אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גביש נ' אבו יוסף ואח'

גביש נ' אבו יוסף ואח'

תאריך פרסום : 13/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
37540-10-10
05/11/2011
בפני השופט:
אברהים בולוס

- נגד -
התובע:
גביש גביש
הנתבע:
1. האיל אבו יוסף
2. הראל " חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע כללי וטענות הצדדים:

עניינה של תביעה זו בעתירתו של התובע לחיוב הנתבעים לפצותו בגין נזקי הגוף, שנגרמו לו בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים שהתרחשה, כטענתו, ביום 18.9.08.

כפי שנטען בכתב התביעה, ביום התאונה בהיות התובע תלמיד בכיתה י' בביה"ס "אחווה" שבכפר ירכא, יצא התובע את ביה"ס יחד עם תלמידים נוספים. בעודו הולך בכביש הראשי, בסמוך לביה"ס, עצר לידו רכב מס' רישוי 4390327 (להלן:הרכב), שהיה נהוג ע"י הנתבע. הנתבע הציע לתובע ולתלמיד נוסף, בשם סאמח, להסיעם בדרכו לכפר ירכא. התובע עלה לרכב והתיישב במושב האחורי, ואילו סאמח התיישב במושב שליד הנהג.

מיד לאחר מכן, זמן קצר אחרי שהנתבע החל נוהג ברכב לכיוון הכפר, או אז: " סטה הרכב מהכביש ופגע בעוצמה רבה במדרכה שבצד הכביש. כתוצאה מהבלימה הפתאומית החזקה והפגיעה במדרכה נפגע התובע בפניו אשר נחבטו בעוצמה במושב הקדמי" ( בסע' 3-ב לכתב התביעה).

עוד נטען בכתב התביעה כי, בעקבות התאונה התובע נחבל בפניו ואף אובחן כסובל משברים בלסתות. מפאת טענתו לנכות, מיניתי מומחה בתחום פה ולסת שבדק את התובע והגיש את חוות דעתו. המומחה ציין כי לא נותרה אצל התובע נכות רפואית, יחד עם זאת, הוא הוסיף שבשל חבלת התובע בפניו הוא נזקק ויזדקק לטיפולי שיניים שאת עלותם העריך במסגרת חוות דעתו.

עוד מתחילת הדרך הנתבעת מס' 2 (להלן:המבטחת), הכחישה מכל וכל את התרחשות התאונה, גם חלקה על נזקיו הנטענים של התובע. אי-לכך, ביום 25.10.11, שמעתי את עדי הצדדים, ולבקשתם דחיתי ליום 31.10.11 לשם שמיעת סיכומיהם בע"פ.

בסיכומיו, התובע הדגיש שעלה בידיו להוכיח פגיעתו בתאונת דרכים, זאת לנוכח עדותו, עדות סאמח והנתבע ועדויותיהם של אביו וגיסו. כל הראיות שהובאו, כך הוא סבור, תומכות בגרסתו, הגם שלא התגלה בעדויות אלו סתירות מהותיות או כאלה שיורדות לשורש העניין. התובע גם הרחיב בסיכומיו לעניין הנזק והיקפו, עתר לחיוב הנתבעים בתשלום מלוא הוצאותיו, העזרה וגם כאב וסבל.

מנגד, המבטחת הפנתה לסתירות, לחוסר העקביות ולספקות הרבים העולים מגרסאות העדים, ומהשוואת גרסאות אלו. המבטחת הדגישה שהגרסה בה אוחז התובע, אינה מתיישבת עם הרשום בתיעוד הרפואי מפיו ופי אביו, לפיו התובע דווקא נחבל בביה"ס וללא אף מעורבות של רכב. לאור כל זאת, המבטחת בגישה כי נכון יהיה בנסיבות להורות על דחיית התביעה, ולחילופין טענה, שנזקיו של התובע הינם זניחים.

דיון והכרעה:

על אף העובדה שאת העדים וסיכומי הצדדים שמעתי לפני ימים ספורים, חזרתי ועיינתי שוב ושוב בפרוטוקול הדיון ובראיות שהוגשו. אחרי ששקלתי את כל טענות הצדדים ועל יסוד התרשמותי מהעדים שהעידו וגם משקלן של הראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי יהיה נכון וצודק להורות על דחיית תביעה זו. להלן אנמק מסקנתי זו.

אתחיל מכך, שהגרסה שנשמעה מפי התובע, הנתבע והעד סאמח לעניין נסיבות התרחשות התאונה שונה בתכלית מזו שקיבלה ביטוי בכתב התביעה. התובע מסר בעדותו כי אחרי שעלה לרכב והחלה הנסיעה, לפתע ילד קפץ לכביש דבר שאילץ את הנתבע לבלום בפתאומיות. בעקבות בלימה זו, פניו נחבטו במשענת הראש של המושב הקדמי. זו הייתה הגרסה שאין בה זכר לא למדרכה ולא לעצירה בעקבות התנגשות הרכב במדרכה. גרסה זו גם השמיעו הנתבע והעד סאמח, וגם בגרסתם עדים אלה לא הזכירו כלל וכלל ולו שמץ של עובדה שיכולה להסביר את הסטייה המהותית מההשתלשלות שתוארה בגוף התביעה.

אני ער לעובדה שהמבטחת לא התנגדה לשינוי חזית עובר וגם לא בזמן שמיעת העדויות, ואף נכון שמחדל זה מכשיר את השינוי במישור הקבילות. יחד עם זאת, כל עדות שצלחה את משוכת הקבילות עדיין נתונה לבחינתו והתרשמותו של בהמ"ש, שהינו המוסמך לקבוע את משקלה של אותה עדות. גם אם ככלל אין לחרוץ לשבט טענות שלא מצאו מקומן בכתבי הטענות, ודווקא ראוי ונכון להכריע אף בטענות או בעובדות מהותיות שהצדדים העלו, בהסכמה מפורשת או מכללא, על שולחן הדיונים . עם זאת, שעה שהשינוי הינו מהותי וצורם, הדבר עלול להשליך על עוצמתה של הגרסה המאוחרת.

בענייננו, אין המדובר בסטיות קלות מהתיאור העובדתי שבכתב התביעה, וגם אין בפנינו הוספת או שינוי פרטים שוליים למתווה העיקרי שצויין בתביעה. בפועל, קיים הבדל משמעותי בין בלימה עקב קפיצת ילד, לבין חבטה בשל פגיעת הרכב במדרכה. המדובר בהחלט בגרסאות שונות, דבר האומר דרשני. תמיהה זו גם מתחזקת בעובדה שהגרסה הראשונה קיבלה ביטוי בכתב התביעה שנערך ע"י התובע, והשניה נמסרה על-ידי אותו תובע במסגרת עדותו בפניי. דברים אלה, גם אם אין הם, בפני עצמם, מצדיקים דחיית התביעה, הרי למצער, מחייבים התייחסות זהירה לגרסה המאוחרת, וגם מעלים את רף המשוכה שעל התובע לעבור בבואו לשכנע בדבר נכונות גרסתו זו.

אחרי שהקדמתי את דברי שלעיל אגש עתה לעובי הקורה. אתחיל מ-נ/1 שהינה תעודת המיון שניתנה לידי התובע בעקבות ביקורו בביה"ח נהריה בסמוך לאחר התאונה. בתעודה זו נרשם בהאי לישנא:" נפל לדבריו בביה"ס ונתקל בפניו בקיר". זו הייתה הגרסה הראשונה שנגבתה, לכאורה, מפי התובע, וממנה עולה כי התובע נפגע בנסיבות שונות מגרסתו שהופיעה בכתב התביעה, וגם מזו המאוחרת שקיבלה ביטוי בעדותו. נ/1 שהוגשה ללא שבאה התנגדות מצידו של התובע, משקפת הודאת חוץ והיא בבחינת ראיה קבילה ובעלת משקל.

התובע ניסה במסגרת עדותו להסביר שהדברים הרשומים ב-נ/1, נאמרו דווקא מפי גיסו שהוביל אותו לביה"ח, וכי באותו שלב לנוכח חבלתו הקשה בפנים, הוא לא הצליח ולו להוציא הגה מפיו (עמ' 9, ש' 5). טענתו זו של התובע אף נתמכה בעדותו של הגיס, מר שאהין, שאישר כי היה הראשון שפגש את התובע בעקבות התאונה. שאהין טען כי ניסה לשוחח עם התובע, כאשר האחרון לא הצליח למסור פרטים כלשהם לנוכח חבלתו וכאביו. בשל כך, וביודעו כי התובע הגיע מכיוון ביה"ס, הוא סבר לתומו שהחבלה ארעה במסגרת ביה"ס, דברים אותם מסר לצוות שקיבל את התובע בהגיעו לביה"ח (עמ' 18, ש' 23-26). אין בידי לקבל הסבר זה ומספר טעמים לדבר. ב-נ/1 רשום מפורשות כי הדברים נמסרו דווקא מפיו של התובע ולא אחר, דבר שלא יכול לדור בכפיפה אחת עם דברי התובע והעד שאהין. ועוד, במסמך זה רשום : "ונתקל בפניו בקיר", אלה הם פרטים מדויקים לגבי נסיבות התאונה, דבר שלא זכה להסבר גם לא התייחסות כלשהיא מצידו של העד שאהין, הגם שאין זה סביר ליחס פירוט עובדתי זה דווקא לרופא שטיפל בתובע. ואם לא די בכך, הנתבע בעדותו מסר כי מיד לאחר אירוע התאונה התובע שוחח עימו : "ואז ביקש ממני לעזוב" (עמ' 15, ש' 8-9), מה גם שהתובע עצמו מסר בזו הלשון : "שאלו אותי אם אני בסדר ואמרתי שכן והלכתי" (עמ' 12, ש' 26). והנה מסתבר שהתובע וגם הנתבע מאשרים כי מיד לאחר התאונה הוא כן הצליח לדבר, זאת בניגוד מוחלט לגרסת התובע והעד שאהין.

העדים התייחסו, בין היתר, גם לרשום בסיכום האשפוז של ביה"ח רמב"ם, שהתקבל כראיה בהסכמת הצדדים (עמ' 8, ש' 9). בסיכום זה נרשם:" לדברי אביו נחבל בפניו ביה"ס". אולם גם לרישום זה נמסר הסבר מעניין על-ידי אביו של התובע. האב מר' טלאל גביש העיד שפגש את התובע לראשונה בביה"ח רמב"ם, לאחר שהועבר ביום התאונה מביה"ח נהריה. הוא הוסיף, שחתנו שאהין, יצר איתו קשר טלפוני לאחר שהאחרון פגש את התובע, הודיעו כי התובע הגיע מביה"ס כשהוא חבול, (עמ' 24, ש' 2). מטעם זה גם העד טלאל הסיק כי התובע נפגע במהלך שהותו בביה"ס, ועת הגיע לביה"ח רמב"ם, הוא ראה למסור גרסה זו לצוות הרפואי שטפל בתובע. העד טלאל ממשיך ומסביר כי, נחשף לנסיבות האמיתיות של פגיעת התובע בחלוף כיומיים מיום התאונה, שעה שהסביר, בנוכחות התובע, באוזני מבקרים שהתעניינו בשלומו של התובע, באשר לנסיבות התאונה. או אז, כך הוא העיד: "הוא סימן לי בידיים" (עמ' 24, ש' 15), ובעקבות כך העד טלאל הושיט עט לתובע שכתב כי נפגע בתאונת דרכים גם מסר שמותיהם של הנתבע והעד סאמח. איני מקבל הסבר זה שנראה בעיניי כהסבר החסר כל הגיון ואף תלוש מהמציאות. הרי לא מתקבל על הדעת שיחלפו להם יומיים והעד טלאל לא יברר גם לא יתעניין באשר לנסיבות חבלתו של התובע, ותחת זאת ידבוק בהשערה אותה הסיק, מבלי לנסות לדלות מידע כלשהו לעניין נסיבות פגיעת בנו. גם בהנחה כי נבצר מהתובע לדבר, דבר שהופרך, עדיין אין זה סביר כי העד טלאל, שהינו אביו של התובע, לא ינסה מיד עם פגישתו הראשונה לתובע לשאול אודות נסיבות התאונה, ולו בדרך בה נקט, כטענתו, בחלוף כיומיים מיום התאונה..

מטעם התובע העידו גם הנתבע והעד סאמח, וגם בעדויות אלה התגלו סתירות מהותיות שמערערות כליל את הגרסה אותה שטחו בפניי לעניין נסיבות התאונה. הסתבר במהלך שמיעת ראיות הצדדים כי הרכב היה בבעלותו של אביו של סאמח. אף שעובדה זו הסתברה כנכונה, ולבסוף התובע לא חלק לגביה, אלא שהנתבע ניסה תחילה להסתיר עובדה זו (עמ' 16, ש' 1-2). הרכב הינו, כאמור, בבעלותו ושימושו של אבי העד סאמח, אלא שעד זה היה נחרץ , אף יותר מאשר הנתבע, בהכחשתו לבעלות אביו ברכב (עמ' 20, ש' 11). ועוד, הנתבע הוסיף בעדותו שקיבל את הרכב לידיו למשך יומיים לבדיקתו בשל כוונתו לרכוש רכב זה (עמ' 15, ש' 28-30), כאש באותו העניין העד סאמח מעיד כי ראה את הנתבע דווקא נוהג ברכב זה גם:" שבוע או שבועיים" לפני אירוע התאונה (עמ' 20, ש' 13). הנתבעת הגישה תמליל חקירתם של הנתבע ואבי התובע, שנכחו יחדיו בזמן החקירה. מתמליל זה עולה עובדה הסותרת כליל את דבריו של הנתבע לעניין קבלת הרכב לידיו. אביו של סאמח מסר לחוקר שאת הרכב הוא השאיל לנתבע בהיותם חברים (עמ' 4, ש' 22-27, ועמ' 7, ש' 12-13), כאשר דברים אלה, כאמור, נאמרו בנוכחותו של הנתבע , וסותרים חזיתית את עדותו בפניי.

ועוד, הנתבע מסר בפניי (עמ' 15, ש' 3) כי שעה שהסיע את התובע הוא היה בדרכו ממרכז המזון (סופרמרקט הנמצא בפאתי הכפר ירכא), ואילו מנ/4 עולה שמסר לחוקר כי היה בדרכו מהעיר עכו לכפרו ( עמ' 2, ש' 18 בנ/4). עוד מסתבר, שנתבע זה מסר לחוקר כי לאחר התאונה התובע המשיך בנסיעתו עם הנתבע עד לביתו של התובע ( עמ' 5, ש' 20-21 ב-נ/4), ואילו בפניי הוא מסר עובדות השונות בתכלית. בעדותו טען שמייד אחרי שהרכב נעצר התובע יצא את הרכב והלך לכיוון מפעלו של אביו הנמצא בקרבת מקום (עמ' 15, ש' 8-9).

על סמך העדויות שנשמעו בפניי ולנוכח השוני בין הנטען בתביעה לגרסת התובע ועדיו, הרשום בתיעוד הרפואי, התהיות, הפרכות והסתירות שהצגתי לעיל, גם הרושם השלילי שהותירו התובע ועדיו, אין בידי לקבוע כי התובע נפגע בתאונת דרכים כטענתו. הסתירות והספקות שעלו מעדותו ועדות יתר העדים היטו את הכף לזכותה של הנתבעת. במסקנתי זו לא התעלמתי שבחלק לא מבוטל מהעובדות עדויות העדים תאמו, כגון בטענה כי התאונה ארעה בסמוך לביה"ס, כי ברכב נהג הנתבע ואתו נסעו התובע והעד סאמח, כן בכיוון הנסיעה לכפר ירכא, והעובדה שסיבת התאונה נעוצה בקפיצתו של ילד לאמצע הכביש. אף שבעובדות מסויימות העדויות השתלבו, אם כי אני בדעה שהתובע לא הרים את נטל הראיה וכי עסקינן במקרה לפיו לכל היותר כפות המאזניים מעוינות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ