אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גבאי נ' סטרטינר

גבאי נ' סטרטינר

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20805-11-12
28/11/2013
בפני השופט:
אבי שליו

- נגד -
התובע:
דוד גבאי
הנתבע:
עו"ד עופר סטרטינר

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת אי התאמת הסעד, התיישנות ומעשה בית דין.

במסגרת ההליך, העלה הנתבע אף טענת חוסר סמכות עניינית ונוכח שינוי הסעד הנתבע כפי שיפורט בהמשך, התייתר הדיון בטענה בדבר אי התאמת הסעד.

במהלך דיון שהתקיים לפני ביום 3.9.13 ביקש הנתבע להפנותי אף לפסיקה בדבר "חשבון סופי ומאושר".

עסקינן בתביעה שהוגשה ע"י התובע למתן חשבונות מהתקופה שמיום 14.5.03 ועד 11.10.06 שמכחם נגבה ע"י הנתבע סך של 250,000 ₪.

טענת חוסר סמכות עניינית

הנתבע טוען כי משמדובר בתביעה למתן חשבונות שלא נלווה אליה סעד כספי, הרי שלא ניתן לאמוד את שוויה ולפיכך הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי. לעניין זה הנתבע מפנה לפסק הדין שניתן בבש"א (י-ם) 3457/08 רכניץ נ' אוליביה (25.2.09, פורסם בנבו).

מנגד, התובע מפנה בתגובתו לסעיף 51 (א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיו סמכותו של ביהמ"ש נגזרת משווי הסעד הכספי כאשר לגישתו, על אף שלא נלווה לתביעתו סעד כספי מפורש, משתחם את תביעתו למתן חשבונות בגין סכומים שנגבו ממנו עלי ידי הנתבע בסך כולל של 250,000 ₪, ניתן להעריך את שוויה של התובענה הנמצאת בגדרי סמכותו של בית משפט זה.

בענייננו, עתר התובע תחילה לקבל חשבונות בגין שכ"ט עו"ד שגבה הנתבע ממנו ושבכוונתו לדרוש בהמשך. הסעד שנתבע בכתב התביעה הוא מתן חשבונות מבלי שנלווה לתביעה סעד כספי. אכן, בתחילה לא ניתן היה לאמוד את שווי הסעד, אולם בשלב מאוחר יותר, בהודעה שהוגשה מטעם התובע ביום 30.1.13 תחם התובע את תביעתו לקבלת חשבונות בנוגע לסך של 250,000 ₪ שגבה הנתבע ממנו בהתאם להסכם מיום 11.10.06 בגין שירות משפטי שניתן עד למועד זה.

לפיכך ולאור צמצום הסעד ניתן לאמוד את שוויה של התובענה בסך של 250,000 ₪ לכל היותר. זאת, במובחן מעניין רכניץ שאליו מפנה הנתבע, שם דובר על אחוזים מעסקה שסכומה הכולל נאמד במיליוני שקלים וספק אם ניתן היה לאמוד את שוויה מראש.

המבחן לקביעת הסמכות העניינית הוא מבחן הסעד כאשר בתביעות כספיות נבחנת סמכותו של בית משפט שלום לפי סכום התובענה או שוויה (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית תשס"ט) 17). משתחם התובע את תביעתו כמתואר לעיל, הרי שניתן להעריך את שוויה של התובענה בסך של 250,000 ₪ ועל כן הסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה.

סמכות בית המשפט נקבעת על פי הסעד המתבקש בכתב התביעה, אולם ניתן לראות בהתנהלות הצדדים בתיק זה, כבקשה לתיקון כתב התביעה ומכוח סמכותי לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ועל מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים אני מתיר התיקון.

אין צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן ועל כן לא נדרש כתב הגנה מתוקן.

טענת ההתיישנות

באשר לסוגיית ההתיישנות, הנתבע מפנה לע"א 502/88 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל, פ"ד מד(3) 833, שבו נקבע שתביעה למתן חשבונות ניתן להגיש רק ביחס לשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.

בהסתמך על הלכה זו טוען הנתבע כי התובע שהגיש תביעתו ביום 12.11.12 מוגבל לתביעת חשבונות מיום 13.11.05 ואילך בלבד. כאמור, התובע עתר למתן חשבונות מיום 14.5.03.

התובע טוען כי עילת התובענה לעניין סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") נולדה לראשונה רק בשנת 2006 הוא המועד בו דרש הנתבע את שכר טרחתו לאחר שניתן פס"ד בבית המשפט המחוזי.

בנוסף, מפנה התובע לסעיף 9 לחוק ההתיישנות לפיו, הודאה של נתבע בקיום זכות התובע מתחילה את מרוץ ההתיישנות מיום ההודאה. לעניין זה מפנה התובע להתכתבות שהתנהלה בין הצדדים בדואר אלקטרוני משנת 2010 (נספח ו' 3 לכתב התביעה) במסגרתה, לטענתו, מודה הנתבע בזכותו של התובע לקבל חשבונות. הנתבע טען בתשובה כי הצעתו בהתכתבות הנ"ל התייחסה אך ורק לחשבונות שטרם שולמו, דהיינו לחשבונות המאוחרים מאוקטובר 2006.

חוק ההתיישנות קובע בסעיף 5(1) שתובענה בשאינו מקרקעין מתיישנת בחלוף שבע שנים, וסעיף 6 קובע שתקופת ההתיישנות מתחילה "ביום בו נולדה עילת התובענה".

לעניין תביעה למתן חשבונות נפסק בע"א 502/88 בעניין שמעון הנ"ל, כי מדובר בעילה מתמשכת ומתחדשת וההתיישנות לגביה תחול רק על מתן חשבונות לתקופה שהסתיימה שבע שנים לפני הגשת התביעה (ראה גם: ספרו של אורי גורן שהוזכר לעיל בע"מ 121).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ