בת"ת
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
39951-03-14
10/09/2014
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
- נגד - |
מבקשים:
1. עזבון המנוח מחמוד יחיא יאסין מרהג' ז"ל 2. רג'א מרהג' 3. יחיא מרהג' 4. ופאא מהרג' 5. מוחמד יחיא אסין מהרג 6. אמנה מהרג'
|
משיבים:
1. עלי ונוס 2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
|
החלטה |
זוהי בקשה לתשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן חוק פלת"ד), בגין מותו של המנוח, בתאונת דרכים ביום 28.9.13. המבקשים הם אבי התובע (בן 52) אמו (בת 48) אחיותיו (אחת בת 22 ושניה שגילה אינו ברור, נראה שתאריך הלידה שצויין ב – 1977 שגוי) ואחיו (בן 20).
נטען שהבקשה הוגשה ישירות לבית-המשפט בלי להקדים לה דרישה כדין מאחר ומצוקתם הכלכלית של המבקשים קשה ביותר, "שכן המנוח היה המפרנס העיקרי של הבית, תמך בהוריו ובני משפחתו בכל צרכיהם, וכן דאג לכיסוי חובות הוריו התובעים 2 – 3. אם לא די בכך, בשל מותו נצברו חובות על שמו של המנוח, ואלו צוברים ריבית והצמדה בלי שיהיה מי שיכסה את החובות."
לפי סעיף 5א לחוק פלת"ד היו המבקשים רשאים להגיש את הבקשה רק לאחר שחלפו 60 ימים "מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף 5 והדורש לא קיבלו". הם התעלמו מהוראה זו. התאונה המדוברת התרחשה לפני כמעט שנה והיה די והותר זמן לשלוח את הדרישה למשיבה 2. אפילו אם נוצרה מצוקת המבקשים ממש לאחרונה, ראוי היה שיקדימו לשלוח את הדרישה למשיבה 2, ולהסביר לה את מידת הדחיפות שבבירורה. העובדה שאפילו לא ניסו לקיים את הוראות החוק תמוהה מאוד.
חוק פלת"ד יצר מנגנון חריג במשפט הישראלי, שבו ניתן לקבל פיצוי עוד בטרם התבררה חבות הנתבעים ובטרם התברר נזקם של התובעים. סעד חריג זה מוגבל מאוד וניתן לתבוע בהליך אך ורק את צרכי המחייה, הריפוי והסיעוד של הנפגע. כאשר ה"נפגע" בתאונת הדרכים, הלך לעולמו, יכולים להגיש את הבקשה גם מי שלהם נגרם נזק עקב פגיעתו מקרב מי שהיו תלויים בו.
בסעיף 78 לפקודת הנזיקין פורטו התלויים – בן זוגו של המנוח, הורו, או ילדו. רק שניים מהמבקשים שבפני, הורי המנוח, נכנסים לגדר "תלויים" שבפקודת הנזיקין.
השאלה אם מי מהמבקשים זכאי לתשלום תכוף היא על-כן שאלה מעורבת של עובדה ושל דין. לא כל הורה, בן זוג, או ילד של אדם תלוי בו בפועל לצרכי מחייתו. בבקשה אין כל מידע המצביע על סיבת תלותם של מי מהמבקשים במנוח, והרי תלותם של בגירים בגיל עבודה בבגיר אחר, אינה מובנת מאליה. הורי המנוח הם בגיל עבודה. ילדיהם, המבקשים האחרים, גם הם בגיל עבודה. האם הם עובדים? ואם לא – מדוע? היש להם מקורות הכנסה כלשהם, לרבות קצבאות? היש להם רכוש משלהם או מקורות הכנסה? בכל אלה שותקת הבקשה.
לצד זה שהבקשה אף לא הניחה תשתית ראשונית לאפשרות שמי מהמבקשים תלוי היה במנוח, אין זה סביר שהמנוח השתכר די כדי לתמוך כלכלית במבקשים. המנוח היה סטודנט והכנסתו בתקופת לימודיו היתה צנועה מאוד, פחות משכר מינימום, שממנו שילם שכר לימוד והחזיק מכונית. קשה לראות כיצד יכול היה לפרנס מישהו אחר מאמצעים צנועים אלה וסביר יותר שנזקק בעצמו לעזרה.
לאור האמור הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.