אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב.א.ג אחזקות בע"מ נ' א.א. אנור פיתוח ונכסים בע"מ ואח'

ב.א.ג אחזקות בע"מ נ' א.א. אנור פיתוח ונכסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
15961-11-10
27/02/2011
בפני השופט:
עפרה גיא

- נגד -
התובע:

הנתבע:
א.א. אנור פיתוח ונכסים בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעה אשר הוגשה על ידי המשיבה ובה עתרה לתשלומם של שישה שיקים אשר הוצאו על ידי המבקשת מספר 1, והמבקש מספר 2 חתום עליהם בחתימתו, בסך כולל של 113,800 ₪, אשר נטען כי חוללו בסופו של יום על ידי הבנק הנמשך.

2.המבקשים הגישו בקשה זו ובה טענו להיעדר סמכות מקומית לבית משפט זה, מאחר ולטענתם מקום העסק של המבקשת בעפולה ומקום מגורי המבקש הוא בהרצליה ולפיכך, עתרו להעברת התביעה לבית משפט השלום בהרצליה.

3.המבקשים הוסיפו וטענו, שיש למחוק התביעה לאור סעיף 7 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת השטרות") שכן נטען כי כתב התביעה לוקה בחסר מאחר ולא צורפו לו אסמכתאות לפיהן המשיבה היא בעלת זכות פרעון. כן נטען שהשטרות אינם סחירים מאחר ויש בהם מילים האוסרות על העברתם ואך נטען שהמשיבה לא צרפה כל ראשית ראייה להיותה אוחזת כשורה בשיקים. המבקשים הוסיפו וטענו שהואיל ולא נתבע המסב, יש לפטור אף את יתר החייבים לאור הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 ונטען שהואיל וכתב התביעה הוגש יותר משלוש שנים לאחר קבלת השטרות, די בכך בכדי להצביע על שיהוי ואף מטעם זה נטען כי יש לסלק התביעה על הסף.

המבקשים לא צרפו תצהיר לתמיכה בבקשתם שכן נטען כי היא מבוסס על טענות משפטיות בלבד.

4.מנגד טענה המשיבה, שמקום יצירת ההתחייבות היה באשקלון ומשכך, יש לדחות הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

המשיבה הוסיפה וטענה, כי לא ברור מהן טענות המבקשים להיעדר אסמכתאות, שכן צורפו צילומי השטרות לכתב התביעה משוכים מחשבון המבקשת ומוסבים כדין למשיבה. המשיבה אף טענה כי היא אוחזת כשורה בשטרות שכן נטלה אותם כשהם שלמים ותקינים על פי מראם. לטענתה, השיקים הופקדו בבנק מיד עם קבלתם והיא אחזה בהם לפני שעבר זמנם ולא ידעה כי השטרות חוללו קודם לכן ונטלה אותם בתום לב ובעד ערך בעת סיחורם.

בכל הנוגע לטענת השיהוי, טענה המשיבה שעל מנת שתתקבל טענת שיהוי יש צורך להוכיח כי התובע זנח תביעתו או שהנתבע שינה מצבו לרעה ובמקרה דנן, לא זנחה תביעתה ופנתה פעמים רבות למבקש המוכר למנהל המשיבה וזה "משך" אותו בטענות שונות והבטיח לדאוג להשבת הכספים.

5.כאמור לעיל, המבקשת טענה שאין סמכות לבית משפט זה, אלא שאין דעתי כדעתה. אכן בענייני שיק הולכים אחר מקום הימשכו של השיק ולענין זה נפסק בהקשר דומה כי "כשמדובר בשיק, המקום שנועד לביצועו הוא מקום עסקו או מקום מגוריו של הנמשך (סעיף 3(ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש]; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 59, בעמ' 76). בבמקרה דנן, מקום עסקו של הנמשך הוא סניף בנק דיסקונט בקריית גת ולא ניתן לומר שהמקום שנועד לביצוע התחייבות הוא בכל סניף של כל בנק, גם אם, טכנית, ניתן להפקיד את השיק בסניפים שונים של בנקים שונים." (ברע 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם)) ואף בהתאם לסעיף 3(ד)(3) סיפא לפקודת השטרות (נוסח חדש) הרי, שכאשר בהמחאה עסקינן, המקום שנועד לביצועה הינו מקום עסקו או מקום מגוריו של הבנק הנמשך.  

זהו הדין גם בעניין הנדון, משנמשך השיק על סניף בנק מזרחי טפחות ברמת השרון זה המקום שנועד לביצוע התשלום וזאת בהתאם להוראות פקודת השטרות והוראות תקנה 3 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. כמו כן, אין חולק כי המבקש מתגורר בהרצליה ומקום מושב המבקשת בעפולה ולכן לבית המשפט בהרצליה סמכות לדון בתובענה.

אלא שחרף האמור לעיל, השאלה שעל בית המשפט לבחון היא, האם לבית משפט זה נתונה גם כן סמכות מקומית לדון בתובענה, שאז בידי המשיב הברירה לקבוע היכן תתברר התביעה שהוגשה.

תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") מונה מספר חלופות, אשר די בהתקיימות אחת מהן כדי שבית המשפט ירכוש סמכות מקומית לדון בתובענה.

המשיב טוען כאמור, כי בית משפט זה רכש סמכות לדון בתובענה דנן מכח הוראות תקנה 3 (א) (2) לתקנות, מקום יצירת ההתחייבות. טענה זו לא נסתרה, המשיב אף צרף תצהיר לתגובתו ובו הצהיר שמקום יצירת ההתחייבות היה באשקלון ומנגד, תצהיר מטעם המבקשים באשר למקום יצירת ההתחייבות אין. משכך, הגם שקיימות חלופות אחרות בהתאם להורות תקנה 3 לתקנות, אין בכך בכדי להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר משקיימת סמכות להידרש לתביעה גם לבית משפט זה ודין הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה, להידחות.

6.בכל הנוגע ליתר טענות המבקשים באשר לבקשה לסילוק על הסף, הלכה פסוקה היא כי מחיקת התובענה או דחייתה הן אמצעים שינקטו רק בלית ברירה וככל שקיימת אפשרות קלושה לפיה התובע יזכה בתביעתו, תדחה הבקשה (ראה לענין זה ספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמוד 168) ומשכך, לא במהרה יעשה בית משפט שימוש בסמכותו זו .

בענין הנדון, המבקשים טענו להיעדר עילה ויריבות מאחר ולגרסתם ובשטרות יש מילים האוסרות על העברתם ומשכך, הם כשירים בין הצדדים עצמם אך אינם סחירים. עיינתי בשטרות שצורפו לכתב התביעה ואודה שטענת המבקשים אינה ברורה לי כלל וכלל. מעיון בשיקים לא מצאתי כל מלה המעידה על הגבלת סחירותם ומשכך, די בכך בכדי לדחות הטענה בדבר היעדר עילה לנוכח הגבלת הסחירות או היעדר יריבות מטעם זה.

אף הטענה לפיה לא צורפו אסמכתאות לקיומה של עילת תביעה, אין לקבלה, שכן לכתב התביעה צורפו ששת השטרות המקימים את עילת התביעה ומשכך, די באסמכתאות שצורפו בכדי לבסס את עילת התביעה.

בנוסף, הוראות הפקודה קובעות שאוחז הוא- "מי שהוא הנפרע או הנסב של השטר או שטר החוב ומחזיק בו, או שהוא המוכ"ז" והוראות סעיף 29 לפקודת השטרות קובעות "כל אוחז בשטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה...".

כלומר הואיל והמשיבה אוחזת בשטרות, קיימת לטובתה חזקת האחיזה כשורה. טענות המבקשים, אשר יכול ויש בהן בכדי להפריך החזקה, אינן יכולות להתברר במסגרת בקשה זו ולשם כך, יש לבחון הראיות ולברר באם המשיבה עומדת בתנאי האחיזה כשורה בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודת השטרות ובוודאי, שאין המשיבה צריכה לצרף בשלב מקדמי זה את הראיות לפיהן היא אוחזת כשורה בשיקים ודי בחזקה הקבועה בדין בכדי לבסס תביעתה ואין בשלב זה לברר מחלוקות עובדתיות אשר מקומן בהליך העיקרי בין הצדדים.

7.בכל הנוגע לטענת השיהוי, לא מצאתי מקום להכריע בה שכן טענה זו אינה בסמכות רשם, אולם לכאורה נראה, שאף לענין זה, עסקינן בטענות שבירורן מחייב בחינה עובדתית ומשכך וככל שעומדים המבקשים על טענתם זו, יגישו בקשה נפרדת לדחייה על הסף והיא תועבר לשופטת לשם הכרעתה.

לא מצאתי ממש ביתר טענות המבקשים ומשכך, אין להידרש להן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ