אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גאוליקר נ' דן, אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית ואח'

גאוליקר נ' דן, אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית ואח'

תאריך פרסום : 07/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
47270-99
02/08/2012
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
בת שבע גאוליקר
הנתבע:
1. דן
2. אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית
3. רוני שלו
4. איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק גוף עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק" או "חוק פלת"ד") בעקבות תאונת דרכים שאירעה למנוח, שמעון גאוליקר ז"ל. לאחר הליכים קודמים שבהם נקבעה חבות הנתבעים, נותרה להכרעה רק שאלת הנזק.

המנוח, יליד 1928, נסע ביום 8.9.97 באוטובוס ולבקשתו ירד ממנו שלא בתחנה. לאחר שצעד צעדים אחדים ובטרם הספיק להתייצב מתנופת הירידה, נפל המנוח ונחבל. הוא איבד את הכרתו ונמצא על ידי כוחות מד"א עם דימום מאוזן ימין, ציון גלזגו 4 ואישונים שווים ומגיב לכאב אך לא למלים. הוא פונה לבית החולים איכילוב ואושפז במחלקה הנוירוכירורגיה כשהוא סובל מדמם לחלל התת עכבישי באספקט הקדמי של הפלקס והטנטוריום מימין וכן מדמם תת עכבישי באזור מצחי מימין וטמפורלי משמאל. כמו כן, סבל המנוח משברים במסטואיד השמאלי ובעצם האוקיספטלית משמאל ומדמם סובדוראלי טמפורלי. לאחר יומיים שב המנוח להכרה מלאה, החל להתנייד באופן עצמוני אך התלונן על סחרחורות ועל חוסר יציבות. מבית החולים, עבר המנוח לשיקום גריאטרי בתנאי אשפוז עד ליום 14.10.97. ביום 14.8.01 לקה המנוח באירוע מוחי. ביום 22.4.06 נפטר המנוח עקב אירוע מוחי שני והסיבוכים הנובעים מהאירועים המוחיים שעבר.

 

נכותו של המנוח עקב התאונה הוערכה ע"י שני מומחים: ד"ר אהרון צ'צ'יק קבע שלמנוח היו 19% נכות אורטופדית אולם מהם רק % 4.75 נגרמו בתאונה (יתר הנכות קדמה לה). פרופ' אלדד מלמד קבע שלמנוח היו 80% נכות נוירולוגית ומזה רק 40% עקב התאונה. הוא סקר את עברו של המנוח, שהיה אלכוהוליסט, וקבע כי עוד קודם לתאונה המנוח סבל מאלכוהוליזם כרוני מלווה בתופעות של נוירופתיה פריפרית כרונית (פגיעה בעצבים ההיקפיים) שהתבטאה, בין השאר, ברעידות בידיים ובירידה של רפלקס אכילס. כן ציין כי המנוח אובחן בעבר כסובל מאטקסיה צרברלית קשה (הפרעת הליכה ויציבה) ומניוון צרברלי כללי כתוצאה מנזקי האלכוהול. לבדיקת המומחה התייצב המנוח כשהוא הולך בעזרת מקל הליכה וחזותו ללא ממצאים חריגים. משנפטר המנוח התעורר צורך לברר את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מותו. לא רק שיש לבחון האם התאונה עצמה פשוט גרמה (לאחר זמן) לאירוע המוחי, אלא גם, האם הפחיתו תוצאות התאונה מיכולתו של המנוח להתמודד עם אירוע מוחי שסיבתו הישירה לא נבעה מהתאונה.

פרופ' מלמד העיד שהתובע סיפר לו שהוא היה אלכוהוליסט בעברו. לדבריו, "הנזק נעשה ונגמר" ו"העובדה שהוא הפסיק לשתות לפני מספר שנים, כבר לא משנה שום דבר לגבי הנזקים, שהוא הספיק לגרום לעצמו קודם". כמו כן, העיד פרופ' מלמד כי "... מבחינה סטטיסטית, מצפייה באוכלוסיית ענק, לחץ דם גבוה, עישון, סכרת, כולסטרול, שומנים, אלכוהוליזם כרוני, גורמי סיכון לאוכלוסיה כזאת, האירועים המוחיים, השיעור שלהם גדול לעין ערוך מאוכלוסיית בקרה שלא משתמשת בכך". לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין האירועים המוחיים לבין התאונה קבע פרופ' מלמד נחרצות כי אין ולא יכול להיות כל קשר: "... טראומה של הראש או של המוח אינה מהווה גורם סיכון לאירועים מוחיים מאוחרים". לעומת זאת, בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין תאונת דרכים להעצמת תוצאות אירוע מוחי, שאינו קשור לתאונה, היה פרופ' מלמד פחות נחרץ וקבע כי סיכויי התובע להחלים מאירוע מוחי אלמלא התאונה היו מעט טובים יותר.

 

עדי התביעה סיפרו על הרגלי השתיה של המנוח (ובעיקר הכחישו אותם) על תפקודו של התובע לפני התאונה והעזרה שקיבל אחריה.

 

מר יצחק פינקר, חברו של המנוח, העיד שלא ידע שהתובע היה אלכוהוליסט אך ידע שהמנוח נהג לשתות כוסית משקה בסוף היום. מצד שני, הוא העיד שהתובע הפסיק לשתות לאחר שיצא לפנסיה והחל לחפש עבודה חדשה משגילה שכספי הפנסיה לא יספיקו לו למחייתו ומשהבין שלא יוכל להתקבל לעבודה חדשה כשהוא שותה. העד הסכים שאינו יודע כמה אלכוהול צרך התובע בביתו כשהיה לבד עם משפחתו. הוא העיד שהתובע יצא לפרישה מוקדמת בגיל 58 אך לא מצא עבודה בשל חולשתו הגופנית. לפי עדותו, מבחינה גופנית, רמת תפקודו של התובע לאחר התאונה הייתה דומה לרמת תפקודו לפניה, כאשר נקודת המפנה הקריטית חלה לאחר האירוע המוחי הראשון. בכל הקשור להיבט הקוגניטיבי, העיד מר פינקר שהתובע היה מבולבל יותר לאחר התאונה אולם הוא התהלך ללא עזרה תוך שימוש במקל הליכה.

 

מר אלי גאוליקר, בנו של המנוח, העיד שבזמן האירוע הוא לא עבד לאחר שנפגע קודם לכן בתאונת עבודה. הוא לא ידע לומר מתי הוא שב לעבודתו אולם הוא סיפר שלפחות חלק מתקופת האבטלה שלו ניתנת לשיוך לצורך של אביו לעזרה צמודה בביתו לאחר התאונה. כמו כן, העיד מר גאוליקר כי התובעת, אשת המנוח, לא עבדה לפחות מאז שנת 94. בכל הקשור לרמת תפקודו של אביו, העיד מר גאוליקר כי "מיום התאונה... התחילו כל הבעיות, פתאום" וכי לפני התאונה היה אביו אדם בריא לחלוטין. העד הכחיש לחלוטין שאביו היה אי פעם מכור לאלכוהול וכשנשאל מדוע המנוח פנה למל"ל לקבלת קצבת נכות כללית עוד לפני התאונה, טען העד שתביעת המל"ל הייתה שקרית כדי לקבל כספים מהמל"ל. בכל הנוגע למצבו הפיזי של המנוח, העיד הבן, שהמנוח השתחרר מבית רבקה כשהוא נזקק להשגחה צמודה וזאת למרות שהדבר לא עולה ממסמכי השחרור.

 

גב' מרים טלקר שכנתו של המנוח, העידה שהתובעת לא עבדה בשכר והייתה עקרת בית. היא לא הכירה את הרגלי השתייה של המנוח ולא ידעה על כל בעיה בריאותית לפני התאונה. לאחר התאונה, היא המשיכה לבקר אותו בזמן אשפוזו באיכילוב ובזמן שטופל בבית רבקה. על פי עדותה, התובע לא זיהה אותה והפך לאדם עצבני לאחר שהוא הפך לאדם תלותי בעוד שהוא רגיל היה לתפקד ללא כל קושי בעבר. כמו כן, סיפרה העדה שהתובעת אמרה לה שלתובע קשיים בשליטה על הסוגרים, אם כי היא לא ידעה להגיד אם הקשיים נתהוו לאחר התאונה או לאחר האירוע המוחי הראשון.

 

התובעת העידה שהיא לא עבדה מעולם ופרנסת המשפחה הייתה בידי המנוח, שהיה אדם בריא לפני התאונה. הוא לא סבל מאי יציבות או מכאבים מכל סוג שהוא ולא היה שתיין, אם כי גרסתה בנושא זה לא הייתה עקבית והיא הודתה שהמנוח שתה מידי פעם מחוץ לבית. לטענתה, האמור במסמכי המל"ל מבוסס על מידע כוזב שנמסר לחברי הוועדות כדי לזכות בתנאים סוציאליים משופרים. כשנשאלה התובעת למה הוועדה ציינה מפיה כי התובע נוהג להשתכר, היא הכחישה שהיא אי פעם אמרה דברים אלה. בכל הקשור לתקופות השונות, העידה התובעת שהמנוח לא נזקק לעזרה מאסיבית מיום שחרורו מבית רבקה ועד ליום האירוע המוחי. לטענת התובעת, בתקופה זו הוא נעזר במקל אך התהלך באופן עצמאי בבית, הוא אכל לבד ובאופן כללי נזקק למעט עזרה במקלחת.

 

גב' עליזה טלקר, בתו של המנוח, העידה כי עובר לתאונה היא התגוררה באשדוד וכי לאחר התאונה היא חזרה להתגורר עם הוריה כדי לעזור בסיעוד המנוח. לדבריה, התובע נהג לשתות בהודו קצת בסוף הארוחה ולאחר העליה לארץ הוא נהג לשתות מעט גם בזמן העבודה. לטענתה, שתייה מסוג זה, לא עולה לכדי שתיינות והמנוח מעולם לא השתכר. בכל הקשור למצבו הפיזי של התובע עובר לתאונה, העידה גב' טלקר שהיה ללא רבב.

  

הראיות מציגות שני סיפורי חיים שונים של התובע: סיפור החיים הראשון, עולה מהתיעוד הרפואי ממסמכי המל"ל ומקביעותיו, מדבריו של התובע עצמו ומגרסת התובעת שנרשמה במל"ל. בסיפור חיים זה התובע היה אלכוהוליסט שסבל מנזקים ניכרים עקב התמכרותו, עוד לפני שנפצע בתאונת הדרכים. סיפור החיים השני, עולה מעדויות עדי התביעה בהליך זה – והוא תואם לחלוטין את האינטרס של התובעת בתביעה. עיקרו הוא, שהסיפור הראשון היה סיפור בדוי, שבא לעולם כדי לזכות בזכויות שלא הגיעו לתובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ