אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גבאי אדריכלות ובניין ערים בע"מ נ' אביליה השקעות ונכסים בע"מ ואח'

גבאי אדריכלות ובניין ערים בע"מ נ' אביליה השקעות ונכסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, הפ"ב
בית משפט השלום תל אביב - יפו
16687-03,173884-09
21/09/2009
בפני השופט:
משה כהן

- נגד -
התובע:
1. אביליה השקעות ונכסים
2. אביב מרכס

הנתבע:
1. גבאי אדריכלות ובנאי ערים בע"מ
2. צבי גבאי

החלטה,החלטה

החלטה

אמנם הנטל להוכחת כל היסודות הדרושים למתן צו עיקול זמני מוטל על התובעת, אולם במקרה הנוכחי לא ניתן סעד במעמד צד אחד, אלא בית המשפט החליט להעביר את הבקשה לטובת הצד שכנד וגם נתנה תשובה של התובעים לתגובה ובעקבות כתבי בי דין זומנו הצדדים לדיון. הנבעים בחרו להגיש תגובתם בתצהיר וכך נפתחה הדרך לתובעים לחקור אותו על האמור בתצהירו. אם נחסום את התובעים בביצוע החקירה הנגדית על האמור בתצהיר הנתבע, כי אז יכול האמור בתצהיר להתקבל כפי שהוא ואין אפשרות לעשות זאת. יכל שהחקירה הנגדית של הנתבע תבסס את בקשתם של התובעים למתן סעד זמני אולם אין בכך שום פסול שהרי שהנתבע בעצמו הגיש את התצהיר וגם התובעים עצמם טענו שהיתה הברחת פעילות של הנתבעת לשתי חברות אחרות שבהן מעורב הנתבע 2 ואין מניעה שהתובעים יחקרו בענין הזה.

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תש"ע, 21/09/2009 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם

החלטה

הדיון היום נקבע במסגרת בקשה למתן עיקול זמני שהועבר על ידי כב' הרשם יוחנן גבאי לתגובה של הצד שכנגד וגם נתנה תשובה של התובעים לתגובה של הנתבעים. ראיתי צורך לזמן את הצדדים על מנת לשמוע את עדיהם בנוגע לטענות שנטענו בכתבי בי דין שהגישו.

מלכתחילה כשהוגשה הבקשה במעמד צד אחד לא קיבלתי את הבקשה משום שסברתי שלא צורפו ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום יסוד ההכבדה.

התובעים הגישו בקשה נוספת על מנת להשלים את הטיעון ביחס לקיום יסוד ההכבדה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני סבור שההשלמה שהוגשה אין בה כדי לבסס כראוי את היסוד המכונה יסוד ההכבדה.

הבקשה למתן סעד זמני הוגשה במקרה הנוכחי במסגרת בקשה לאישור פסק בורר שיש בו כדי לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של מעל חצי מיליון ₪. תקנה 363 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה רלבנטית במקרה הנוכחי משום שהיא מתיחסת למעמד שבו כבר ניתן פסק דין על ידי בית המשפט. התקנה אינה מתיחסת למקרה של מתן פסק דין על ידי בורר. סעיף 29 (ב) לחוק הבוררות מכיל את ההוראות ביחס להטלת עיקול גם על המקרה של מתן פסק בורר. משמעות הדבר היא שהתנאים למתן צו עיקול זמני חלים גם במסגרת בקשה למתן סעד זמני שהוגשה במסגרת בקשה לאישור פסק בורר. יחד עם זאת קיימות הקלות שהסעיף מתיחס אליהן לטובת התובע שמבקש את אישור פסק הבורר. מטבע הדברים גם התנאי של הגשת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה הוא תנאי שקל לתובעים להצביע עליו בשל קיום פסק בורר, אולם מאחר ובמידה ואחר מהתנאים למתן סעד זמני לא מתקיים, הרי שלא ניתן להוציא צו עיקול זמני משום שהתנאים למתן הצו הינם מצטברים.

כפי שציינתי לעיל נראה שהתובעים הגישו ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה כנדרש על תקנה 362 (א) לתקסד"א וזאת באמצעות הגשת פסק הבורר שיש בו לכאורה כדי לקבוע את הזכות של התובעים לקבלת הכספים הנתבעים. הנתבעים טענו טענות שונות נגד אישור פסק בורר והתובעים טענו שמדובר בטענות בעלמא משום שמדובר בטענות שבאות לערער על פסק הבורר ואין אפשרות בהליך זה לקבל טענות שהן טענות ערעור על הפסק. טענה זו של הצדדים אינה משנה את הקביעה שציינתי לעיל משום שאני לא דן בטענות הגנה ואין באפשרותי לרדת לשרשן של הראיות אלא אני בוחן למעשה את הבקשה להטלת עיקול זמני. ראו לענין זה רע"א 234/89 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עירית אום אל פחם. כך שנראה שהתובעים עמדו בתנאי הראשון להטלת עיקול זמני.

התנאי השני למתן צו עיקול זמני קבוע בתקנה 374 (ב) לתקסד"א ועל פיו נדרשים התובעים להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. במקרה הנוכחי טענו התובעים שהנתבעים נדרשו לשלם את החוב ולא שלמו. טענה זו בנסיבות הענין והמקרה דנן אין בה כדי לבסס את יסוד ההכבדה משום שלא מדובר בהתנהלות של הנתבעים שיש בה כדי להיות אדישות לקיום החוב, אלא במקרה זה הנתבעים פועלים לביטול פסק הבורר בדרכים החוקיות הנתונות להם. טענה נוספת לקיום יסוד ההכבדה שאותה הביאו התובעים היא שלנתבע יש נכסי מקרקעין שרשומים עליהם שעבודים והערות אזהרה. גם עובדה זו אין בה כדי לבסס במקרה הנוכחי את יסוד ההכבדה, שכן על פני הדברים נראה לפחות לכאורה שמדובר בנתבע שהוא בעל אמצעים שהרי יש בבעלותו ארבעה נכסי מקרקעין. לא הובאו לפני פרטים ביחס לאותם שעבודים והערות אזהרה שנרשמו לטובת הנושים המובטחים. התובעים לא חקרו את הנתבע 2 אודות פרטים אלה. הנטל להוכחת קיום התנאים למתן צו עיקול זמני מוטל לאורך כל הדרך על התובעים והיה עליהם לברר ולהביא לפני את הפרטים בפרט שהעד מטעם הנתבעים עמד לחקירה נגדית וניתן היה לברר באמצעותו את הפרטים הדרושים. כמו-כן לנתבע יש מניות בחברות נוספות שהן פעילות כך שלא מדובר במקרה הנוכחי בנתבע שהוא חדל אמצעים שיש להחיל עליו את החזקה ולפיה העדר נכסים יש בה כדי לבסס את יסוד ההכבדה משום שאין לו יכולת לשלם את החוב שיפסק. התובעים בקשו להוכיח את קיום יסוד ההכבדה ביחס לנתבעת 1 על ידי כך שטענו שהיא הפסיקה לפעול ופעילותה הועברה על ידי הנתבע 2 לשתי חברות חדשות שלו. גם טענה זו אינה מבוססת דיה משום שהתברר היום שהחברה הנתבעת הינה פעילה ולפחות לכאורה פעילותה היא בהיקף ניכר. יצויין שהערות האזהרה והשעבודים שנטענו ביחס לנתבע כמבססים את יסוד ההכבדה נרשמו לפחות בחלקם זמן רב לפני מתן פסק הבורר. יסוד ההכבדה במקרה הנוכחי אינו מתקיים גם משום שהבקשה להטלת עיקול זמני שנטען בבסיסה להעברת פעילות לחברות אחרות של הנתבע הוגשה באיחור שהרי פסק הבורר ניתן ב 26/4/09 ואף הושלם ביום 27/5/09 ואילו הבקשה להטלת העיקול על בסיס טענת ההברחה הוגשה ב 14/7/09. העובדות הנטענות אמורות היו להיות ידועות לתובעים ואם היה אכן חשש סביר לקיום יסוד ההכבדה הרי שהיה לכאורה מקום להגשת הבקשה במועד שהוא סמוך למתן פסק הבורר.

מאחר והגעתי למסקנה שהיסוד השני למתן צו עיקול זמני אינו מתקיים ומאחר והתנאים להטלת עיקול זמני הינם מצטברים הרי שדין הבקשה להטלת עיקול להדחות ואין עוד צורך לדון בשאר התנאים להטלת העיקול הזמני. יחד עם זאת יש מקום לציין את השיקול של מאזן הנוחות שיש בו כדי להשפיע על השיקולים שאני שוקל לבחינת הבקשה. על פי תקנה 362 (ב) (1) יש לבחון את מאזן הנוחות דהיינו הנזק שעלול להגרם לתובעים אמור להיות גדול יותר אם לא ינתן העיקול מאשר הנזק שעלול להגרם לנתבעים או שהנזק שעלול להגרם לנתבעים ממתן העיקול יהיה גדול יותר מהנזק שיגרם לתובעים. מאזן הנוחות במקרה הנוכחי פועל לטובת הנתבעים שכן מתן העיקולים עלול לגרום לקשיים לנתבעים בהמשך פעילותם העסקית שיש בהם אף כדי לגרום לקריסה עסקית של הנתבעים ובנסיבות המקרה הנוכחי על פי השיקולים ששקלתי ועל פי הפרטים שהובאו לידיעתי אני סבור שאין הצדקה לגרום להכבדה או לקריסה שעלולה להיגרם לנתבעים. יצוין שהשיקולים השונים שנקבעו בתקנות לצורך מתן צו העיקול הזמני באו בעקרם על מנת להגן על הנתבע שניתן נגדו סעד זמני עוד בטרם נתן בית המשפט פסק דין נגדו ובפרט שהסעדים המדוברים ניתנים במעמד צד אחד תוך הפרה לכאורה של כללי הצדק הטבעי וזכות הטיעון של הנתבע ולכן יש לשקול היטב לפני שמעקלים את הזכויות של הנתבעים. שיקולים אלה הדריכו אותי להורות שלא ינתן צו עיקול זמני.

למען הסר ספק אני מורה על ביטול ההחלטה שניתנה ביום 23.7.09 הנותנת סעד של איסור דיספוזיציה בנכסים נשוא הבקשה.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תש"ע, 21/09/2009 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם

הוקלד על ידי: איריס שלומוב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ