אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ' אמחמד אבו קטיש

בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ' אמחמד אבו קטיש

תאריך פרסום : 24/12/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8702-15
24/12/2015
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
המשיב:
אמחמד אבו קטיש
עו"ד שלמה גיגי; עו"ד תומר כוחיי
החלטה

ב

          לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כ' מוסק) שדחה את בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו והורה על שחרורו בתנאים.

 

  1. נגד המשיב הוגש ביום 8.12.2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (שלוש עבירות); וניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין (שתי עבירות). לפי הנטען בכתב האישום, במועד שאינו ידוע לעוררת החליט המשיב לסחור בכלי נשק וברימונים ולשם כך יצר קשר עם אחד, נאדר דעאג'לה (להלן: נאדר), שאותו הכיר כאדם העוסק בסחר בכלי נשק. במסגרת זו התקשר המשיב אל נאדר ביום 9.9.2015 והשניים שוחחו על מצבם של כלי נשק שונים ועל מחירם, תוך שהמשיב מציין כי הוא שוקל לרכוש אקדח. השניים סיכמו כי ידברו פעם נוספת בערב ועד אז יברר נאדר את המחיר הסופי עבור כלי הנשק (להלן: העסקה הראשונה). בהמשך, בתאריך 16.9.2015 התקשר המשיב לנאדר ומסר לו כי יש לו 24 רימונים בשני קרטונים עבורו ונאדר שאל למחירם. בשיחה שהתקיימה כדקה ומחצה לאחר מכן שוחחו השניים והמשיב מסר כי מחירו של כל רימון הוא 300 ש"ח. בשיחה נוספת כמה דקות לאחר מכן אמר נאדר כי הוא מעוניין לרכוש את כל הרימונים והשניים סיכמו כי המשיב יביא את הרימונים לנאדר באותו יום. נטען כי המשיב אכן הביא את הרימונים באותו יום לביתו של נאדר במחנה הפליטים שועפאט וזאת כדי שהאחרון יוכל למכור אותם לאחרים (להלן: העסקה השנייה). למחרת, ביום 17.9.2015, התקשר המשיב פעם נוספת לנאדר ואמר לו כי יש לו שלושה קרטונים נוספים של רימונים. נאדר מסר לו שישמור אותם להמשך כדי שאחרים יוכלו לראותם לצורך רכישתם (להלן: העסקה השלישית). כמה ימים לאחר מכן, ביום 21.9.2015, התקשר המשיב לנאדר ושאל אותו אם הוא מעוניין לרכוש אקדחים מסוג גלוק, בלגי ויריחו ונאדר השיב לו בחיוב. בהמשך אותה שיחה הגיעו השניים להסכמה בעניין המחיר והמשיב אמר לנאדר כי יביא לו למחרת 30 אקדחים (להלן:העסקה הרביעית). לבסוף, ביום 30.9.2015 התקשר המשיב לנאדר ומסר לו כי יש לו עוד אקדחים שהוא מעוניין למכור לו, אך נאדר השיב כי טרם הספיק למכור את האקדחים מהעסקה הרביעית בשל מחירם. בהמשך השיחה הסכים נאדר להצעתו של המשיב לרכוש אקדחים נוספים במחיר מוזל, בכפוף לכך שנאדר יקבל מהמשיב אקדח "חדש ויפה". המשיב מסר לנאדר כי יבדוק את העניין וכמה דקות מאוחר יותר, בשיחת טלפון נוספת, אמר המשיב לנאדר כי העסקה לא תצא לפועל. נאדר ענה כי אם ישמע על אחרים שמעוניינים לקנות את האקדחים ידבר על כך עם המשיב (להלן: העסקה החמישית). נטען כי במעשים המתוארים לעיל בעסקה הראשונה, השנייה והרביעית סחר המשיב בנשק ועשה בו כל עסקה אחרת שיש בה מסירת החזקה בנשק לזולתו בלא רשות על פי דין לכך. כמו כן, במעשים המתוארים לעיל בעסקה השלישית והחמישית ניסה המשיב לסחור בנשק ולעשות בו כל עסקה כאמור לעיל.

 

  1. להשלמת התמונה יצוין כי נגד אחיו של המשיב (להלן: האח) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון סחר ועסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, בנסיבות קרובות לאלו המיוחסות למשיב. מעובדות כתב האישום נגדו עולה כי האח התקשר לנאדר ושאל אותו האם ביכולתו להשיג עבורו רובה מסוג M-16. נאדר ענה כי קיים בידיו רובה כאמור וכי מחירו יקר. בהמשך ביקש פלוני לוודא כי הרובה זמין לרכישה. עם הגשת כתב האישום נגד האח הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' צ' גרינברגר) וערר על כך נדחה בהחלטת השופט ס' ג'ובראן בבית משפט זה (בש"פ 8459/15 מדינת ישראל נ' פלוני (11.12.2015) (להלן: עניין פלוני)).

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב הגישה העוררת בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כ' מוסק) דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 15.12.2015. בית המשפט סקר את התשתית הראייתית העולה מתיק החקירה, ובעיקרה את תקצירי השיחות שערך המשיב עם נאדר ואת הודעתו של נאדר במשטרה. בית המשפט קבע כי לא שוכנע כי קיימת בידי העוררת תשתית ראייתית שיש בכוחה כדי להביא להרשעת המשיב בעבירות של ניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק. צוין כי "באשר לעבירה של סחר ועסקה אחרת בנשק, וודאי שאין בידי המבקשת תשתית ראייתית שיכולה להביא להרשעה בעבירה שכזו, ובאשר לעבירה של ניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק על המבקשת לשכנע את בית המשפט כי הדברים יצאו משלב ההכנה לידי תחילת ביצוע העבירה". בית המשפט התייחס גם לעניין פלוני וציין כי המקרה דנן שונה מהמקרה שם, שכן בענייננו "קיים המשיב מספר לא מבוטל של שיחות טלפון עם אותו נאדר, כאשר בחלקן הוזכרו מונחים שקשורים באופן מפורש לכלי נשק". אשר למסוכנות הנשקפת מן המשיב, בית המשפט ציין כי לחובת המשיב הרשעות קודמות בעבירות אלימות אך לא בעבירות נשק. סופו של דבר – ומבלי להורות על עריכת תסקיר מעצר – הורה בית המשפט על שחרור המשיב בתנאים תוך חיובו בהפקדה כספית של 20,000 ש"ח; חתימה על ערבות עצמית בסך של 20,000 ש"ח והמצאת שני ערבים שיחתמו על ערבויות בסכום זה; והפקדת דרכונו בבית המשפט ואיסור על יציאתו מן הארץ.

 

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

 

תמצית טענות הצדדים

 

  1. טענתה העיקרית של העוררת היא כי שגה בית המשפט קמא שהורה על שחרור המשיב בתנאים. כך, שכן לדבריה התשתית הראייתית בתיק מצביעה על מעורבותו בעבירות של נשק; ועל כך שלפחות חלק מהעסקאות נושא כתב האישום יצאו לפועל. העוררת מפנה לשיחות בין המשיב לבין נאדר – שהוקלטו במסגרת האזנת סתר שערכה המשטרה לטלפון של נאדר – שמהן היא למדה כי המשיב החזיק בכמות מסחרית של כלי נשק; כי המשיב ונאדר סיכמו על מחיריהם של כלי נשק שונים שבהם יסחרו; כי הם תיאמו מועד להעברת חלק מכלי הנשק ביניהם; וכי בשיחות מאוחרות הם מתייחסים לכלי נשק שהועברו ביניהם במועדים מוקדמים. העוררת מוסיפה כי שגה בית המשפט קמא עת ערך השוואה בין עניינו של האח לבין עניינו של העורר, שכן עניינם שונה הן בהיבט הראייתי, הן בהיבט עילת המעצר. עניינו של המשיב, סבורה העוררת, מצדיק את מעצרו עד תום ההליכים אף אם אחיו שוחרר.

 

  1. העוררת ממשיכה וטוענת – לחלופין – כי אף אם אין די ראיות בתיק כדי להצביע על מימוש חלק מעסקאות הנשק שנרקמו בין המשיב לבין נאדר, הרי שיש בתשתית הראייתית כדי להראות שהמשיב ביצע עבירה אחרת בנשק – החזקה – ודי בכך כדי להקים עילת מעצר מסוג מסוכנות. לעמדת העוררת, אמרותיו של המשיב עצמו בשיחותיו עם נאדר מעידות על כך שהייתה לו שליטה בכלי נשק בכמות מסחרית. במצב זה, זו הטענה, ישנן ראיות להחזקה קונסטרוקטיבית של המשיב בכלי הנשק שעליהם שוחח עם נאדר, אף אם לא החזיק בהם בפועל. בדיון שהתקיים לפניי הוסיפה העוררת כי המשיב נמנע מלהתייצב במשטרה לאחר שנדרש לחקירה וכי כאשר הגיעו שוטרים לביתו כדי לעוצרו הוא ניסה לברוח ונתפס לאחר מרדף. עובדות נוספות אלו – כך העוררת – מעידות שלא ניתן ליתן אמון במשיב ולשחררו לחלופת מעצר.

 

  1. המשיב מצדו סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא. לטענתו אין בתיק תשתית ראייתית לכאורית להוכחת סחר בנשק בשים לב ליסודותיה של העבירה, ואף אין בו תשתית ראייתית לכאורית להוכחת החזקת נשק. לשיטת המשיב, לא ניתן להסתמך על השיחות בלבד, כאשר לא נערך איכון למכשיר הטלפון הנייד שלו; ושעה שלא נמצאו בחזקתו – לרבות בחיפוש שנערך בביתו – כלי נשק או ראיות פורנזיות שיכולות לקשור אותו ישירות להחזקה בכלי נשק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ