אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 03/06/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
11207-01-16
06/05/2018
בפני השופט:
תומר סילורה

- נגד -
תובע:
ר.פ
עו"ד צחי פרום
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לירון דנון
פסק דין
 

 

  1. 1.לפנינו תביעת התובע להכרה בגידול הסרטני מסוג מלנומה בזרוע ימין כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

  2. 2.בתאריך 12.1.2015 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:

    "אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין מלנומה, אולם לצערנו עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

     

    על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

    "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

    "מחלת מקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

     

    1. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך".

  3.  

  4. 3.בדיון המקדמי שנערך ביום 6.11.16, הוסכם שהתובע יעביר תצהיר מפורט במסגרתו יפרט את התקופה שבה עבד כמדביר ואת החומרים שאליהם נחשף וכן את שעות העבודה והנתבע יודיע האם הוא מסכים למינוי מומחה.

  5. תצהיר, כאמור, הוגש לתיק ביום 5.12.2016.

  6. 4.ביום 25.12.2016 הודיע הנתבע כי יסכים למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו בהתאם לתיאור המופיע בתצהירו. בהמשך הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית.

  7. 5.בתאריך 1.6.17 ניתנה החלטה על מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום הרפואה התעסוקתית, על פי העובדות שפורטו בתצהיר התובע, כדלקמן:

    הנני יליד XX, נשוי + 4 ילדים קטנים.

    בין השנים 3/1994 – 12/1999 עבדתי כשכיר בXX כמדביר (העסק היה שייך לאדם בשם XX אשר נפטר). עבדתי שם גם בין התקופה 1.1.2001 – 31.7.2001.

    עבודתי הייתה 6 ימים בשבוע משעה 08:00 ועד לשעה 16:00. ביום שישי משעה 08:00 – 13:00.

    במסגרת עבודתי נהגתי לבצע ריסוסים הן בבתים פרטיים, בבניינים משותפים ובבניינים של גופים ציבוריים כגון: חברת החשמל שהייתה לקוח גדול קבוע של החברה. כ- 60% מהעבודה הייתה בבתים פרטיים ובבניינים משותפים כאשר 40% היתה במבני חברת החשמל לאורך כל הארץ. הריסוס כלל הן ריסוס בתוך המבנה והן ריסוס בשטחים הפתוחים של המבנה וחצריו.

    הריסוסים אותם ביצעתי היו ריסוסים נגד פרעושים, נמלים, גוקים, עכבישים, לכידת חתולים, לכידת נחשים ולכידת ציפורים ויונים במבני חברת החשמל.

    החומרים עימם עשיתי שימוש בעבודה היו: פירינקס, ופולריס (נגד גוקים, פרעושים ונמלים), נקסאוט חומר שיש בתוכו דיזיקטול ומשמש נגד גוקים ונמלים. כמו כן השתמשתי באבקות ממשפחת הפרטרין אשר משמשות כתוספת לחומרי ההדברה לצורך חיזוק חומר ההדברה. הייתי מגיע לאתר הדברה ומרסס עם האבקה בעזרת מאבקת על מנת להוציא את התיקנים מכל המקומות מחבוא שלהם דבר שלמעשה גרם לי להיות פעמים רבות בתוך ענן של אבקת פרטרין. במסגרת עבודתי נהגתי ללבוש ביגוד עבודה רגיל, חולצה בהתאם לעונות השנה, נעלי עבודה. עשיתי שימוש במסכה ולפעמים כפפות ניילון.

     

    כאמור, חלק גדול מהעבודה היתה בשטח הפתוח מחוץ למבנה בשעות היום כאשר בנוסף לחשיפה לחומרי ההדברה, הייתי חשוף בצורה לקרני השמש לסירוגין.

    למעשה בעבודה של מבנה רגיל (מבנה פרטי) לקחה כשעה כאשר מתוך שעת העבודה כ- 40% היתה בשטח הפתוח בממוצע ו- 60% היתה בתוך המבנה. כל שעה הייתי מרסס במבנה אחר.

     

    החל מ- 1/2010 ועד היום אני עובד כשכיר בXX בתפקיד של XX של הXXתפקיד זה כולל תחזוקה של שני חופים, אחזקת הXX, מתקניה, מבניה, צנרת, ניקיון, צבע, סיורים בחופים ובXX ולמעשה כל עבודות התחזוקה של הXX

     

    אני עובד 5 ימים בשבוע משעה 08:00 ועד 17:00 כול יום וזאת עד 4/2014. מאז גילוי המחלה אני עובד משרה חלקית עד השעה 13:30 בלבד כאשר בלילה אני אחראי על הבקרים והשומרים של הXX, עבודה אותה אני עושה מהבית.

     

    במסגרת עבודתי אני לובש מכנס עבודה ארוך ועד למועד גילוי המחלה לבשתי בקיץ חולצה קצרה ונעלי עבודה. לא עשיתי שימוש בכובע ולא באמצעי הגנה כלשהם מפני השמש.

     

    למעשה בעבודתי זו, עד למועד גילוי המחלה, הייתי חשוף בצורה אינטנסיבית מרבית שעות העבודה לקרני השמש שכן העבודה עיקרה היתה בשטח הפתוח.

     

    פרט לחשיפתי לשמש בעבודה לא נהגתי להיחשף לשמש מחוץ לשעות העבודה. כמו כן, לא ידוע לי שיש סיפור משפחתי של מלנומה במשפחה.

     

    מחלה

     

    בבדיקה רפואית שעברתי בחודש 1/2014 נמצא בביופסה גידול סרטני מסוג מלנומה ממאירה.

     

    בגין הגידול נאלצתי לעבור כריתה של הגידול וכן הוצאה של שתי בלוטות זקיף אשר אחת מהן הייתה נגועה בתאי סרטן. בעקבות זאת עברתי הוצאה נוספת של 22 בלוטות. מאז אני נמצא בטיפול ומעקב רפואי בבית החולים תל השומר, עובר בדיקות הדמיה כל שנה, עושה פיזיותרפיה וחושש כל הזמן לחיי".

  8.  

  9.  

  10.  

  11. 6.בהתאם לאמור, מונה ד"ר טמיר גפן כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והתבקש להשיב על השאלות:

    א.מה המחלה ממנה סובל התובע?

     

    ב.האם קיים קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו?

     

    ג.האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על מצבו הרפואי של התובע פחותה בהרבה מגורמים אחרים ובאיזה מידה - על המומחה לנמק קביעותיו.

     

    7.ד"ר גפן, בחוות דעתו מיום 8.7.2017, השיב לשאלות בית הדין כך:

     

    "1. התובע סובל מגידול עורי ממאיר מסוג מלנומה ממארת Malignant melanoma.

    2. על בסיס הנתונים שבתיעוד הרפואי שהועבר לעיוני, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי שכזה ונדרש מידע משלים לגבי לבוש בתקופה שעבר בתור מדביר. כמו כן, נדרשת בדיקה ויזואלית של התובע בכדי להבין את מיקומו של הגידול (אומנם כתוב שבחלק האחורי של הזרוע, אך לא ברור באיזה גובה ואיפו בחלק האחורי). כמו כן, כפי שעולה מהתיעוד לתובע מספר רב של שומות. כידוע מספרות מקצועית, ריבוי של שומות מעלה סיכון לחלות במלנומה עורית.

     

    לאור הנאמר לעיל, אבקש באופן חריג לאפשר את בדיקת התובע"

     

  12. 8.בהתאם לבקשת המומחה, נבדק התובע על ידי מומחה בית הדין ביום 14.8.2017

  13. 9.ביום 15.11.2017 העביר המומחה את חוות דעתו המשלימה, כדלקמן:

  14. "כזכור מדובר בתובע יליד XX, עבד בשירותי הדברה משנת 1994 ועד לחודש 12.1999, משעה 08:00 ועד לשעה 16:00 ובימי שישי משעה 08:00 ועד לשעה 13:00. על פי ההצהרה כ- 60% מעבודות הריסוס הייתה בבתים פרטיים ובניינים משותפים וכ- 40% במבנים של חברת חשמל. כאשר ריסס במבנה פרטי כ- 40% מהזמן ריסס בשטח פתוח וכ- 40% בתוך המבנים.

  15. החל מחודש 1.2010 עובד התובע ב XXבתור XX של XX. עבד משעה 08:00 ועד לשעה 17:00 וכך עד לחודש 4.2010. מאז עובד במשרה חלקית עד לשעה 13:30. עד למועד המחלה לבש מכנסי עבודה וחולצה קצרה בקיץ.

  16. בחודש 1.2014 אובחן התובע כי סובל מגידול ממאיר מסוג מלנומה ממארת Malignant melanoma בזרוע ימין באספקט אחורי. בבדיקת עור בהדסה מחודש 8.2014 צוין סוג עור III ומבחינת שומות 10-20. בבדיקה במכון אונקולוגי מחודש 1.2015 צוינו נבוסים (שומות) קטנים.

  17. כזכור התובע אובחן כי סובל מגידול עורי ממאיר מסוג מלנומה ממארת Malignant melanoma בזרוע ימין באספקט אחורי.

  18. בבדיקה פיזיקאלית ניתן להתרשם מצלקת באורך 8 ס"מ באספקט האחורי של זרוע ימין. הצלקת מתחילה בכ 17 ס"מ מתחת למפרק אקרומיוקלביקולרי וכ- 13 ס"מ מעל גובה המרפק. אמצע הצלקת מקום המשוער של הגידול נמצא מתחת לקו של שרבול קצר דימוני ז.א. האזור בהחלט היה אמור להיחשף לשמש. כמו כן, בהסתכלות כללית ובבדיקת עור של התובע באזורים המיועדים לפגיעת שמש לא מצאתי נזקי שמש שמעידים על חשיפת יתר בשעות הפני.

  19. על בסיס הנתונים אלו להערכתי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי ומחלתו של התובע לבין חשיפתו לשמש במסגרת תעסוקתית".

  20. 10.ביום 10.12.2017 ביקש הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה, כדלקמן:

  21. "1. בחוות דעתך כתבת "בהסתכלות כללית ובבדיקת עור של התובע באיזורים המועדים לפגיעת שמש לא מצאתי נזקי שמש שמעידים על חשיפת יתר בשעות הפנאי". על פי תצהירו של התובע שהתקבל במסגרת עובדות מוסכמות, התובע חשוף לשמש ללא מיגון ובצורה אינטנסיבית מרבית שעות העבודה, אנא הסבר את חוסר ההתאמה בין העובדות הנ"ל לבין קביעתך לפיה לא נחשף לשמש בשעות הפנאי.

  22. 2. כיצד הגעת למסקנה כי התובע לא נחשף לשמש בשעות הפנאי? אנא הסבר.

  23. 3. על סמך מה קביעתך בדבר אורך השרוול של התובע. אנא המצא תימוכין.

  24. 4. האם הצלקת בהכרח תתאים לאורך השרוול? אנא הסבר.

  25. 5. האם נכון כי הצלקת קשורה לאופן הניתוח ולא לאורך השרוול או לכל נתון אחר. אנא הסבר.

  26. 6. על פי הספרות חשיפה לשמש הינה גורם מגן מפני מלנומה ולא הגורם לה. הואל נא להסביר את התופעה לפיה אין תיעוד לנזקי שמש לאדם הטוען לחשיפה לשמש משך שעות רבות?

  27. 7. היכן בחוות דעתך שללת את הגורמים האחרים אשר עשויים לגרום להתפתחות מלנומה? אנא הפנה.

  28. 8. על פי ספר היען (טקסט בוק) הריסון מהדורה אחרונה (19) עמוד 493 מפורטים גורמים שעשויים לגרום למלנומה כגון: נמשים, שומות על הגוף, כוויות שמש, עור שיער ועיניים בצבע בהיר, חוסר יכולת להשתזף, מוטציות גנטיות ועוד. היכן בחוות דעתך סקרת גורמים אלה ביחס לתובע? אנא הפנה.

  29. 9. האם תסכים כי השמש לא מבחינה בין שעות הפנאי לשעות העבודה והיא מזיקה ללא קשר?

  30. 10. האם נכון כי היעדר שומות מחשיפה לשמש מלמד כי לא החשיפה לשמש היא שהביאה להתפתחות מלנומה אלא גורם אחר? אנא הסבר.

  31. 11.ביום 18.12.2017 העביר המומחה את תשובותיו לשאלות ההבהרה, כדלקמן:

  32. "1. בחוות דעתי ציינתי כי בהסתכלות כללית ובבדיקת עור של התובע באזורים המועדים לפגיעת שמש לא מצאתי נזקי שמש שמעידים על חשיפת יתר בשעות הפנאי. הכוונה היא שבשעות הפנאי האנשים משתזפים בגב עליון, כתפיים ובית חזה. העדר נזקי שמש באזורים אלו תומך בכך שלא נחשף לשמש בשעות הפנאי.

  33. 2. ראה תשובה לשאלה הראשונה.

  34. 3. צוין שהתובע לבש חולצה קצרה בקיץ. האורך של שרוול בחולצה קצרה הוא בדרך כלל בין שליש עליון עד לאמצע של הזרוע.

  35. 4. הצלקת בדרך כלל תואמת את אזור הנגע שנכרת.

  36. 5. הצלקת קשורה לאזור הניתוח ונמצאת אצל התובע מתחת לגובה שרוול קצר דימוני.

  37. 6. הספרות שאני מכיר מדברת על סיכון מוגבר לחלות במלנומה בקרב חשופים לשמש להלן הציטוט:

  38. Exposure to ultraviolet B (UVB) radiation from the sun appears more closely associated with melanoma, but never information suggests that ultraviolet A (UVA) may also play a role in the development of mekanoma, as well as the development of basal squamous cell skin cancersi

  39. 7. בשוני מסוגי סרטן עור אחרים סרטן עור מסוג מלנומה לא מחייב קיומם של נזקי שמש.

  40. 8. בדרך כלל דנים על הממצאים כאשר יש אותם. מטרת הבדיקה הפיזיקאלית הייתה להתרשם מהנבדק. במקרה הנדון לא מצאתי שיש לדון לגביו. לגבי סוג העור הדיון נעשה בחוות דעת מתאריך 8.7.2017.

  41. 9. נכון שהשמש לא מבחינה בין שעות הפנאי לבין שעות העבודה, אך בשעות הפנאי נגרמים גם לאזורים שבשעות העבודה לא חשופים לשמש.

  42. 10. בכדי שהחשיפה תגרום למלנומה לא חייבים בקיומן של השומות. גם נקודת חן או נבוס בודד יכולים להפוך למלנומה בעקבות חשיפה לשמש. קיומן של שומות ונבוסים הינו מצב נתון אצל כל פרט ופרט וריבוי של ממצאים מסוג זה מעלה סיכוי לחלות בסרטן עור כולל במלנומה".

  43. 12.ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין הינן ברורות וחד משמעיות ולפיה קיים קשר סיבתי ישיר ומובהק בין עבודתו של התובע בשמש וחשיפתו המצטברת לשמש במהלך השנים ובין הופעת הגידול הסרטני מסוג מלנומה. לפיכך התבקש בית הדין לקבל את תביעתו של התובע.

  44. 13.בסיכומי הנתבע נטען, כי המומחה קבע באופן בלתי מבוסס בעליל כי ישנו קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע ומחלתו לבין תנאי עבודתו וחשיפתו לשמש. עוד נטען שהמומחה לא השיב באופן ענייני ובהיר לחלק משאלות ההבהרה שנשאלו ע"י הנתבע. לפיכך טוען הנתבע, שאין לקבל את חוות דעת המומחה ויש לדחות את התביעה ולחלופין, למנות מומחה נוסף.

  45. הכרעה

  46. 14.הלכה פסוקה היא כי:

    "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374).

     

  47. 15.מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה (הן חוות הדעת הראשונה והן חוות הדעת שניתנה במענה לשאלות ההבהרה), כי המומחה סבור באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי ומחלתו של התובע לבין חשיפתו לשמש במסגרת תעסוקתית. יודגש, כי המומחה הרפואי לא הסתפק לצורך קביעותיו רק בתיעוד הרפואי אלא ביקש לבדוק, באופן חריג, את התובע בדיקה קלינית על מנת לעמוד במדוייק על מיקומו של הגידול בגוף, באיזה גובה של הזרוע וכן לבדוק את מספר השומות הקיימות אצל התובע.

  48. 16.קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

  49. (עיין לענין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994; דב"ע נא/0/191 המוסד לביטוח לאומי - נחתום פד"ע כד' 89; דב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374; דב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

  50. 17.על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק (עב"ל 110/98 זאב מנדל - המוסד לביטוח לאומי (22.8.09); עב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי (18.5.03)).

    בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.05), נפסק:

     

     

    "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

    מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

    אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין...".

     

    ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון (15.5.07), שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

     

    "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לענין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד' 377)".

     

    סוף דבר:

    18.התביעה מתקבלת.

    19.אנו קובעים כי הגידול הסרטני מסוג מלנומה ממאירה מהווה פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

    20.הנתבע ישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שישולם בתוך 30 ימים מהיום.

     

    לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"א אייר תשע"ח, (06 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

     

     

    תמונה 4

     

     

    תמונה 3

     

     

     

    תמונה 2

     

    נציג ציבור מעסיקים

    מר חיים הופר

     

    תומר סילורה - שופט

     

    נציג ציבור עובדים

    גב' שוש ברוך

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ