אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גבועה נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

גבועה נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

תאריך פרסום : 11/05/2014 | גרסת הדפסה
בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
48471-10-13
07/05/2014
בפני השופט:
יעקב דנינו

- נגד -
התובע:
סלאמה גבועה
הנתבע:
מדינת ישראל – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום

החלטה

ביום 3.11.13 התקיים דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו הסכימו הצדדים, "לפנים משורת הדין", כי המבקש יהרוס בעצמו את המבנה, נשוא הבקשה, עד ליום 30.4.14, וכי ככל שלא יעשה כן - תהא המשיבה רשאית לבצע את ההריסה, החל מיום 1.5.14 ועד ליום 1.9.14.

המבקש הצהיר לפרוטוקול:

"לשאלת ביהמ"ש, ולאחר שביהמ"ש הקריא לי שוב את ההסכמה - אני אומר שהבנתי את כל ההסכמה, ואני מסכים לכל מה שפורט".

אחר זאת, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

יובהר כי הסכמה זו באה לעולם, כאמור, "לפנים משורת הדין, עקב שירותו הצבאי של המבקש, היותו בן למשפחה שכולה, ונסיבות נוספות אשר פורטו בפני המשיבה" (שם, עמ' 1 לפרו' שורות 6-7). ואולם, למען שלמות התמונה יצוין כי בה בעת, צוין בהסכמת הצדדים, כי מבלי לגרוע באמור, "עומדת בפני המבקש הזכות להגיש בקשה להארכת ביצוע הצו, וזאת עד 7 ימים טרם יום 30.4.14, וככל שיסבור כי יש טעם של ממש לכך, אולם, אין בכך בכדי להביע עמדה באשר להסכמה או אי הסכמת המשיבה לבקשה שכזו, ככל שתוגש".

במסגרת הבקשה שבפניי, שהוגשה יום אחד בלבד טרם תום המועד לביצוע ההריסה העצמית על ידי המבקש, עותר המבקש לעיכוב מועד ביצוע צו ההריסה, לפרק זמן לא מוגדר, וזאת "לפנים משורת הדין, ולא בהתאם לדין" (הרישא לבקשה).

עיקר טענות המבקש סבות אחר אותם נימוקים, אשר הועלו על ידו במסגרת בקשתו המקורית מיום 22.10.13, ואשר בגינם הגיעו הצדדים להסכמה, שעיקריה פורטו לעיל.

לאמור. המבקש טוען כיום - כמו אז - כי לא כל הבניה, נשוא צו ההריסה המנהלי, היא חדשה, והלכך, לא היה מקום להוציא צו הריסה בהתייחס למבנה בכללותו. עוד טען המבקש כי הינו בן למשפחה שכולה, וכי שרת בצה"ל, ובנסיבות אלה, יש מקום ליתן בידו דחייה נוספת בביצוע ההריסה.

בתגובת המשיבה, מיום 4.5.15, מתנגדת המשיבה לבקשה בשל טעמים שונים, אשר לטעמה, די בכל אחד מהם כדי להניב מסקנה, שיש בה כדי להוביל לדחיית הבקשה.

המשיבה מציינת כי הבקשה הוגשה באיחור, בניגוד להוראות תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), וכי לא צורפו לבקשה כל המסמכים הרלוונטיים. לאור האמור, ובשים לב להוראת סעיף 6 לתקנות, הקובעת כי "בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו", טוענת המשיבה כי יש לדחות הבקשה על הסף.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי הסכמתה, במסגרת הדיון מיום 3.11.13, לדחות מועד ביצוע צו ההריסה לפרק זמן ממושך, עד ליום 30.4.14, נעשתה לפנים משורת הדין, וכי מאותו מועד לא חל שינוי עובדתי-תכנוני או משפטי, המצדיק היעתרות לבקשה.

באשר לאופק התכנוני ביחס למבנה, טענה המשיבה כי אין בפי המבקש טענה כלשהי באשר להיתכנות קיומו של אופק תכנוני למבנה, וההלכה הנוהגת היא כי רק אם ההיתר מצוי "בהישג יד", ייטה ביהמ"ש לשקול היעתרות לדחיית מועד ביצוע צו הריסה. משנה תוקף יש למסקנה זו בהינתן כי ייעוד המקרקעין עליהם שוכן המבנה נשוא הבקשה, הינו "איזור נוף חקלאי כפרי משולב", כפי שפורט בתגובת המשיבה מיום 30.10.13, ואין כל טענה בפי המבקש כי פעל לשינוי הייעוד.

לכך - טענה המשיבה - יש לצרף את העובדה כי לא בכדי לא נקב המבקש במועד מוגדר לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, שכן, בהעדר אופק תכנוני נגלה לעין, לא יכול היה המבקש להיזקק לתאריך קונקרטי.

על יסוד כל אלה, ולפי שאופיו של צו הריסה מנהלי ככלי יעיל ומהיר, נועד למיגור אפקטיבי של בניה שתכליתה ליצור עובדות מוגמרות בשטח, ובהתחשב בכך שעיכוב ביצוע יכול ויינתן רק במקרים חריגים, טענה המשיבה כי יש לדחות הבקשה, ולחייב המבקש בהוצאותיה.

דיון

המבקש אחר בהגשת הבקשה

בהתאם להוראת תקנה 2(א)(2) לתקנות, יש להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע צו "עד שבעה ימים לפני מועד ביצוע הצו".

במקרה דנא, צוין במפורש בהסכמת הצדדים בדיון מיום 3.11.13, כי מבלי לגרוע באמור, "עומדת בפני המבקש הזכות להגיש בקשה להארכת ביצוע הצו, וזאת עד 7 ימים טרם יום 30.4.14...".

חרף האמור, הוגשה הבקשה דנא רק ביום 29.4.14, יום אחד בלבד לפני תום המועד שנקבע לביצוע הריסה עצמית על ידי המבקש. לאור האמור, ובשים לב להוראת תקנה 6 שפורטה לעיל, דין הוא, לכאורה, לדחות הבקשה, מטעם זה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ