אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 25/11/2019 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
41469-05-16
23/12/2018
בפני סגנית הנשיאה :
רוית צדיק

- נגד -
התובע:
ב' ט'
עו"ד מיכל ברששת
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לירון דגון
החלטה

 

 

1.תביעת התובע להכרה באירוע אשר ארע ביום 30.4.15 כתאונת עבודה ולחילופין על פי תורת המיקרוטראומה , נדחתה על ידי הנתבע, מכאן ההליך אשר בפני.

 

טענות התובע

2.התובע יליד 1970, עבד כמחסנאי ונהג הובלה בחברה לממכר גופי תאורה.

במסגרת עבודתו נדרש התובע לביצוע עבודה פיזית מאומצת אשר כללה הרמת משאות כבדים, וביצוע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב תוך הרמת משקל כבד משך שעות רבות ביום.

 

3.כעולה מתצהיר התובע ועדותו נדרש להוא הרים קרטונים שמשקלם נע בין 70 ל- 80 ק"ג ולסדרם במחסן וכן לפרוק קרטונים.כמן כן היה עליו לסדר את הקרטונים במשאית, ולאחר מכן להרימם לבית הלקוח. לאור אופי עבודתו בצע מאות פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב משך שעות רבות ביום תוך נשיאת משקל רב בידיים. נוסף על האמור, מעסיקו של התובע, מר חזן, אישר את גרסת התובע ותנאי עבודתו ותמך בה.

 

4.עוד טען התובע כי ביום 30.4.15 במהלך עבודתו הרים קרטון כבד של נברשות אשר משקלו מעל ל- 40 ק"ג במטרה להעמיסו במשאית ההובלה ולפתע חש בכאב חד בגבו. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי ולאחר מכן שב ועבד עד ליום 3.6.15.

 

5.התובע ציין בפני רופא המשפחה כי סובל הוא מכאבים אך לא ציין כי הדבר אירע בעבודה הואיל ולא ידע מהן זכויותיו כנפגע עבודה על כן, לא מצוין בתיעוד הרפואי כי מדובר בתאונת עבודה. לאחר שהתובע הבין את משמעות הדברים פנה לנתבע ועדכן כי ארע לו אירוע תאונתי ביום 30.4.15.

 

טענות הנתבע

6.התובע לא הניח תשתית עובדתית להוכחת פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה. התובע עבד כנהג הובלה עת הוביל קרטונים וגם כמחסנאי עת הרים קרטונים בעלי משקלים שונים וגדלים שונים. כמו כן, מעדות התובע עולה כי חלוקת הקרטונים ללקוחות השתנתה מלקוח ללקוח, הן מבחינת הכמות והמשקל , הן מבחינת מיקום המחסן וגודלו, והן ביחס לגבהים השונים בהם סודרו הקרטונים. נוסף על כך, התובע העיד כי במסגרת עבודתו אף שימש כמתקן נברשות וכעובד ניקיון.

 

7.מהאמור לעיל עולה כי לא מדובר בתנועות חוזרות ונשנות הפעולות על מקום אחד ומוגדר ,אלא מדובר בעבודה מגוונת שאינה מקימה תשתית ראיתית על פי תורת המיקרוטראומה. כמו כן , באשר להרמות המשא נקבע כי כאשר פעולות ההרמה לא בוצעו בתדירות גבוה ובעת שהמשקלים והגבהים היו שונים, לא ניתן להכיר בפעולות ההרמה כבסיס עובדתי למיקרוטראומה לפיכך, לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה ודין הטענה להדחות.

 

8.לעניין קיומו של אירוע תאונתי מיום 30.4.15 –לא אירע כל אירוע תאונתי במועד זה, לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בקרות האירוע הנטען.ברשומות הרפואיות מיום 30.4.15 אין כל זכר לאירוע מאותו יום ואף מצוין כי התובע סבל מכאבי גב מזה שנתיים ויום לפני כן קיבל זריקה לטיפול בכאבי הגב מהם סבל. בנוסף,עדות התובע באשר לקיום לאירוע תאונתי במועד הנטען הייתה מלאת סתירות ובלתי עקבית באופן שאינו מתיישב עם המציאות העובדתית על כן , יש לקבוע כי לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

 

דיון והכרעה:

פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה

המסגרת הנורמטיבית

9.תורת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה ומטרתה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, אשר לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח, (22.12.14). ההלכה הפסוקה קבעה כי מיקרוטראומה הינה החריג לכלל , יציר הפסיקה אותו יש לפרש באופן מצומצם (עבל 454/06 רחל ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי (1.2.07)).

 

10.על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל (פורסם בנבו, 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: "בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל

לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08). עוד נפסק כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות אשר בצע המבוטח במהלך יום עבודתו, כל עוד התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות, על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק ( עב"ל (ארצי) 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.1.15).

 

מן הכלל אל הפרט

11.התובע בעיד בחקירתו לפניי כי בתחילת יום העבודה עסק בביצוע הזמנות והעמסת קרטונים בגדלים שונים ובמשקלים שונים הנעים בין 15 ק"ג ל- 50 ק"ג, ובגבהים שונים (עמ' 4 לפ' ש' 21-30). בהמשך העיד כי הוא פורק בין 70-ל- 80 קרטונים כאשר מספר הפעמיים בהם מרים הוא את הקרטונים משתנה מדי יום בהתאם להזמנות. לאחר מכן וכעולה מעדותו נדרש הוא להעמיס בין 50 ל- 80 קרטונים למשאית (עמ' 5 לפ ש' 4-27).

 

12.בהמשך עדותו הבהיר התובע כי לאחר הכנת ההזמנה והעמסת הקרטונים הדרושים למשאית , עליו לנסוע אל הלקוח ולמסור את ההזמנה. התובע העיד כי ההזמנות בוצעות בכל רחבי המדינה כאשר לכל לקוח מספק הוא מספר ארגזים משתנה בגודל ובמשקל, בהתאם להזמנה וכדבריו:

"ש.זמני נסיעה משתנים באופן טבעי?

ת.כן.

ש.נגיד ביום של צפון , יש נסיעה של שעה שעתים הגעת למחוז הצפוני מה קורה אז?

ת.נפתחת דלת בוקר טוב ללקוח, ומתחיל לפזר את הקרטונים במחסן של הלקוח.

ש.כשאתה מגיע לכל לקוח המחסן נמצא במקום אחר?

ת.כן.

ש.אצל לקוח מסוים יכול עם המשאית ואצל לקוח אחר לא?

ת.נכון.

ש.יכול להיות לקוח שאתה צריך לסחוב 3-4 ארגזים ויש לקוח של 10?

ת.נכון. אני מסדר ללקוח את זה בתוך במחסן.

ש.אני מניחה שהמחסנים נראים אחרת , בטח כאלה יותר גדולים יותר קטנים?

ת.נכון.

ש.יכול להיות מצב שאתה מגיע ללקוח לארגז בודד?

ת.לא , מינימום 10 ארגזים.

ש.יש לקוחות שהמחסן אצלם נמצא בקומה שצריך לעלות מדרגות?

ת.יש.

ש.יש לקוחות שיש מחסן בגובה עם מעלית או כולם מדרגות?

ת.אין מעלית , רק מדרגות.

ש.סיימת עם לקוח מסוים אתה נוסע לנקודה אחרת עד סיום יום עבודה?

ת.כן."(עמ' 6 לפ' ש'13-32).

 

13.המסקנה העולה מעדות התובע עד כה היא כי התובע אכן עסק בהרמת והעמסת ארגזים במשקלים שונים. במקביל וכחלק מיום עבודתו נסע התובע לפרוק ולמסור את הארגזים ללקוחות שונים ברחבי הארץ, כאשר לא ניתן לבודד את פעולת הרמת הקרטונים אותה בצע התובע הואיל ומדובר במספר משתנה ולא קבוע של הרמת קרטונים מדי יום, בגבהים שונים ומשקלים שונים. כמו כן לא הובהר מהו פרק הזמן מתוך יום העבודה בו נמצא התובע בנסיעה ומהו פרק הזמן בו עוסק הוא בהרמה (אשר לכשעצמה בוצעה באופן שאינו קבוע מבחינת מספר הארגזים, משקלם והגבהים השונים).

 

14.לאור האמור לעיל, התוצאה היא כי לא הונחה תשתית ראייתית על פי תורת המיקרוטראומה על כן, דין טענת התובע לפגיעה בעבודה בשל פעולות חוזרות ונשנות אשר בצע במהלך עבודתו, נדחית.

 

האם ארע לתובע אירוע תאונתי ביום 30.4.15?

המסגרת הנורמטיבית

15.הוראת החוק הרלוונטית לעניינינו היא הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי בה נקבע כדלקמן:

"תאונת עבודה – תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ...".

 

 

 

16.כמו כן קובע סעיף 83 לחוק את חזקת הסיבתיות באופן הבא: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

 

17.מהאמור לעיל עולה כי על מנת שתוכר חזקת הסיבתיות יש להוכיח בראש ובראשונה כי ארעה תאונה. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. דהיינו, באין חבלה אין תאונת עבודה והחבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה ועל התובע להוכיחה (דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל [פורסם בנבו] פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד [פורסם בנבו] פד"ע ל"א 241).הנה כי כן, בין אם התאונה ארעה כתוצאה מגורמים הנראים לעין (הרמת משא כבד, נפילה) ובין עקב גורמים שאינם נראים לעין (תנועה לא נכונה) על המבוטח להוכיח כי ארע "אירוע תאונתי" בעבודה.

 

מן הכלל אל הפרט

18.עיון בדברי התובע לחוקר הנתבע מעלה כי עוד ביום 25.10.15 במסגרת הודעת התובע, מסר הוא כי ארע אירוע תאונתי לקראת חודש מאי. יוזכר כי בתצהירו טען התובע לאירוע אשר ארע ביום 30.4.15 קרי, סמוך לחודש מאי. דברים זהים עולים מתצהיר התובע , במסגרתו הצהיר כי בתחילת יום העבודה הרים קרטון כבד של נברשות השוקל כ- 40 ק"ג כדי להעמיסו על המשאית ולפתע חש כאב חד בגבו (סעיף 4 לתצהיר).

 

19.ערה אני לעובדה כי בתביעה לתשלום דמי פגיעה הארוע הנטען לא נזכר אלא התובע מייחס את הפגימה ממנה סובל הוא, לתנאי עבודתו והפעולות החוזרות ונשנות אשר לטענתו בצע במהלך עבודתו. כמו כן ערה אני לסתירה העולה לכאורה מהרישום בתביעה לתשלום דמי פגיעה שם נרשם כי האירוע ארע ביום 3.6.15 אולם, בחקירתו בפני הבהיר התובע כי האירוע ארע ביום 30.4.15 ופנייתו לרופא הייתה ביום 3.6.15 וכך העיד:

"ש.אני מבינה שהגשת תביעה לגבי אירוע מ 3.6.15?

ת.כן.

ש.אני מעינת בתצהירך ופה אתה טוען למעשה בסעיף 4לאירוע שהיה ב 30.4.15?

ת.כי התחיל הכאב.

ש.בטופס התביעה שהראיתי לך קודם אתה טוען פרטי הפגיעה 3.6.15 שעת פגיעה 10:00 (מקריאה) בתצהיר אתה טוען בסעיף 4 שביום 30.4.15 בתחילת יום עבודה הרמת קרטון...(מקריאה) בטופס התביעה אתה טוען לאירוע לא שהתחילו הכאבים אלא אירוע שקרה ב 3.6.15 ובתצהיר אתה טוען לאירוע שהיה חודש לפני כן, ב 30.4.15 אז מתי היה האירוע ?

ת.ב 30.4.15 ב 3.6. הייתי אצל הרופא והפסקתי באותו יום לעבוד.

ש.כשאתה כותב בטופס תביעה שביום 3.6.15 בשעה 10:00 בזמן שעבדת זה לא נכון שהרגשת כאב חד?

ת.הרגשתי ב 30.4.15 את הכאב והמשכתי לעבוד, הלכתי לרופא וחזרתי לעבדה רגיל עד 3.6.15 בבוקר .

ש.מי מילא את טופס התביעה זה כתב ידך?

ת.לא. שבי מילא את זה. שבי זה המנהל.

ש.מי מסר לו את הפרטים האלה איך הוא ידע שהאירוע היה ב 3.6?

ת.אני מסרתי לו את הפרטים, התקשרתי אליו.

ש.לטענתך האירוע שבו הרמת את הקרטונים והגשת כאב היה ב 30.4.15?

ת.כן והמשכתי לעבוד רגיל.

ש.מתי מסרת לראשונה הודעה למעביד?

ת.ב 30.4.15 הוא יודע הוא לקח אותי.

ש.בתצהירך אתה אומר שב 30.4.15 הרגשת כאב חד שפילח את הגב אני מבינה שזה היה כאב חד?

ת.כן.

אש.מרת שהמשכת לעבוד מ 30.4. עד 3.6 ?

ת.כן , רגיל"(עמ' 7 לפ' ש' 5-31).

 

20.עדות התובע באשר לאירוע הנטען מיום 30.4.15 נתמכת בעדות מעסיקו,מר יוסף חזן, אשר העיד באופן מפורש כי במועד הנטען ארע לתובע אירוע תאונתי וכדבריו:

"ש.בטופס ב"ל 250 וגם בטופס התביעה שהתובע הגיש בעצמו נטען באופן סימטרי בכלל אירוע שהיה ב 3.6.15 בדיוק כפי שציינתם בטופס ב"ל 250?

ת.כן.

ש.מדובר על הפרש של למעלה מחודש, הפער בין המועד שבו אתם טוענים לאירוע , לבין המועד שהתובע טוען בתצהיר ושגם אתה טוען בתצהירך, מתי היה האירוע?

ת.האירוע היה כחודש לפני כן, הוא צלצל לאחי ואמר לו שהוא לא יכול להמשיך לעבוד, הוא היה כולו חבול וכאוב והסביר לאחי שהוא לא מסוגל להמשיך לעבוד, כל משך החודש הזה הוא עוד בא ואז הוא הודיע לאחי שהוא לא יכול להמשיך.

ש.בתצהירך סעיף 7 , האם הוא התלונן על כאבי גב קודם לכן?

ת.אצלי לא, אבל סביר להניח שכן , אדם שעובד 8 שנים מטבע הדברים יש כאבים בגב אבל בפני הוא לא התלונן.

ש.אנחנו מדברים על משהו שהיה לפני 3 שנים, איך אתה זוכר בדיוק מה היה ?

ת.אין לי 30 עובדים , יש לי רק עובד אחד, את האירוע עצמו אי אפשר לשכוח היינו אני אחי והוא.

ש.תתאר מה היה?

ת.הגענו בשעות בוקר , וקראתי לו אמרתי לו שצריך לקבל קונטיינר , הוא התחיל לעשות סדר במחסן ושיסדר את קבלת הסחורה, אחרי זמן לא ארוך שמעתי אותו נאנק מכאבים שאלתי אותו מה קרה אמר שכואב לו אמרתי לו שינוח קצת הוא אמר שהוא לא מסוגל ולקחתי אותו באותו יום לקופת חולים.

ש.ראית אותו מרים קרטון ואז מתלונן?

ת.בוודאי , המחסן לא רחוק , יש 2 קומות במחסן.

ש.אתה יודע שב 30.4.15 הוא הרים קרטון וחש כאב בגבו?

ת.כן ואני לקחתי אותו לקופת החולים, לא נכנסתי איתו" (עמ' 9 לפ' ש' 21-32; עמ'10 לפ' ש' 1-15).

 

21.אוסיף ואבהיר כי לא נעלם מעיני התיעוד הרפואי בו אין כל אזכור לאירוע הנטען מיום 30.4.15 ואף נרשם בתיעוד הרפואי מיום 2.6.15 כי התובע סובל מכאבי גב כשבועייים, מועד אשר לכל היותר מלמד על כאבי גב מאמצע חודש מאי . עם זאת וחרף החשיבות הנודעת לאנמנזה הרפואית ודברי המבוטח לצוות המטפל, האנמנזה הרפואית הינה אחת מבין מכלול העדויות המונחות בפניי בית הדין, וככזו יש ליתן לה משקל תוך התייחסות למארג העדויות אשר נשמעו בבית הדין.

 

22.לאור האמור לעיל ,משמצאתי כי חוסר הבהירות בעדות התובע הוסבר על ידי התובע אשר חזר והעיד כי האירוע ארע ביום 30.4.15 אולם, אינו יודע מדוע נרשם יום 3.6.15 שעה שבמועד זה פנה הוא לטיפול רפואי, ונוכח העובדה כי מעסיקו של התובע תמך בגרסתו לעניין אופן התרחשות האירוע ומועדו, התוצאה היא כי חוסר התיעוד באנמנזה הרפואית אינו מאיין את גרסת התובע ואין בו כדי להוביל למסקנה כי לא ארע אירוע תאונתי במועד הנטען.

 

סוף דבר

23.משגרסת התובע באשר לאירוע הנטען לא נסתרה ונתמכה בעדות העד מטעמו, ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע ובין האירוע התאונתי אשר ארע ביום 30.4.15.

 

החלטה למומחה תשלח בנפרד.

 

 

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ט, (23 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ