אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גביזון ארד נ' וונדר

גביזון ארד נ' וונדר

תאריך פרסום : 16/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
1996-10-13
12/02/2014
בפני השופט:
אורן שוורץ

- נגד -
התובע:
מ.א. על ידי ב"כ עו"ד אבי גפן
הנתבע:
מ.ו. על ידי ב"כ עו"ד מיכאלי שפרבר

החלטה

הרקע לבקשה:

1.המשיבה, עורכת דין במקצועה, משמשת כתובעת בבית הדין למשמעת של שוטרי משטרת ישראל. המבקשת, שימשה בזמן הרלוונטי לתביעה כמנהלת ישירה של בעלה של המבקשת (להלן: "נדב") בחברת אינטל.

2.ביום 1.10.13 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת (הנתבעת). בכתב התביעה טענה המשיבה שהמבקשת ניצלה את יחסי המרות בינה לבין נדב ופיתחה עמו רומן. כתוצאה מכך, עזב נדב את הבית המשותף לו ולמשיבה, ועבר לגור עם המבקשת.

3.עוד טענה המשיבה בכתב התביעה, שהמבקשת התלוננה כנגדה בתלונות שווא ובכך הוציאה דיבתה ופגעה בקריירה שלה ובמוניטין שרכשה במקום עבודתה במהלך השנים.

4.לנוכח האמור, עתרה המשיבה בכתב התביעה לחייב את המבקשת בפיצוי בסך 1 מיליון ₪ בגין מספר עילות כדלקמן:

א.מעשי המבקשת עולים כדי הטרדה מינית של עובד הכפוף למרותה ואסורים על פי החוק, בהתאם לסעיף 3(א)(6)(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק למניעת הטרדה מינית"). המבקשת אף לא קיימה את חובתה לנקוט באמצעים סבירים לצורך מניעת הטרדה מינית, בהתאם לסעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית. לכן עתרה המשיבה לחייב את המבקשת בפיצוייה מכוח עילת הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") (סעיפים 65-67 לכתב התביעה).

ב.המבקשת התרשלה במעשיה כלפי המשיבה וגרמה לה נזק רב. למבקשת, כמנהלת ישירה של נדב יש חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המשיבה. המבקשת הפרה חובות אלה כלפי המשיבה. לכן עתרה המשיבה לחייבה מכוח עילת הרשלנות כאמור בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (סעיפים 68-74 לכתב התביעה).

ג.המבקשת הציגה למשיבה מצג שווא לפיו לא קיים בינה לבין נדב רומן. המשיבה פעלה על סמך מצג שווא זה ונגרם לה נזק כלכלי קשה. לכן עתרה לחייב את המבקשת מכוח עילת התרמית, בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין (סעיפים 75-78 לכתב התביעה).

ד."הפרת דיני חוזים" - נישואין הנם חוזה המאגד בתוכו זכויות וחובות בין בני זוג. הרומן שניהלה המבקשת עם נדב עולה כדי חוסר תום לב כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (סעיפים 79-86 לכתב התביעה).

ה.המבקשת פנתה למשטרה והגישה כלפי המשיבה תלונה כוזבת ביודעין. מעשה זה עולה כדי עוולת הנגישה כאמור בסעיף 60 לפקודת הנזיקין ומהווה פרסום לשון הרע כאמור בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (סעיפים 87-90 לכתב התביעה).

5.המבקשת מבחינתה עתרה לסילוקה על הסף של התביעה, מחמת היעדר עילה, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

עיקר טענות המבקשת:

6.בע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו) (2013) (להלן: "עניין פלוני") קבע כבוד השופט עמית כדלקמן: "קיצורו של דבר, כי טעמים חזקים שבמדיניות משפטית שוללים לטעמי הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית, הן בין בני הזוג בינם לבין עצמם והן בין מי מבני הזוג לבין צד שלישי" [ס' 9 לעניין פלוני].

7.די בפסק דין זה כדי להורות על דחיית התביעה על הסף.

יחד עם זאת לטענת המבקשת טענות המשיבה כלפיה כפי שהועלו על ידה בכתב התביעה אינן מקימות עילת תביעה כדלקמן:

א.יסודות החוק למניעת הטרדה מינית אינם מתקיימים במקרה דנן משום שהמבקשת לא "הטרידה" את נדב. מערכת היחסים ביניהם נרקמה בהסכמה וללא כפיה. בנוסף, בעת שנרקם הרומן בין המבקשת לנדב, לא התקיימו בין השניים יחסי מרות. החובה הקבועה בסעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית לא נועדה להגן על אשת "המוטרד", אלא על המוטרד עצמו. נדב לא נחשב ל"מוטרד" ואף אם היה נחשב ככזה, הרי שהזכות להגיש תביעה מכוח סעיף זה שמורה רק לו.

ב.למבקשת אין חובת זהירות כלפי המשיבה. ככל שקיימת חובת זהירות הרי שהיא מתייחסת למערכת היחסים בין מנהלת - היא המבקשת לבין העובד - נדב. זאת ועוד, בפסק הדין, דחה כבוד השופט עמית באופן ישיר את החלת עוולת הרשלנות על תביעות בין בני זוג ובין מי מבני הזוג לבין צד שלישי, שעילתן ניאוף.

ג.המבקשת לא הסתירה את מערכת היחסים שנרקמה בינה לבין נדב והתראתה עימו בפומבי. משכך, לא הציגה כלפי המשיבה מצג שווא. באין מצג שווא אין בסיס לעוולת התרמית.

ד.סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין קובע במפורש כי "יחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה". מכאן שאין "הפרת דיני חוזים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ