אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גאראללה נ' סביתאן ואח'

גאראללה נ' סביתאן ואח'

תאריך פרסום : 18/12/2011 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
13323-12-11
14/12/2011
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
עלי גאראללה
הנתבע:
1. מרואן סביתאן
2. אבראהים ווזווז

פסק-דין

פסק דין

פסק דין

כללי

מונחת לפניי בקשה "דחופה ביותר" ליתן רשות ערעור על החלטות בית משפט קמא (כב' השופטת אנה שניידר), מיום 28.11.11 ומיום 5.12.11, "שניתנו במסגרת בקשה 'דחופה ובהולה' מטעם המבקש למתן צו להסרת פלישה טרייה ופינוי המשיבים ולמעשה המשיב 2 ממקרקעי המבקש שפלשו אליהם שלא כדין ושלא כדת וזאת באופן מידי".

אלה העובדות הדרושות לעניין

אביו המנוח של המבקש הינו מבעלי הזכויות הרשומות, במקרקעין הידועים כגוש 30504 חלקה 18, והנמצאים בדרך שכם 81, שכונת שיח ג'ראח, ירושלים (להלן – "המקרקעין"). על המקרקעין נבנתה חנות בשטח של כ-100 מטר (להלן – "החנות"). על פי הנטען, השכיר המבקש למשיב 1 (להלן – "מרואן"), ביום 1.1.09, את החנות, בתנאי שכירות רגילים ועד ליום 31.12.09. מרואן לא עמד בהתחייבויותיו על פי הסכם השכירות ומשכך, הוגשה כנגדו, בבית משפט קמא, תובענה לסילוק יד מהחנות וחיובו בדמי שכירות (תא"ק 9272/09). משלא הוגש כתב הגנה, ניתן, ביום 26.10.09, פסק דין לפינוי מרואן מהחנות (להלן – "פסק הדין"). המבקש הגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ונקט הליכים לפינוי החנות. במהלך הליכי הפינוי, פנה מרואן לבית משפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין. בית משפט קמא קבע בהחלטתו (כב' הרשם בן שלו), מיום 14.9.11, כי הוצאתו לפועל של פסק הדין תעוכב, בכפוף להפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט. משהופקד העירבון, עוכבו הליכי ביצוע פסק הדין, כאמור, ונקבע דיון בבקשת הביטול.

בין לבין ועל פי הנטען, הגיע המשיב 2 (להלן – "המשיב") יחד עם גורמים נוספים לחנות, ביום 18.11.11, ובהסכמת מרואן החל להכניס ציוד ומטלטלין לחנות. משנודע הדבר למבקש, זה פנה למשטרת ישראל וביקש את עזרתה לסילוק ידו של המשיב ויתר הגורמים שהגיעו יחד עימו, מהחנות ואולם, נדחה, נוכח בירור שנעשה על ידי גורמי המשטרה עם המשיב, שטען, כי הינו בעל הזכויות בחנות. בנסיבות אלה, פנה המבקש לבית משפט קמא, ביום 20.11.11, בבקשה "דחופה ובהולה ביותר למתן סעד של הסרת פלישה טרייה" (להלן – "הבקשה"), במסגרתה נטען, כי נטישת החנות על ידי מרואן מעידה על היעדר זכויותיו וכן, כי תפיסת החזקה, על ידי המשיב (בסיוע גורמים עברייניים), נעשתה ללא זכות שבדין. משכך, התבקש בית משפט קמא להורות, באופן מידי, על "הסרת הפלישה הטרייה מהחנות" והשבת החזקה בה, לידיו. בית המשפט נתן צו ארעי לפיו, נאסר על המשיב להכניס ציוד מכל סוג שהוא לחנות. כמו כן, נדרש המשיב לפנות "כל ציוד שהוכנס בפועל לנכס". לאחר מתן החלטת הביניים, הוגשה בקשת המשיב לביטול הצו הארעי. לטענת המשיב, רכש את הזכויות בחנות מאביו של מרואן, על פי הסכם מיום 1.11.08 (להלן – "ההסכם"), שרכש אותן, ביום 25.3.04 (בהמשך תוקן מועד הרכישה ליום 25.3.02) מאביו המנוח של המבקש. בהסכם נקבע, כי זכויות החזקה בחנות יועברו למשיב בחלוף שלוש שנים. בנסיבות אלה טען, כי רכש את הזכויות בחנות, כדין, וזכאי היה לקבל את החזקה בה, החל מיום 1.11.11. מכאן הוסיף, כי הכנסת הציוד והמטלטלין לחנות נעשתה מכוח ההסכם וביקש להורות על ביטול הצו הארעי.

בין לבין, נמצא, כי המשיב הגיש לבית משפט זה, ביום 23.11.11, תובענה (ת"א 43259-11-11) למתן פסק דין הצהרתי על זכויותיו בחנות. כמו כן, פנה בבקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו, התבקש בית המשפט לאסור על המשך פעולות פינוי החנות ו/או לבצע כל פעולה להעברת הזכויות בחנות. בית המשפט (כב' השופטת בן עמי), קבע, לאחר שקיבל את תגובת המשיב (המבקש כאן), כי בכפוף להפקדת סך של 50,000 ₪, יינתן צו האוסר על ביצוע כל פעולה של העברה או מכירה או השכרה של החנות עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. יחד עם זאת, הוסיף וקבע, כי אין באמור כדי לייתר את ההליכים בבית משפט קמא, לעניין סילוק ידו של המבקש שם (המשיב כאן) מהחנות. ככל הידוע, המשיב טרם הפקיד את העירבון.

בדיון בבית משפט קמא, טענו הצדדים (מבלי שנחקרו), לעניין זכויותיהם בחנות. בהחלטת בית המשפט, מיום 28.11.11 (להלן – "ההחלטה"), נקבע, כי מרואן פינה את החנות זמן קצר לפני הגשת הבקשה, תוך שהתיר למשיב ולמי מטעמו להכניס ציוד לחנות. לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים, הגיע למסקנה, כי בשלב זה לא ניתן להכריע במחלוקת שביניהם, לעניין הזכויות בחנות, כאשר מצד אחד עומדת טענתו של המשיב, כי רכש את הזכויות כדין ועניינו תלוי ועומד בבית משפט זה, ומנגד, עומדת טענת המבקש, לפיה נתונות לו זכויות החזקה בחנות, נוכח פסק הדין שהוגש לביצוע לסילוק ידו של מרואן, ומשזה לא היה רשאי להעביר את החזקה בנכס לידי המשיב. בית המשפט הוסיף, כי עניין זה יידון בגדר בקשת מרואן לביטול פסק הדין.

בנסיבות אלו, סבר בית משפט קמא, כי יש לשמור, בשלב זה, על המצב הקיים, ולפיכך קבע, כי הצו הארעי המצומצם שניתן ייוותר על כנו עד להחלטה אחרת. בית המשפט נתן הוראות לעניין התביעה העיקרית (שהוגשה בת"א 523-12-11). בקשה נוספת של המבקש לביטול ההחלטה, נדחתה (החלטה מיום 5.12.11).

בבקשה שלפניי חוזר המבקש על טענותיו, כפי שהובאו בבית משפט קמא, שעיקרן, כי אין להשלים עם תפיסת החזקה בחנות על ידי המשיב ויש להורות על סילוק ידו ללא תנאי. המבקש פירט את מקור זכותו להחזיק בחנות ואת היעדר זכותו הנטענת של המשיב להחזיק בה. לביסוס טענותיו צירף תמליל שיחה שקיים עם אביו של המשיב, ממנו עולה, לכאורה, כי הסכם למכירת הזכויות בחנות בין אביו המנוח לאביו של מרואן, על פיו רכש המשיב את זכויותיו בהסכם, הינו מזויף וכי אין למשיב ולאביו כל זכות בחנות. מכאן נטען, כי טעה בית משפט קמא, למצער בהחלטתו מיום 5.12.11, לאחר שהובאו בפניו מכלול הנתונים הרלוונטיים, משלא הורה על סילוק ידו של המשיב מהחנות. המבקש הדגיש, כי המשיב וגורמים מטעמו השתלטו בכוח על החנות ואין להשלים עם התנהגותם.

המבקש סיכם, כי היה על בית משפט קמא להורות על החזרת המצב לקדמותו "...ערב הפלישה, היינו שאם המשיב 1 התפנה, להשאיר את החזקה והשליטה והשימוש בנכס בידיו של המבקש, שזכויותיו של זה הן אלו שאינן שנויות במחלוקת". לנוכח כל האמור, "...התבקשה מעורבותו הדחופה של בית משפט נכבד זה".

בדיון לפניי, לאחר שחזר ב"כ המשיב מטענותיו המקדמיות, לעניין המשך ייצוג המשיב, בהליך הערעור, ולעניין המצאת כתב הטענות, טען לגופו של ההליך, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. ב"כ המשיב הודה, כי טענות המבקש, לעניין זכויותיו בחנות, מכוח זכויות הרשומות של אביו המנוח במקרקעין, הובאו לידיעתו, עובר לנטילת החזקה בחנות, שעה שגורמי המשטרה ביקשו לפנותו. ואולם, חרף זאת, עמד על זכותו לתפיסת החזקה ואף פנה בעניין זכויותיו בתובענה מתאימה לבית משפט זה. מנגד השיב ב"כ המבקש, כי לאחר שפלש המשיב לחנות וסרב להשיב את החזקה, לידיו, נאלץ להגיש את הבקשה.

להשלמת התמונה, יוער, כי ביום 6.12.11 התקיים דיון (לפני כב' הרשם בן שלו), בבקשת מרואן לביטול פסק הדין. מחקירת מרואן עולה, בחלק הנוגע לענייננו, כי ביום 19.11.11 פינה את החנות ומסר את החזקה בה למשיב (עמ' 3, שורות 19-22). ככל הידוע, גם כאן, טרם ניתנה החלטה בבקשה לביטול פסק הדין.

ועוד הערה, המבקש פנה בבקשה למתן סעד זמני בערעור. בית המשפט (כב' השופטת בן-עמי) ביקש את עמדת המשיב ואולם, משזו טרם הוגשה ובשים לב למועד הדיון שנקבע בבקשה העיקרית, לפניי, נקבע כי הדיון בבקשה לסעד זמני בערעור יתקיים במאוחד עם הדיון בבקשה העיקרית.

לאחר שעיינתי בבקשה (על נספחיה ובאמצעות מערכת "נט המשפט"), בהליכים שנקטו הצדדים (בגדר הבקשה לביטול פסק הדין והתובענה שהוגשה על ידי המשיב בבית משפט זה), שקלתי את טענותיהם, במהלך הדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה, ליתן למבקש רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. אציין, כי לא מצאתי שזכויות הצדדים ייפגעו אם אעשה כן.

דין הערעור להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית

עיון בטענות הצדדים מעלה, כי מיקומה הגיאומטרי של הסוגיה העומדת לדיון, מצויה בגדריו של סעיף 19 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן – "החוק"), המסדיר את סוגיית החזקה במקרקעין, במסגרת דיון בתביעה פוססורית שנוקט המחזיק כנגד מי, שלטענתו, נטל את ההחזקה במקרקעין, מידיו, שלא על פי התנאים, על פיו. סעיף 19 לחוק, נועד לתת אמצעי בידי בית המשפט להחזיר מצב לקדמותו בלא בירור שאלת זכויות הצדדים, כל אימת שחזקה במקרקעין ניטלה מידי מי שמחזיק בה – בין בזכות ובין שלא בזכות – על ידי אחר, והוא – גם כאשר אותו אחר טוען כי בידו זכות העדיפה על זו שבידי המחזיק וכאשר החזקה נתפסה על ידיו שלא במסגרת התנאים המוכרים בחוק לעשיית דין עצמית. המייחד הליך זה, הוא בהיותו מכוון, בעיקרו, להחזיר את המצב העובדתי בשטח לכשהיה בטרם תפיסת החזקה, גם כאשר המחזיק המקורי החזיק שלא כדין ואפילו תופס החזקה מידיו טוען לזכויות טובות במקרקעין. יוטעם, כי החזרת המצב לקדמותו, באמצעות התביעה הפוססורית, לא תמנע מהנתבע מלהגיש מאוחר יותר תביעה נפרדת להוכחת זכותו במקרקעין, היא התביעה הפטיטורית, ובמובן זה, הצלחת התובע בתביעה הפוססורית עשויה להיות זמנית בלבד (רע"א 5518/98 יצחק יוסף נ' אביגדור עוקשי ואח', פ"ד נה(3) 294, 307 (2001), להלן – "עניין עוקשי"). עם זאת, נתונה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להחליט לדון בזכויות המהותיות של שני הצדדים, במקרקעין, בעת ובעונה אחת עם התביעה הפוססורית המוגשת ולהימנע בכך מהפרדה בין התביעה להשבת המצב לקדמותו שעיקרה בהגנה על החזקה לבין תביעת הזכויות במקרקעין, "... בכל מקרה כאשר דרך זו של דיון היא יעילה ומתאימה בנסיבות הענין" (ע"א 756/80 שלמה רוזנשטיין נ' הרשקו סולומון, פ"ד לח( 2) 113, 140 (1984)).

סעיף 19 לחוק קובע, "מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18(ב) חייב להחזירם למחזיק". תנאי מוקדם לתחולת הוראת סעיף 19 הוא, כי המקרקעין נמצאו בידי המחזיק קודם להוצאתם, שלא כדין, מידיו. השאלה הדורשת ליבון והכרעה, בענייננו, הינה בדבר פרשנות התיבה "המחזיק" והאם תחום התפרשותה רחב דיו כדי לכלול (נוסף על מרואן – שבענייננו, אין חולק כי החזיק בחנות, עובר לנטילת החזקה על ידי המשיב), גם את המבקש. בחינת התכלית העומדת ביסוד הוראת הסעיף מעלה בעליל, כי ההגנה על "המחזיק" רחבה דיה ועומדת לא רק למחזיק למחזיק העיקרי (הישיר) בחנות, אלא גם למבקש, בהיותו מחזיק משני (עקיף). מסקנה זו עולה מן ההגדרה ל"מחזיק" שבסעיף 15 לחוק, שעל פיה "בסימן זה 'מחזיק' בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו".

ואכן, המלומד יהושע ויסמן, סבור, כי "...לפי זה, ביחסים שבין מחזיק עקיף, כגון בעל נכס שהשכיר את הנכס, ובין צד שלישי שתפס את החזקה בנכס, יוכל בעל הנכס לתבוע את סילוקו של הפולש בתביעה פוזסורית בהסתמך על ההגדרה של 'מחזיק' שבסעיף 15" (יהושע ויסמן, דיני קניין - החזקה ושימוש (2005), 75). בכל הכבוד, אף אני סבור, נוכח הטעמים העומדים ביסוד ההגנה הרחבה העומדת למחזיק, כי יש ליתן בידי המחזיק העקיף ולענייננו – המבקש, את הזכות להגיש תביעה להשבת החזקה, על פי הקבוע בסעיף 19 לחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ