החלטה
בקשה למתן סעד זמני על דרך של צו המופנה אל המשיבה והמורה לה להימנע מנקיטת הליכי ביצוע בתיק הוצל"פ 13-12083-09-1 לצורך גביית חוב פסוק – הוצאות משפט שבהן חויבה המבקשת בהליכים שונים שהתנהלו בין הצדדים.
טוענת המבקשת כי הסכומים אשר נפסקו לזכות המשיבה בע.א. 840/08 בביהמ"ש המחוזי בחיפה ובבש"א 9394/09 בביהמ"ש העליון בירושלים הינם ברי קיזוז מסכום יתרת חובה של המשיבה למבקשת בגין הלוואות שקיבלה המשיבה מן המבקשת, חוב אשר המשיבה אישרה בחתימתה על הסכם בין הצדדים, הסכם מיום 18.12.01.
הבקשה למתן סעד זמני מוגשת במסגרת הליך על דרך של המרצת פתיחה כאשר בתצהיר התומך בכתב התביעה מצהירה המבקשת:
"המשיבה אישרה תוקפו של ההסכם הנ"ל (נספח א') במספר הזדמנויות שונות במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בינה לבין צד ג' ואשר אליהם צורפתי אני כמשיבה תוך שהמשיבה מאשרת כי קיימת יתרת חובה מצידה כלפיי.
נכון ליום כתיבת שורות אלה עומדת יתרת חובה של המשיבה אליי ע"ס של 259,560 ₪ וזאת בהתאם לחישוב ריבית והצמדה לסכום יתרת הקרן שעומד ע"ס 180,000 ₪ מיום המימוש (מימוש משכון שהוא נכס דירה, בטוחה שהעמידה המשיבה למבקשת להבטחת פרעון חוב הלוואה, א.ש.), הווה אומר יום 21.11.02 ועד ליום הגשת תובענה זו. לסכום הנ"ל יש להוסיף את הסך של 50,000 ₪ שהינו סכום הפיצויים המוסכמים בגין הפרת ההסכם שביני לבין המשיבה (נספח א'). לאמור, המשיבה חייבת לי נכון ליום הגשת התובענה סך של 309,560 ₪.
סכומי ההוצאות שנפסקו למשיבה בסך כולל של 12,000 ₪ במסגרת ע.א. 840/08 בביהמ"ש המחוזי בחיפה וכן בבש"א 9394/09 בביהמ"ש העליון בירושלים, הינם ברי קיזוז מהסכום בו חבה המשיבה לי".
המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב הליכי הביצוע של החובות הפסוקים נגד המבקשת כהוצאות משפט בהליכים שונים על סמך טענת חוב בלתי מבוררת. אין מקום לטענת הקיזוז בנסיבות כאלה כפי שטוענת המבקשת.
בעת הדיון במעמד הצדדים הוסיף וטען ב"כ המשיבה:
"אין לב"כ המבקשת זכות קיזוז. אין לו פסק דין ביד. חברי השתמש באותה טענה בבימ"ש העליון על מנת לפטור אותו מתשלום הערבון (פטור שביקשה המבקשת מהפקדת ערבון בבקשת רשות ערעור, על סמך טענת חוב כלפי המשיבה, א.ש.) ביהמ"ש דחה את הטענה".
בע.א. 1646/98 מצדה חב' להנדסה בע"מ נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (פ"ד 00(3) 190) נדונה טענת קיזוז בגין זכות חילוט ערבון כנגד חיוב אחר. ביהמ"ש (כב' הרשם ב. אוקון) התייחס בהחלטתו הן לעניין הזכות לבקש פטור מהפקדת ערבון על סמך טענת קיזוז בגין חוב אחר, הן לעניין טענת זכות קיזוז כנגד זכות לחילוט ערבון והן לסוגיה הכללית של זכות קיזוז חוב נטען כנגד חוב פסוק וסיכם את החלטתו באלו המילים:
"הדעת נותנת, אם כי אין צורך להכריע בכך במקרה זה, שפסיקת הוצאות אינה ניתנת לקיזוז אלא כנגד חוב פסוק אחר".
אכן מדובר בשאלה נכבדה ואני בדעה כי עובדה זו כשלעצמה מכריעה את הכף במקרה דנן לטובת קבלת הבקשה למתן סעד זמני. המבקשת נסמכת על הסכם מדצמבר 2001 בחתימת המשיבה אשר אישרה קיומו של חוב בסך 370,000 ₪. המשיבה אף הסכימה להעמיד בטוחה לפרעון חוב זה – נכס דירה ששעבדה לטובת המבקשת. המשיבה הייתה שותפה להליך בביהמ"ש המחוזי לצורך מימוש הבטוחה ואישרה למעשה זכות המבקשת להיפרע מן הבטוחה. מדובר בהליך שנוהל במסגרת תיק אזרחי 184/02 בביהמ"ש המחוזי בחיפה. המבקשת אף אישרה קיומו של חוב בסכום העולה על החוב אותו מבקשת המשיבה לגבות, בפני כונס הנכסים הרשמי בהליך פש"ר. יש תימוכין לטענת המבקשת כי מתן אפשרות למשיבה לגבות את החוב עלול ליצור מצב בלתי הפיך עקב מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה. טענות המבקשת בעניין חוב המשיבה הן טענות כבדות משקל לכאורה ועל אף שמתנהל כיום הליך בתביעתה של המשיבה כנגד המבקשת להשבת סכום ששולם ביתר כאשר במסגרת הליך זה טוענת המשיבה כי ההסכם מדצמבר 2001 נחתם בנסיבות של הטעיה, הרי עומדת המשיבה בפני משוכות גבוהות בדרך לקבלת תביעתה.
בנסיבות אלה אני מקבל הבקשה ומורה למשיבה להמנע מנקיטת הליכי ביצוע מכל מן וסוג שהוא לצורך גביית חוב ההוצאות מן המבקשת במסגרת תיק הוצל"פ 13-12083-09-1 וזאת עד להכרעה בתביעה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה בתיק זה.
אני קובע הוצאות הליך הביניים לסך כולל של 3,000 ₪, לפי התוצאות בהליך העיקרי.
מכיוון שב"כ המשיבה הגיש בקשה לאפשר לו להכין את תגובתו לכתב התביעה בהליך העיקרי עד ליום 30.3.10, ניתנת ארכה כמבוקש ואני דוחה הדיון בתביעה לגופה בהתאם ליום 20.5.10 בשעה 09.30.
הדיון הקבוע ליום 18.3.10 מבוטל.
ניתנה היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.
