אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8228/15 מדינת ישראל נ' ערן לסקר

בש"פ 8228/15 מדינת ישראל נ' ערן לסקר

תאריך פרסום : 13/12/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8228-15
10/12/2015
בפני כבוד השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד עילית מידן
המשיב:
ערן לסקר
עו"ד רן אבינועם
החלטה

בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 12.12.2015 או עד למתן פסק דין בת"פ 2874-03-15 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם

                                           

 

           לפנַי בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), במסגרתה מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 12.12.2015 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 2874-03-15 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם מבין המועדים.

כתב האישום

  1. ביום 12.3.2015 הוגש נגד המשיב ונגד שני אחרים – עדיאל קורליאונה ואוריאן תורג'מן – כתב אישום. כתב האישום מונה שישה אישומים, כאשר ארבעה מתוכם מיוחסים גם למשיב.

           על פי האישום הראשון, בין קורליאונה והמשיב לבין אלכסנדר אוסטרובסקי קיימת היכרות מוקדמת. במועד שאינו ידוע במדויק קשר קורליאונה קשר עם אוסטרובסקי – בעת שהראשון ריצה עונש מאסר בכלא אשל בבאר שבע – לקבל במרמה כספים באמצעות פרטי כרטיסי חיוב, וזאת על דרך של פרסום מודעות בדבר עסקאות נופש בעיתונים הפונים לקהלים דתיים וחרדיים. במסגרת הקשר, במהלך סוף חודש מאי 2014 יצר קורליאונה קשר עם חברת2all העוסקת בבניית אתרי אינטרנט והציג את עצמו כבעליה של חברת "טל תעופה" בבקשה כי ייבנה עבורו אתר אינטרנט. בדרך זו קיווה קורליאונה לקבל פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות שיפנו אליו באמצעות האתר שיוקם. לאחר מכן דאג קורליאונה לשכור שירותי משרד עיצוב, לשכור שירותי מענה טלפוני, וכן לפרסם מודעות כוזבות במספר מקומונים. בדרך זו הגיע היקף המרמה לסכום הנאמד בלמעלה מ-305,274 ש"ח. עוד עולה כי בשלב מסוים הצטרף המשיב לקשר שנרקם בין קורליאונה לבן אוסטרובסקי. בתוך כך, קיבל המשיב לידיו לפחות 4,800 ש"ח ו-1,050 דולר מסך הכספים שהתקבלו במרמה. בגין מעשים אלו הואשם המשיב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 סיפא ו-25 לחוק העונשין; ועבירות של הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: חוק כרטיסי חיוב).

           על פי האישום השלישי, קשרו ביניהם שלושת הנאשמים להתחזות לסמנכ"ל התפעול בחברת רמי לוי – שיווק השקמה בע"מ, שמוליק לוי, ולקבל במרמה בנסיבות מחמירות נעליים מחברת טבע נאות בהיקף מסחרי מבלי לשלם בעד הנעליים. במסגרת הקשר, יצרו קורליאונה, המשיב, או מי מטעמם, כתובת דואר אלקטרוני הנחזית להיות שייכת ללוי. ביום 12.1.2015 יצר קורליאונה קשר עם חברת טבע נאות, והציג את עצמו בשמו של לוי. במהלך השיחה, ביקש קורליאונה לקבלת הצעת מחיר עבור רכישת 1,200-900 זוגות נעליים. ביום 23.1.2015 קיבלו הנאשמים הצעת מחיר העומדת על סך של 480,000 ש"ח. בתאריך 28.1.2015, לאחר ששוחח עם מנכ"ל חברת טבע נאות וסיכם עמו את פרטי העסקה, יצר קורליאונה קשר טלפוני עם תורג'מן ותיאם עמו כי יבצעו את העסקה בזמן שהבנקים סגורים, כך שחברת טבע נאות לא תוכל לברר האם בוצעה התחייבותם לשלם עבור הנעליים. עוד באותו היום עדכן המשיב את קורליאונה בדבר הצעת המחיר מיום 23.1.2015. בתגובה, הורה קורליאונה למשיב לאשר את הצעת המחיר, והאחרון עשה כן. לאחר שכוונתם של הנאשמים התגלתה למשטרה, סוכלה העברת הנעליים. בגין המעשים האלו הואשם המשיב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של התחזות לאחר בכוונה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין; ועבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

 

           על פי האישום הרביעי, במהלך חודש נובמבר 2014 החזיק המשיב במחסן שכור במשק 58 במושב שדה עוזיהו. בתאריך 5.11.2014 יצא אחד הנאשמים או מי מטעמם קשר טלפוני עם חברת פלטופ-תשר מוצרי נייר ופרסום בע"מ, העוסקת במכירת ציוד משרדי, וביקש לקבל הצעת מחיר עבור ציוד משרדי שכלל בין היתר 2,000 בלוקי כתיבה ו-700 מחברות. במהלך השיחה נתקבלה הצעת מחיר העומדת על סכום של 38,775 ש"ח. עוד במהלך השיחה מסר מי מהנאשמים פרטי כרטיס אשראי, אותו נציגי חברת פלטופ לא הצליחו לחייב. משיצרו קשר טלפוני עם המשיב, מסר להם את פרטי כרטיס האשראי השייך לאמנון סטרשנוב, בתואנת שווא לפיה מדובר ברואה החשבון של החברה. לאחר שהחשבון חויב, סיכמו הצדדים כי הסחורה תועבר לנאשמים ביום למחרת. עוד באותו היום סיכומו הנאשמים עם ישראל כהן, שבבעלותו חברת הובלות, כי יוביל את הציוד שנרכש מחברת פלטופ למחסן שבו החזיק המשיב. לאחר שהושלמה העסקה, ביום 9.11.2014 יצר מי מהנאשמים קשר עם חברת פלטופ, וקיבל הצעת מחיר לרכישת עטים ומחברות בסך של 71,897 ש"ח. לאחר מכן, מסר מי מהנאשמים את פרטי כרטיסו של סטרשנוב.  אולם, הזמנה זו לא סופקה בסופו של יום על ידי חברת פלטופ, לאחר שהתעורר חשדה כי משהו אינו כשורה. בגין המעשים האלו הואשם המשיב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ועבירה של הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב.

 

           על פי האישום החמישי, בתאריך 23.11.2014 בסמוך לשעה 11:45 יצר קורליאונה קשר טלפוני עם נציגי המכירות בחברת סימונס מערכות נוחות מזרנים והציג את עצמו בתור מנהל הרכש במלון "ישרוטל בראשית" שבמצפה רמון. במהלך השיחה ביקש קורליאונה הצעת מחיר עבור 49 מזרונים, בטענה כי במלון ארעה הצפה. בהתאם, קיבל קורליאונה הצעת מחיר בסך של 294,000 ש"ח. באותו מעמד מסר קורליאונה את פרטי כרטיס האשראי השייך למנחם גרשוני, וכן את מספר אישור העסקה שנתקבל לכאורה מנציגי חברת האשראי. בהמשך לכך שלחו קורליאונה או המשיב מכתב הנחזה להיות חתום על ידי המלון באמצעות כתובת דואר אלקטרוני הנחזית להיות שייכת למלון, ועליה פרטי ההזמנה. בשלב מאוחר יותר, סיכם המשיב עם נציגי חברת סימונס כי משאית מטעמו תגיע לאסוף את המזרונים למחרת בשעה 8:00. בצהרי אותו היום, לאחר שפנו לחברת ישרוטל, התברר לנציגי חברת סימונס כי מדובר בעסקה שקרית, ובעקבות זאת הגישו תלונה במשטרה. או אז הנחו השוטרים את נציגי חברת סימונס להמשיך ולקדם את העסקה, וזאת במטרה לאפשר לשוטרים להתחקות אחר זהות המזמינים. בעקבות זאת, בשעות הבוקר של יום 24.11.2014, הגיע נהג המשאית אלכסנדר קובלינסקי אל מפעל חברת סימונס בכפר סבא. במהלך הנסיעה יצר עם קשר המשיב ותיאם מולו את קבלת המזרונים. לאחר שהגיע קובלינסקי למפעל, עיכבו אותו השוטרים לחקירה. בגין המעשים האלו הואשם המשיב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 סיפא ו-25 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון להונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב; ועבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 סיפא לחוק העונשין.

תמצית ההליכים הקודמים

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. הדיון הראשון לגופם של האישומים התקיים רק בחלוף כחודש וחצי – ביום 13.5.2015 – וזאת בשל הזמן הרב שנדרש לשם הסדרת ייצוגו המשפטי של המשיב. באותו דיון טען המשיב כי הוא מופלה לרעה לעומת קורליאונה ואוסטרובסקי, שבעניינים לא התבקש מעצר עד תום ההליכים.
  2. בהחלטתו מיום 28.5.2015 קבע בית משפט השלום כי ישנן ראיות לכאורה המלמדות על קשר בין המשיב לבין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אשר לטענת האפליה שהעלה המשיב; בית המשפט עמד על כך שגם בעניינו של אוסטרובסקי ביקשה המבקשת מעצר עד תום ההליכים, וכי מכל מקום קיים הבדל ניכר בין מעורבותו של המשיב בפרשה לבין מעורבותו של אוסטרובסקי. באופן דומה קבע בית המשפט כי גם מעורבותו של תורג'מן בפרשה מצומצמת באופן משמעותי ממעורבותו של המשיב. לבסוף קבע בית המשפט שבנסיבות העניין קיימת עילת מעצר, אך דחה את הדיון בעניין חלופת המעצר למועד מאוחר יותר.

 

  1. ביום 10.6.2015 הציע המשיב חלופת מעצר בדמות מעצר בית אצל חמותו, בפיקוחה ובפיקוחו של אביו, וזאת בתוספת הפקדות כספיות, ערבויות צד ג' ואיזוק אלקטרוני. המבקשת טענה מנגד כי מסוכנותו של המשיב היא גבוהה וכי נוכח המעשים בהם הוא מואשם, קיים בנסיבות העניין חשש ממשי פן ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מן הדין. לאחר שחקר את שני המפקחים המוצעים, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי אין בכוחם להפיג את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, אשר נלמדת בין היתר מריבוי העבירות, היקפן, ומידת השיטתיות והתחכום המאפיינת אותן. בהחלטתו מיום 14.6.2015 דחה בית משפט השלום את החלופה שהוצעה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

 

  1. ביום 29.6.2015 הגיש המשיב ערר לבית המשפט המחוזי. ביום 16.7.2015 דחה בית המשפט את הערר. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי חומרי החקירה המרובים – ובראשם תמלילי האזנות הסתר שנערכו סביב הפרשה – אכן מקיימים את דרישת הראיות לכאורה. כמו כן עמד בית המשפט על מסוכנותו של המשיב, המתעוררת מעצם נגישותו למכשיר טלפון או למחשב. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת האפליה אותה העלה המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ