אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8851/16 ואח'

בש"פ 8851/16 ואח'

תאריך פרסום : 24/11/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8851-16,8878-16
24/11/2016
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
1. בבש"פ 8851/16:נדאל סיאם
2. בבש"פ 8878/16:מוחמד עלי

עו"ד אלי כץ
עו"ד רמי עותמאן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נעימה חנאווי-כראם
החלטה
 

 

  1.        בפני שני עררים לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.11.2016 (מ"ת 17117-11-16, השופט ר' יעקבי) לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1.        ביום 8.11.2016 הוגש נגד העורר הראשון, מוחמד עלי (להלן: מוחמד) (בש"פ 8851/16), והעורר השני, נדאל סיאם (להלן: נדאל) (בש"פ 8878/16), כתב אישום המייחס להם עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר בכתב האישום, בחודש אוקטובר 2016 סיכם מוחמד עם המתלונן, אדם שהייתה לו היכרות מוקדמת עמו, כי הוא ונדאל ירכשו ממנו ומאחותו שני מכשירי טלפון סלולרי מסוג "אייפון 7" (להלן: הטלפונים הסלולריים) שהם קיבלו במתנה. עוד מתואר בכתב האישום כי ביום 30.10.2016 קבעו מוחמד והמתלונן להיפגש בשעות הערב על מנת לבצע את העסקה. בעת שהגיע המתלונן למקום המפגש המוסכם, כך נטען, ישב נדאל במושב הנהג ברכבו ומוחמד במושב שלצדו, כששני אנשים נוספים שזהותם לא ידועה (להלן: האחרים) עמדו מחוץ לרכב. לאחר שהמתלונן העביר לו את הטלפונים הסלולריים, שלף מוחמד מתא הכפפות גז מדמיע והחל להתיזו על פניו של המתלונן. בשלב זה החלו מוחמד ונדאל, יחד עם האחרים, להכות את המתלונן בבעיטות ובאגרופים בעת שהוא שכוב על הכביש ועיניו פגועות מן הגז המדמיע. בד בבד, כך נטען, מסר נדאל למוחמד סכין וצעק לו "תדקור אותו", ובתגובה הצמיד מוחמד את הסכין לצווארו של המתלונן ואיים עליו. בשלב זה ניגש למקום חברו של המתלונן (להלן: סאמר), אשר הסיע אותו לנקודת המפגש, וניסה להדוף את מוחמד מעל המתלונן. בתגובה, התיז מוחמד גז מדמיע גם לעברו של סאמר. בסופו של דבר, נמלטו העוררים והאחרים מן המקום כאשר הטלפונים הסלולריים ברשותם. כתוצאה מהמעשים המתוארים, נזקק המתלונן לטיפול בעיניו וכן נגרמו לו חבלות בברכיו ובבטנו. 

 

  1.        לבקשת המדינה, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי קבע כי ישנן ראיות לכאורה במידה מספקת למעצרם עד תום ההליכים, בהסתמך על כך שהעוררים אישרו את דבר המפגש עם המתלונן; על הודעותיהם של המתלונן ושל סאמר; ועל "הגרסאות הבעייתיות" שמסרו העוררים בהודעותיהם במשטרה, שאינן מתיישבות אף עם הסכמתם בדבר המפגש עם המתלונן, שניתנה כאמור בדיון. כמו כן, בית המשפט המחוזי הצביע על המסוכנות הנשקפת מן העוררים בשים לב למעשים המיוחסים להם, וציין כי למוחמד עבר פלילי הכולל מספר הרשעות קודמות, בין היתר בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. לצד זאת, הורה בית המשפט המחוזי על הזמנת תסקירי שירות מבחן בעניינם של שני העוררים, בציינו כי תסקיר חיובי בנוגע למי מהם עשוי לשמש תשתית להגשת בקשה לעיון חוזר בהמשך. בעשותו כן ציין בית המשפט המחוזי כי הוא נותן "משקל מסוים" גם ל"סולחה" בין הצדדים שעליה דיווח בא-כוחו של נדאל.

 

הטענות בעררים

 

  1.        בערר שהוגש מטעמו של מוחמד מוקדו הטענות בכך שקיים כרסום בראיות לכאורה בתיק. בא-כוחו של מוחמד טוען כי הודעותיו של המתלונן כוללות סתירות ואף פרטים שנראים על פניהם תמוהים. בא-כוחו של מוחמד מוסיף וטוען כי אין תשתית ראייתית מספקת לטענה שלמתלונן היו מכשירי אייפון שנלקחו ממנו, בשים לב לכך שהמכשירים לא נתפסו על-ידי המשטרה. יתר על כן, הוא מצביע על כך שלפני התקרית שעליה נסב כתב האישום נשדדו ממוחמד באלימות תכשיטים, אירוע שבגינו מוחמד אף הגיש תלונה במשטרה. בסמוך לאחר מכן, כך נטען, יצר המתלונן קשר עם אשתו של מוחמד ובהמשך העביר לה את התכשיטים הגנובים. על רקע זה, בא-כוחו של מוחמד טוען כי עולים ספקות באשר לטיבו של אירוע השוד המיוחס לעוררים, וכי יתכן שמדובר ב"מפגש שהשתבש" בין מוחמד לבין המתלונן, בשל היחסים העכורים ביניהם. בהקשר זה אף נטען כי חקירת המשטרה נגועה במחדל קשה – בשל כך שלא נגבתה הודעה מאשתו של מוחמד לגבי השוד הנטען של התכשיטים. לבסוף, נטען כי גרסתו של המתלונן אף אינה מתיישבת עם ההיגיון וניסיון החיים באשר לאירועי שוד – בהתחשב בהיכרות המוקדמת בין מוחמד למתלונן. כמו כן, נטען כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי יבחן חלופת מעצר בטרם יקבל הכרעה סופית בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ולא יסתפק בהותרת פתח להגשת בקשה לעיון חוזר בהמשך.

 

  1.        הערר שהוגש מטעמו של נדאל עוסק הן בהיבטים ספציפיים של התשתית הראייתית והן בעילת המעצר. באשר לתשתית הראייתית מעלה בא-כוחו של נדאל טענות דומות בכל הנוגע להיכרות המוקדמת בין המעורבים, המטילה לטענתו ספקות ביחס לטיב האירוע. בא-כוחו של נדאל מוסיף וטוען, בין היתר, כי קיימת סתירה בין הודעתו הראשונה של המתלונן במשטרה, שבה מסר שנדאל הוציא מתא הכפפות 3 סכינים עם ידיות שחורות, לבין הודעות מאוחרות יותר, שבהן הזכיר סכין אחת שצבעה כסוף; כי לא ברור כיצד הצליח המתלונן לראות בבירור את נדאל מעביר את הסכין למוחמד, כאשר עיניו רוססו לכאורה בגז מדמיע; וכן כי עימות חקירתי שנערך בין מוחמד לסאמר מעורר קושי בהיבט של תיאור האירוע, בין היתר משום שסאמר טען שאינו מזהה את מוחמד – שמידיו כביכול חילץ את המתלונן. כמו כן, נטען כי לא היה מקום לקבוע שמתקיימת בעניינו של נדאל עילת מעצר של מסוכנות. בעניין זה, בא-כוחו של נדאל טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתעלם מחלקו המזערי באירוע ובכך שלא נתן משקל מספק להסכם ה"סולחה" שנערך בין הצדדים, אשר מהווה לטענתו גורם מפחית מסוכנות מרכזי. בא-כוחו של נדאל טען אפוא כי יש מקום להורות על שחרורו של נדאל לחלופת מעצר כבר בשלב זה, בשים לב לעובדה שאין לו עבר פלילי ולכך שהוא אב טרי לתינוק בן כחצי שנה.

 

  1.        מנגד, באת-כוח המדינה טוענת כי קיימת תשתית ראייתית מספקת כנגד העוררים. באת-כוח המדינה מציינת כי יתכן שישנם אי דיוקים או סתירות מינוריות בין גרסתו של המתלונן לזו של סאמר, אולם בשלב זה של ההליך אין בהם כדי לשלול את מסקנתו של בית המשפט המחוזי. באת-כוח המדינה אף מצביעה על סרטון שנתפס ממצלמת אבטחה סמוכה למקום (להלן: הסרטון) בו ניתן לזהות לכאורה את תקיפת המתלונן על ידי מספר דמויות. באשר לעילת המעצר, טוענת באת-כוח המדינה כי מידת האלימות באירוע מעידה כשלעצמה על מסוכנותם של העוררים. לבסוף, באת-כוח המדינה מציינת כי המדינה מודעת לקיומו של הליך סולחה בין הצדדים, אך מוסיפה כי זה טרם הסתיים וכי מכל מקום הוא אינו חזות הכל.

 

  1.        ביום 20.11.2016 התקיים הדיון בערר. יצוין כי בדיון נכח מכר של מוחמד אשר מתגורר ביפו ומוכן לשמש כמפקח עבור מוחמד בביתו. בדיון נכחו גם בני משפחתו של נדאל, המבקשים לשמש כמפקחים עליו בביתם בשכונת ואדי ג'וז בירושלים. יש להוסיף עוד כי במהלך הדיון, בתשובה לשאלת בית המשפט באשר לאי-גביית הודעה מאשתו של מוחמד, הצהירה באת-כוח המדינה כי אם זו תתייצב בתחנת משטרה תיגבה ממנה הודעה בעניין.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ