ג`אבר נ' שקור

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, הנתבע, שהוא שמאי רכב, קבע כי רכבו של התובע מסוג אאודי A4 שנת ייצור 2000 (להלן – הרכב) אינו ניתן לתיקון לאחר שעבר תאונה, ושלח את רשיונותיו למשרד הרישוי.

לטענת התובע, הנתבע הונה אותו בכך שמכר את שרידי הרכב ללא ידיעת התובע וללא הסכמתו בסכום של 3,000 ₪, תוך זיוף חתימת התובע, הכניס את התמורה לכיסו הפרטי ועוד קבע לעצמו שכר טרחה בסך 3,001 ₪ עבור חוות הדעת שנתן ביום 17.9.08 (להלן – חוות הדעת).

2. התובע צירף לכתב התביעה "חוזה מכר שרידים" מיום 17.9.08 (ת/1) שנחתם, כביכול, בינו לבין איאד בשיתי, שעוסק במסחר בחלפים משומשים (להלן – הקונה), ואשר לפיו הסכימו הצדדים שמחיר שרידי הרכב אותם רכש הקונה הוא 3,000 ₪ וסכום זה ישולם למוכר, קרי: לתובע, בעת חתימת החוזה.

לטענת התובע, לא היתה כל הסכמה מסוג זה מצדו, חתימתו על גבי ת/1 איננה חתימתו כלל, והוא לא קיבל את הכסף.

3.התובע טוען כי לפי ייעוץ שקיבל מבעלי מקצוע שווי שרידי הרכב הוא לפחות 8,000 ₪, ועל כן הוא דורש מהנתבע את הסכום האמור.

4.הנתבע לא הגיש כתב הגנה וגם לא התייצב לדיון שנקבע ליום 25.10.09, ולכן ניתן נגדו פסק דין.

5.בבקשתו לביטול פסק הדין טען הנתבע כי מעולם לא קיבל הזמנה לדיון.

לגופו של עניין טען הנתבע, כי מדובר בתביעה משוללת יסוד שכן התובע קיבל את מלוא הפיצוי המגיע לו מחברת הביטוח של הצד השלישי.

לטענת הנתבע, שווי השרידים הוא 3,000 ₪ כפי שנקבע על ידו בחוות הדעת, כאשר ערך הרכב נקבע על ידו בסכום של 51,100 ₪ ובניכוי השרידים – 48,100 ₪.

6. לטענת הנתבע, התובע לא המציא כל ראיה כי שווי השרידים הוא 8,000 ₪, כפי שנטען על ידו.

עוד טוען הנתבע, כי התובע מושתק מלטעון כל טענה כנגד קביעת הנתבע כי שווי השרידים הוא 3,000 ₪ שכן התובע עצמו השתמש בחוות דעתו של הנתבע על מנת לקבל את הפיצוי, אותו קיבל בפועל מחברת אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ.

הנתבע צירף צילום שיק על סך 47,890₪ שהתקבל על ידי התובע ביום 18.2.09 (נ/1), ואילו חוות דעתו ממליצה כאמור על פיצוי בסך 48,100 ₪ (לאחר ניכוי השרידים).

לטענת הנתבע, התובע מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונו, ואינו זכאי לשום סכום מעבר למה שקיבל.

7.כמו כן מציין הנתבע, כי התובע מעולם לא פנה אליו ישירות ולא נפגש עמו וכל הקשר שהיה נעשה באמצעות סוכן הביטוח.

לטענת הנתבע, כל טרוניה שיש לתובע עליו להעלותה כנגד סוכן הביטוח שכן הנתבע, לאחר הערכת הנזק, רק תיווך בין סוכן הביטוח של התובע לבין הקונה של שרידי הרכב (ראה סעיף 9 לתצהיר הנתבע).

8.פסק הדין בוטל ביום 17.2.10, בהיעדר תגובה מטעם התובע, וביום 28.11.10 התקיים סוף סוף דיון לגופה של התביעה.

9.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל המסמכים, אני קובעת כדלקמן:

כאשר רכב מוכרז כאובדן כללי וחברת הביטוח מפצה את המבוטח בשל ערכו נותרים שרידי הרכב בבעלות המבוטח בהתאם לערכם, כפי שנקבע בחוות דעת של שמאי, ולכן ערך השרידים מנוכה מהסכום שמשולם למבוטח.

במקרה שלפנינו, נקבע בחוות הדעת כי שווי הרכב הוא 51,100 ₪ ושווי השרידים – 3,000₪.