אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גביית כתובה לפני גירושין

גביית כתובה לפני גירושין

תאריך פרסום : 07/08/2012 | גרסת הדפסה
בה"נ
בית דין רבני אזורי אשקלון
47126-9
18/06/2012
בפני השופט:
1. הרב א.אהרן כץ - אב"ד
2. הרב ישי בוכריס - דיין
3. הרב אליהו אריאל אדרי - דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד דוד בן חיים
הנתבע:
פלונית
עו"ד גלעד גלזמן
פסק-דין

דעת דיין א':

בני הזוג התחתנו לפני שנים ונולדה להם בת. זה שנים רבות שהבעל עזב את אשתו וחי עם אשה אחרת.

הבעל פתח תיק גירושין. האשה הסכימה להתגרש אם יתן לה כתובתה, וביה"ד פסק שהבעל חייב לשלם לאשתו את כתובתה.

זה זמן רב שביה"ד נתן החלטה שאם הבעל מסרב לתת לה גט האשה, יכולה לגבות את כתובתה עוד בטרם קבלה את הגט. ביה"ד אף הוציא עיקול על כל הכספים שהבעל קיבל בזמן פרישה מצה"ל (קרוב ל-800,000 ש"ח) וכן על הפנסיה התקציבית שהוא מקבל. אלא שהבעל הצליח להבריח את כל הכספים שקיבל בעת הפרישה מצה"ל, והאשה אינה מצליחה לגבות את כתובתה מהפנסיה, ונאמר לביה"ד שהסיבה לכך היא שפנסיה מצה"ל אי אפשר לעקל.

לאחרונה פנה הבעל וב"כ לביה"ד בבקשה שלא לאפשר הליכי גביה של הכתובה באמצעות הליכי הוצל"פ, ובית הדין קיים דיון בנדון. ב"כ הבעל טען שהבעל מוכן לתת גט פיטורין לאשתו ולכן מבקש לבטל את ההחלטה שהאשה יכולה לגבות את כתובתה. לטענתו, רק לאחר שהאשה תסכים לקבל את גטה, יש לתת פס"ד שהאשה זכאית לגבות את כתובתה.

האשה טוענת שהיא מוכנה לקבל את הגט אך לא לפני שתקבל את הכתובה או בטחונות שתקבל את הכתובה מיד לאחר מתן הגט. האשה טוענת: אם אקבל את הגט, לא יהיה לי שום סיכוי לקבל את כתובתי, כשם שאינני מצליחה כיום לגבות את כתובתי למרות החלטת בית הדין שאני יכולה לגבות.

נראה לי לקבוע ברורות שלמרות שהאשה לא מוכנה לקבל אותו לשלום-בית, אחרי כל כך הרבה שנים שעזב אותה וחי עם אשה אחרת, אבל מצד הדין הוא המורד על אשתו והוא חייב לתת לה גט וכתובתה ואין האשה נחשבת מורדת.

המצב דומה לבעל שמכה את אשתו והאשה מבקשת את גטה וכתובתה. אפילו שאין היא רוצה אותו, אינה נחשבת מורדת אלא עושה את הדבר הטבעי שאשה יכולה לעשות. כמו כן בענייננו הבעל עזב אותה זה שנים רבות וחי עם אשה אחרת. דומה הוא למכה אותה כל הזמן - לכן אין היא נחשבת מורדת אלא הבעל הוא המגרש אותה, ולכן הוא חייב בכתובתה ובתוספת כתובתה.

פרעון הכתובה כתנאי מוקדם לקבלת הגט

ראשית צריך לברר, האם אשה זכאית לסרב לקבל את גטה עד שהבעל ישלם את כתובתה. מאחר והדברים הובאו בהרחבה בדברי הרה"ג יצחק אלמליח שליט"א, אב"ד תל-אביב, בספרו אמרי משפט סי' ט"ו, הנני להביא כאן קטעים ממנו הנוגעים לענייננו.

כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' אלף רנ"ד), וז"ל:

"שמעתי משם הגאון ז"ל שאין אדם רשאי לגרש את אשתו אם אין לו לפרוע כתובתה, כן מצאתי לרב אלפסי ז"ל בתשובה, והביא ראיה ממה ששנינו (כתובות דף נ"א ע"א) לקתה חייב לרפאותה, אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה, רשאי. אבל שלא בכתובתה אינו רשאי. ואם לא קיבל עליו את הדין מנדין אותו, זה לשון התשובה". עכ"ל.

הרי דס"ל להרי"ף והרשב"א שאין אדם רשאי לגרש את אשתו אם אין לו לפרוע כתובתה.

וכן כתב בשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' רכ"ז), וז"ל:

"הגאון כתב שאין אדם רשאי לגרש אשתו אם לא יפרע לה כתובתה, וכן נמצא בתשובה להרי"ף ז"ל, והביא ראיה ממה ששנינו לקתה חייב לרפואתה וכו', ויש לי ראיה לזה, דאמרינן נתנני ה' בידי לא אוכל קום, זו אשה רעה וכתובתה מרובה, כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (דף ס"ג ע"ב), וכן מההוא עובדא דשלהי אגדת הניזקין (דף נ"ח ע"א), וכן מעובדא דרבי יוסי הגלילי בירושלמי שהיתה אשתו רעה, ורבי אלעזר בן עזריה הלוה לו מעות לפרעה, כדאיתא בפרק אלמנה ניזונות (ה"ג), ובויקרא רבה בפרשת הר סיני, ובראשית רבה בפסוק אעשה לו עזר כנגדו. מכל הני משמע שאינו יכול לגרשה אלא אם כן פורע אותה" ע"כ.

והנה הרא"ש בתשובה (כלל מ"ב סי' א') נשאל על ראובן שנשא אשה ושהה עמה יותר משנתיים, ונודע לו שהיא נכפית והוציאה מביתו, והיא תובעת ממנו שאר כסות ועונה, והוא משיב שהדבר ידוע שאין הדעת סובלתה להסתופף אצלה, גם סכנה יש בדבר, וחפץ לגרשה וליתן לה כל אשר לו, ועני הוא ואינו משיג ליתן לה כתובתה.

והשיב הרא"ש:

"אמת הוא שחכמי הגמ' אמרו בין שנולדו בו מומין גדולים בין שנולדו בו מומין קטנים כופין אותו להוציא וכו', במה שהאיש כופין אותו להוציא אף האשה כופין אותה לקבל גט, ואם תמאן לקבל, ימנע ממנה שאר כסות ועונה, ואינה יכולה לומר אין רצוני לקבל גט עד שיתן לי כתובתי, דזו אינה טענה, כיון דמן הדין חייבת לקבל גט כאשר הוכחתי, נמצא פריעת חוב כתובתה הוי כשאר חוב שהיה מחוייב לה, והנמצא אתו יתן, והמותר כאשר תשיג ידו". ע"כ.

ומרן הב"י באה"ע (סימן קי"ט) אחר שהביא תשובות הרשב"א והתשב"ץ הנ"ל כתב בזה"ל: "ועיין בתשובת הרא"ש (כלל מ"ב סי' א') שכתבתי בסוף סימן קי"ז". ע"כ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ