אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גאיים נ' משרד הפנים

גאיים נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 06/08/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
56259-01-12
19/07/2012
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
קידנה אוקובאי גאיים
הנתבע:
משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד שמרית סמג'ה
פסק-דין

פסק דין

עתירה להורות למשיב ליתן לעותר הגנה ואשרה הניתנת לכל האריתראים השוהים בישראל ולבטל את צו ההרחקה שהוצא נגדו.

ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

ביום 10.4.2011 הסתנן העותר לישראל באופן בלתי חוקי דרך גבול מצריים. העותר נתפס ע"י כוחות הביטחון בתחום ישראל והושם במשמורת. העותר טען כי הוא אזרח אריתריאה שנולד באריתריאה בשנת 1987, ובגיל 7, לאחר פטירת אביו היגר עם דודתו, שהיא אזרחית אתיופית, לאתיופיה. הוא עזב את אתיופיה לסודן, שם שהה 6 חודשים, לאחר מכן עבר למצריים, ומשם הסתנן דרך סיני לישראל.

רשויות ההגירה ערכו לעותר שלושה ראיונות וקבעו כי העותר הוא נתין אתיופיה וכי הוא לא הוכיח שהוא בעל אזרחות אריתראית מלידה. לפיכך קבע המשיב כי העותר לא זכאי להגנה הקבוצתית שקבעה מדינת ישראל ביחס לאזרחי אריתריאה. מאז הגיעו ארצה הושם העותר במשמורת עד להרחקתו מהארץ, ובית הדין למשמורת סירב מספר פעמים לשחררו ממשמורת בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו עם הרשויות. ביום 22.12.2011 החליט ביה"ד למשמורת לשחררו בתנאים.

טענות הצדדים בתמצית

ב"כ העותר טען כי המשיבה קבעה שהעותר הוא אזרח אתיופי ולא אריתראי ללא כל ביסוס, ותוך התעלמות מראיותיו וטענותיו של העותר. לשיטתו, המשיב אינו רשאי לעקוף את ההגנה הקבוצתית שקיימת במדינת ישראל לכל אזרחי אריתריאה ע"י גירוש העותר לאתיופיה או למדינה אחרת. הוא הוסיף כי לא ניתן להחזיר את העותר לאתיופיה מבלי שהמשיב בירר בשגרירות אתיופיה האם הוא אזרח אתיופיה והאם מוכנים לקבל אותו במדינה זו.

ב"כ המשיב טענה לעומת זאת, כי לאחר שהמשיב בחן את טענות העותר והמסמכים שהציג, המשיב הגיע למסקנה כי העותר לא הוכיח שנולד באריתריאה, וכי מהראיונות שבוצעו עמו עולה כי הוא נתין אתיופיה. ב"כ המשיב אף הפנתה לפסיקה של ביהמ"ש העליון המציינת כי אין פסול בפרקטיקה של המשיב לגרש מסתננים למדינה אחרת בה לא נשקפת להם סכנת רדיפה.

דיון

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ובחנתי את כל הנספחים והצרופות בתיק, נחה דעתי כי החלטות המשיב לא חרגו ממתחם הסבירות.

העותר לא הרים את הנטל הראייתי המוטל עליו להוכיח את אזרחותו האריתראית. המסמכים שהגיש העותר אין בהם כדי להוכיח כי הוא אכן אזרח אריתריאה:

תעודת הזהות שהעותר טען כי היא שייכת לאמו לא קושרת את בעלת התעודה לעותר, היא כתובה בשפה הערבית ובשפה אפריקאית כלשהי, בלא שצורף לתעודה תרגום. המשיב ציין בניתוח הראיון כי העותר ענה לשאלה מה שם אימו, בהיסוס מסוים.

המשיב מזכיר בפרוטוקול אחד הראיונות כי העותר הציג לפניו תעודת זהות שלטענתו שייכת לאביו, המשיב ציין כי גם תעודה זו לא קושרת את העותר לבעל התעודה. משום מה העותר לא צירף לעתירתו את התעודה הזו.

תעודת הזהות שהעותר טען כי היא שייכת לסבו, ושהעותר צירף אותה כנספח ח'1 לעתירתו, כתובה בשפה הערבית ובשפה אפריקאית כלשהי, בלא שצורף לתעודה תרגום. לא הוכח הקשר בין בעל אותה תעודה לעותר, מה גם שאין בכך כדי לשלול עובדות אחרות המלמדות על אזרחות אתיופית של העותר עצמו, בשלב מאוחר יותר.

מכתב ראש הכפר שבו נולד העותר לטענתו, (נספח ח'2 לעתירה), אף אם נכונה טענת העותר כי מכתב זה הוגש למשיב לפני הגשת העתירה, במסגרת אחד מהראיונות ומשום מה לא הוזכר ע"י המשיב בפרוטוקול הראיון, אין בו כדי להוכיח דבר. אף מכתב זה כתוב בשפה אפריקאית כלשהי, מבלי שצורף לו תרגום.

תעודת טבילה מהכנסייה האורתודוכסית האריתראית, נספח א' לעתירה, נושאת תאריך 20.4.2011, כתובה ברובה בשפה אפריקאית כלשהי, מבלי שצורף לה תרגום. זאת ועוד, ליד הכיתוב המודפס באנגלית לא מולאו פרטים באנגלית. המשיב מצידו אף ציין בניתוח הראיונות כי ניתן להוציא תעודה כזו ללא הגשת מסמכים מזהים. משום מה העותר כינה תעודה זו בעתירתו "תעודת לידה" בעוד שכותרת התעודה מעידה כי אין זו תעודת לידה רשמית שמונפקת ע"י השלטונות באריתריאה. ועל כל אלה, התעודה לא הונפקה בזמן אמת, אלא הוצאה רק לאחרונה וכלל לא ברור כיצד הגיעה לידי העותר שטען בין היתר שאין לו קשר עם בני משפחתו באריתריאה.

באשר לצו הגירוש, נספח 2 לתגובת המשיב, שהוצא לעותר מייד עם כניסתו לארץ, בו צויין במקום שמיועד בטופס לאזרחות – "אריתריאה", מקובלת עליי עמדת המשיב, כי אין להסיק ממנו כי העותר הוא אכן אזרח אריתריאה, כיוון שנתון זה נרשם מפי העותר בלבד, ללא ראיון זיהוי. אכן זהו מסמך שהוצא ע"י צה"ל וזה אינו אמון על זיהוי ורישום נתינים זרים, אלא רושם את אשר נמסר לו על ידם.

לא זו בלבד שהעותר לא הרים את הנטל הראייתי המוטל עליו להוכיח כי הוא אזרח אריתריאה, אלא שמגרסאותיו בראיונות שנערכו לו עולה כי הוא אזרח אתיופי או לפחות בעל מעמד מוכר באתיופיה:

בראיון מיום 13.4.2011, (נספח 3 לתגובת המשיב), וסמוך לכניסתו ארצה טען העותר (כל ההדגשות שלי - י"ש):

"בגיל 8 עברתי לאתיופיה עם דודתי מצד האב... ושם התגוררתי כל חיי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ