אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גבאי נ' מדינת ישראל-משטרת נתניה ואח'

גבאי נ' מדינת ישראל-משטרת נתניה ואח'

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א, ת"ק
בית משפט השלום נתניה
6686-08,9849-01-10
25/07/2011
בפני השופט:
עוז ניר נאוי

- נגד -
התובע:
נסים גבאי
הנתבע:
1. מדינת ישראל-משטרת נתניה
2. עיריית נתניה-ראש העיריה מר ים פיירברג

פסק-דין

פסק דין

מבוא

התובע שבפני עותר לחייב את הנתבעות בפיצויי נזיקין בסך 100,000 ₪, בגין מעשים ומחדלים שונים אשר לטענתו בוצעו על ידי הנתבעות ומי מטעמן.

בסיסה של התביעה הינה טענת התובע כי הנתבעות הפרו את זכויותיו היסודיות כאזרח במדינה, ובין היתר הפלו אותו לרעה והפעילו בצורה בלתי סבירה וצודקת את כוחן השלטוני. הפרה זו בוצעה, בין היתר, בקשר עם מניעת זכותו של התובע למחות כנגד הנתבעת 2 (להלן: "העירייה") והעומדת בראשה, בדרך של הצבת שלטים וכרזות, כאשר בד בבד הותקף לטענתו על ידי שוטרי ופקחי הנתבעות, בשני מועדים שונים. לפיכך, עתר לפצותו בסכום התביעה.

הנתבעות טענו כי יש לדחות את התביעה שכן נציגיהן פעלו כדין ובסבירות וכי אך בשל פעילותו הלא חוקית של התובע, נדרשו לפעול כנגדו וזאת גם מבלי שפגעו בו בדרך כלשהי.

העובדות וטענות הצדדים

הרקע לתביעה, הינו מגרש לבניה בעיר נתניה אשר נרכש על ידי אביו של התובע עוד בשנת 1945 (להלן: "המגרש"); התובע תאר בתביעתו באריכות את האירועים אשר אירעו משך השנים בקשר עם הליכי תכנון ורישוי בענין אותו מגרש והתנהלות העירייה; כך ובין היתר, מלין התובע על התנהלותה של העירייה, אשר פעלה משך השנים באטימות, זלזול, רשלנות ועוד, ומנעה ומונעת מהתובע ומאביו הקשיש, לממש את זכויותיהם הקנייניות בקשר למגרש ובין היתר, לבנות עליו בנין למגורים.

התובע אף תאר באריכות את מסכת התלאות שעברו הוא ובני משפחתו, תוך שמצגים שונים שהוצגו לו על ידי העירייה באשר לסיום הליכי התכנון והתרת הבניה במגרש, הסתברו כמצגי שווא ובפועל דבר לא התקיים, והבניה על המגרש אינה מתאפשרת. התובע פרט באריכות טענות ועובדות בקשר עם אירועים אלה, אך בד בבד הסכים כי הם אינם רלבנטיים לתובענה ולפיכך לא אאריך בתאורם.

לימים, עתר התובע בבקשה רשמית, מינימאלית כדבריו, לבניה על המגרש; בקשה זו כללה גידור המגרש והצבת מבנה טרומי קטן למגוריו ולמגורי משפחתו. משגם ענין זה התעכב, החליט התובע לפעול במגרש בדרך של ישור הקרקע. בשלב זה, החל לטענתו מסע הטרדה מצד הנתבעים שמרכזו וכך גם במרכזה של התביעה, שני אירועים: האחד בתאריך 14.9.2008 והשני בתאריך 29.9.2008.

בין לבין, בשלב כלשהו, טוען התובע, כי העירייה פלשה לשטח המגרש והקימה בגבולותיו תל אבנים וגינה ציבורית.

כשהחל התובע לפעול בקרקע, הגיע פקח מטעם העירייה ושאל לפשר הריסת הגינה הציבורית שבמקום. התובע טען כי מדובר במגרש שלו ואף הציע לפקח לסור עימו על מנת לראות מסמכים מתאימים אשר תומכים בטענתו; לטענת התובע נרשם לו דו"ח וטענותיו לא הועילו.

לאחר מכן, בתאריך 12.9.2008, הגיע למגרש מנהל הגינון מטעם העירייה והצדדים נדברו להיפגש על מנת שתובהר פעילותו של התובע במגרש; בינתיים, כך סוכם, יחדל התובע מעבודותיו.

האירוע הראשון בתאריך 14.9.2008

למרות המוסכם, הפגישה עם מנהל הגינון לא יצאה לפועל; מנהל הגינון שב והגיע למגרש, הפעם בתאריך 14.9.2008. לטענת התובע החליט מנהל הגינון לערב את המשטרה בשל נוכחותו במקום. שוטר שהגיע למגרש החליט לעכב את התובע לחקירה וביקש ממנהל הגינון להגיע אף הוא לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה נגד התובע, בגין השחתת גינה ציבורית.

התובע מחה על העיכוב ועל לקיחתו בניידת משטרה לתחנת המשטרה, אך הדבר לא הועיל. התובע הובא לתחנת המשטרה והמתין כשעתיים, אשר בסיומן שוחרר בשל אי הימצאותו של חוקר תורן. לפיכך הוזמן לחקירה למחרת היום והלין גם על כך שעליו להפסיד יום עבודה נוסף.

למחרת היום, הגיע התובע לחקירה והציג את מסמכי הבעלות בקרקע. לטענתו, שוחרר בו במקום, כאשר בד בבד הודיע נציג המשטרה לנציג העירייה, כי אין מדובר בענין אשר על המשטרה לטפל בו. כפי שהוסכם, התובע התחייב שלא לפעול במגרש במשך 7 ימים, על מנת לאפשר לעירייה לעתור בהליך מתאים לבית המשפט המוסמך.

התובע טוען כי במקביל פנה בתלונה למפכ"ל המשטרה ולראש העירייה, בגין מה שהגדיר חקירה לא חוקית ולטענתו אף עתר בענין זה לבג"ץ.

האירוע השני בתאריך 29.9.2008

כמוסכם, המתין התובע שבעה ימים ואף מספר ימים מעבר לתקופה זו, ובתאריך 26.9.2008 שב ועלה למגרש. במועד זה, הציב התובע שלט מחאה ובו נכתב: "המלחמה על הבית. נסים גבאי – בצדק, נגד, מרים פיירברג – ברשעות".

בשלב כלשהו, הגיעה ניידת פיקוח מטעם העירייה לשם הסרת השלט ולטענת התובע, ניתנה לפקחים הוראה לתקוף אותו. התובע טוען כי הגן ביד אחת על השלט ובשניה התקשר למשטרה וטען כי הוא מותקף. שוטר שהגיע למקום מסר לתובע את פרטיו של הפקח, הפקח שוחרר והתובע החליט שלא להגיש תלונה. לימים, טוען התובע, הסתבר לו כי אותו פקח הגיש כנגדו תלונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ