פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

מר י' ק' (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכרה בפגיעה הריאתית ממנה סובל כ"תאונת עבודה", כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 7.10.2013, בנימוק כי לא הוכח קיומה של מחלה ריאתית בעקבות חשיפה לבריליום או מתכות אחרות. מכאן התביעה שבפנינו.

עיקרי ההליך:

התובע, יליד 1950, הועסק בתעשייה הצבאית לישראל (להלן – תע"ש או המעסיק) החל משנת 1980 ועד שנת 2011 בתפקיד מנהל ניסויים.

במסגרת הדיון בתובענה התקיימו שני דיוני הוכחות. בדיון שהתקיים ביום 13.6.2017 נחקר התובע; להשלמת התמונה יצוין כי מטעם התובע הגיש תצהיר מר שמעון וייס, אולם לאחר שלא התייצב למתן עדות, הוצא תצהירו מתיק בית הדין. הדיון השני התקיים ביום 13.2.2018 ובמסגרתו נחקרו הגב' גילה סטרול, מר אריה גלוקמן, מר ניר כהן, מר אלי כהן ומר יוסי שמש, כולם עובדי תע"ש, אשר שמותיהם פורטו בהודעת המעסיק מיום 21.9.2016, וזאת לבקשת הנתבע.

לאחר שמיעת הראיות הסכימו הצדדים על מינוי מומחה, אולם לא עלה בידם לגבש עובדות מוסכמות. על כן, לאחר שמיעת ההוכחות ניתן צו לסיכומים בכתב בשאלת רשימת העובדות. בהתאם, הוגשו הסיכומים מטעם התובע ואילו הנתבע, נמנע מלהגיש סיכומים מטעמו. על כן, ביום 16.10.2018 ניתנה החלטה על מינוי מומחה ובהתאם לתשתית העובדתית הבאה, כפי שנקבע במסגרת ההחלטה דנן:

• התובע, יליד 1950, הועסק במשרה מלאה בתעשייה צבאית ישראל (להלן – תע"ש), משנת 1972 ועד 2014. החל משנת 1980 ועד שנת 2012 ביצע התובע תפקיד של מנהל ניסויים בירי, הפעלות סטטיות והשמדת תחמושת.

  • השמדת התחמושת בוצעה במרוכז על פני מספר ימים, ובסך הכל במהלך תקופת העסקת התובע היה מספר ימי ביצוע השמדת התחמושת כדלקמן-