עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
17008-10-10
02/02/2011
|
בפני השופט:
ק . רג'יניאנו
|
- נגד - |
התובע:
ריאל גאבר
|
הנתבע:
בתי הסוהר
|
|
החלטה
עניינה של העתירה , לשלב את העותר באגף שיקומי ולאפשר יציאתו לעבודה מחוץ לכותלי הכלא. נטען כי העותר מועסק כטבח במטבח, התנהגותו בכלא חיובית וכבר יצא למספר רב של חופשות. נטען כי היציאה לעבודה מחוץ לכותלי הכלא חיונית לשיקומו של העותר עובר להשתלבותו חזרה בחברה לאחר שחרורו. לטענת ב"כ העותר העותר הודה בבהמ"ש במיוחס לו ושיקולי הועדה לא ברורים לו.
העותר אסיר פלילי, מרצה מאסר של שמונה שנים ושלושה חודשים בגין הרשעתו בעבירות רכוש. החל לרצות מאסרו ב- 21/02/07. תום מאסרו – מאי 2015.
בכתב התשובה ובדיון בפניי טענה ב"כ המשיב כי אגף השיקום הינו אגף ייחודי המאכלס מספר מצומצם של אסירים המופנים מכלל בתי הסוהר, מתנהלים באופן כמעט עצמאי ויוצאים לעבודה ללא ליווי סוהר. מדובר באסירים שניתן ליתן בהם אמון.
ב-29/12/10 התכנסה הוועדה (בה מכהנים ראש תחום טיפול ושיקום מחוזי, עו"ס בית הסוהר שמלווה את האסיר ועוזרת קצינת השיקום) והחליטה לדחות בקשתו של העותר לאחר שהתרשמה כי העותר אינו רואה את החומרה שבביצוע עבירותיו, וההשלכות על הקורבנות ועסוק בהפסדים האישיים ממאסרו. לדעת חברי הועדה יש מקום להעמיק את הקשר הטיפולי עם העותר מאחר והוא לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו לשיקום בעת ששוחרר על תנאי ממאסרים קודמים ורצונו לעבור לאגף השיקום אינו מעיד על כוונות לשינוי דרכו העבריינית אלא רצון להטיב את תנאיו.
הוועדה החליטה כי ניתן יהיה לבחון ענינו מחדש בעוד מספר חודשים.
ב"כ העותר ביקש שדו"ח העו"ס יוגש לעיונו של בהמ"ש בטרם מתן ההחלטה.
ביום 31/01/11 הועבר לעיוני דו"ח העו"ס. מפאת מהותו של המסמך לא ניתן לפרט את האמור בו. די אם אומר שגם לדעת העובדת הסוציאלית, ככלל, התנהגותו של האסיר חיובית והיא סבורה ששילובו באגף השיקום יכולה להיטיב עימו ולאפשר לו להירתם לטיפול.
לאחר ששמעתי טיעונים לעתירה ונתתי דעתי לאמור בחוות דעת הועדה ובדו"ח העובדת הסוציאלית ולמדיניות של הרשות בשילובם של אסירים באגף השיקום הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
אי קליטתו של העותר באגף השיקום היא לא מחמת היותו "אסיר שלילי". על פי החומר שבא בפני מדובר באסיר המתפקד, ככלל, באופן חיובי גם על פי דברי מעסיקיו. אלא, שרמת התובנה שלו למעשיו אינה שלמה ועל פי המלצת הועדה עליו להעמיק בטיפול.
זאת ועוד, מפאת מספר המקומות המצומצם באגף השיקום על הגורם המוסמך להחליט מי הם האסירים המתאימים ביותר להשתלב באגף השיקום מתוך כלל האסירים החיובים.
בנסיבות אלה, חזקה עלי שהגורם המוסמך שקל את כל השיקולים הרלוונטיים שעמדו בפניו. לפיכך לא מצאתי כי החלטת הרשות לוקה בחוסר סבירות והעתירה נדחית.
יש לקוות שהעותר יומלץ לאגף השיקום כאשר יובא עניינו פעם נוספת בפני הועדה.
המזכירות תעביר העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ח שבט תשע"א, 02 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.