אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8205/15 איאד אבו קישק נ' מדינת ישראל

בש"פ 8205/15 איאד אבו קישק נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/12/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8205-15
14/12/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העורר:
איאד אבו קישק
עו"ד קטי צווטקוב
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עילית מידן
החלטה


           לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברק נבו) במ"ת 40034-08-15 מיום 8.11.2015, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת"פ 39998-08-15.

כתב האישום

  1. על פי כתב האישום שהוגש ביום 20.8.2015, עובר ליום 12.7.2015 פנה ודים חודטוב – הוא הנאשם הנוסף אליו מתייחס כתב האישום – לבני רבייב לשם רכישת נשק ממנו. בסמוך לאחר מכן, ולאחר משא ומתן קצר, סיכמו בני וודים את פרטי העסקה, לפיה ודים יעביר סכום כסף לבני ובתמורה ישיג בני את כלי הנשק. לאחר שודים העביר את הכסף לבני, התקשר הראשון לאחרון מספר פעמים ודחק בו להשלים את העסקה. אולם, בני לא השלים את העסקה, ובשל הצורך להגיע לשירות מילואים השיב את הכסף לודים. ודים מצדו הבהיר לבני שעם חידוש העסקה ישלם לבני את הכסף, ובני הבטיח שידאג להשלמת העסקה. בתאריך 30.7.2015, לאחר דין ודברים בין ודים לבין בני, שילם ודים לבני סכום של 33,500 ש"ח בתמורה לכך שבני יספק לו שני אקדחים. בסמוך לאחר מכן, נסע בני לאזור עזון, שם מכר העורר לבני שני אקדחי "גלוק" חצי אוטומטיים, בתוספת ארבע מחסניות ריקות וחוטר לניקוי. בתמורה, שילם בני לעורר סכום של כ-28,000 ש"ח מתוך הסכום שהועבר אליו על ידי ודים. לאחר השלמת העסקה, הסליק בני את שני האקדחים מתחת לפלסטיק של יחידת ההילוכים ברכבו והחל בנסיעה חזרה. כשהגיע בני למחסום תאנים הסמוך לטייבה, נעצר על ידי המשטרה כשברשותו שני האקדחים ויתרת הכסף. בגין המעשים האלו הואשם העורר בעבירה של סחר בנשק לפ סעיף 144(ב2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

תמצית ההליכים הקודמים

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטתו מיום 9.9.2015 סקר בית המשפט המחוזי את הראיות בתיק, ובכללן האזנות סתר שבוצעו לטלפונים ששימשו את המעורבים; שיחות המלמדות על מעבר משימוש בטלפון "רגיל" לשימוש בטלפון "מבצעי"; התאמה בין קול הדובר בשיחות הנוגעות לעסקת הנשק לבין קולו של העורר; איכונים של העורר ושל בני במיקום ביצוע העסקה; תמונות של כלי נשק שונים שאותרו בטלפון הנייד של העורר; וקיומו של קשר משפחתי וטלפוני בין העורר לבין סוחר נשק מוכר נוסף. לאור כל אלו, כך קבע בית המשפט, מתחייבת המסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לחובתו של העורר, הגם שלא מדובר בתשתית בעלת עוצמה גבוהה במיוחד. לכך הוסיף בית המשפט כי בנסיבות העניין, משמדובר בעבירות נשק, קמה עילת מעצר סטטוטורית. אף על פי כן נקבע כי נוכח החולשה הראייתית המסוימת שקיימת בתיק, יש מקום להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר.
  2. ביום 19.10.2015 נערך לעורר תסקיר מעצר. מהתסקיר עולה כי העורר הינו רווק בן 27, שחי עם משפחתו בג'לג'וליה ועובד באופן מזדמן בתחום השיפוצים. עוד נמסר כי לעורר עבר פלילי הכולל ריצוי שני עונשי מאסר בפועל – בשנת 2010 ובשנת 2013 – לרבות בגין מעורבות בעבירות נשק. שירות המבחן התרשם כי העורר מחזיק בעמדה קורבנית ונוטה להשליך את האחריות למצבו על גורמי אכיפת החוק. אלו מעידים, כך לשיטת שירות המבחן, על קושי להפיק לקחים וסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. אשר לחלופת המעצר שהוצעה, בדמות מעצר בבית בפיקוח אמו ודודו של העורר; שירות המבחן התרשם כי מדובר באנשים רציניים ואחראים המבינים את המשמעויות של תפקיד הפיקוח. יחד עם זאת נמסר כי השניים תופסים את העורר כאדם נורמטיבי ומחזיקים בעמדה מגוננת כלפיו, ועל כן יש חשש פן יתקשו להכיר ולזהות מצבי סיכון פוטנציאליים. משכך, ובהתחשב בעמדותיו של העורר והסיכון להישנות עבירות מתחום הנשק, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופה המוצעת.

 

  1. ביום 4.11.2015 ערך שירות המבחן תסקיר משלים, וזאת לאחר שנתבקש לבחון חלופה מרוחקת יותר מבית המשפחה. בתסקיר זה נמסר כי למשפחת העורר אין יכולת להציג חלופה מרוחקת מבית המשפחה, ולכן חזר שירות המבחן על אי המלצתו לשחרור העורר מהמעצר. בעקבות המלצה זאת, ובשים לב להרשעותיו הקודמות של העורר בעבירות נשק, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 8.11.2015 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

           מכאן הערר שלפנַי.

טענות העורר

  1. העורר – באמצעות באת כוחו, עו"ד קטי צווטקוב – טוען כי נוכח קביעת בית המשפטו המחוזי לפיה קיימת בתיק חולשה ראייתית, היה מקום להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. ראשית, מכחיש העורר כי עשה שימוש בטלפון שמספרו*** בהקשר זה טוען העורר כי האופן שבו ניסתה המשטרה לקשר בין המספר הזה לבינו – העובדה שבארנקו נמצאה המסגרת של כרטיס הסים הרלוונטי – אינו מבוסס כלל ועיקר, וזאת משום שאין כל זכר לתפיסת מסגרת הכרטיס באף אחד מהמסמכים המצויים בתיק החקירה. שנית, נטען כי מסמך זיהוי הקולות עליו נסמכת המשיבה כלל אינו כולל קביעה לגבי זהות הדובר בשיחות, אלא רק קובע כי יש דמיון בין חלק מהקולות הנשמעים בשיחות השונות שנותחו. שלישית, נטען כי לא היה מקום להתבסס על הקרבה בין העורר לבין סוחר נשק מוכר אחר כראייה הפועלת לחובתו של העורר. בתוך כך נטען כי אין כל פסול שמספר טלפון של אותו סוחר – מספר שסווג על ידי המשיבה כמספר "מבצעי" – מצוי ברשימת מספרי הטלפון של העורר, שהינו קרוב משפחה של אותו סוחר. רביעית, לאור הקושי בשיוך המספר המסתיים בספרות ** לעורר, כנטען לעיל, הרי שאין לייחס משקל של ממש לאיכונים של מספר זה. אשר לחלופת המעצר ותסקיר שירות המבחן; העורר מבקש להדגיש כי שני המפקחים שהוצעו תוארו כאנשים רציניים ואחראיים המבינים את המוטל עליהם. לטענתו, לאחר חקיקת חוק הפיקוח האלקטרוני, הרי שיש לראות בפיקוח האלקטרוני כתחליף ראוי לאפשרות של מעצר מאחורי סורג ובריח.
  2. המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד עילית מידן – טוענת כי בנסיבות העניין ישנה תשתית לכאורית מבוססת לחובתו של העורר. ראשית, מתייחסת המשיבה למסגרת כרטיס הסים שמספרו** אשר נתפסה בארנקו של העורר. לטענתה, ככל שיש פגם בשרשרת המוצג, אין כל מניעה שמי שתפס את הסים יעיד בהליך העיקרי וישפוך אור על שרשרת המוצג בפועל. כמו כן נטען כי העורר עצמו אינו מכחיש כי המסגרת היתה בארנקו. שנית, טוענת המשיבה כי יש מקום לייחס משקל למסמך זיהוי הקולות. ככל שיועלו טענות לגבי משקלו של מסמך זה, כך טוענת המשיבה, ניתן כאמור להעיד את עורך המסמך במסגרת ההליך העיקרי.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שקראתי את הודעת הערר ונספחיה, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפנַי ועיינתי בחומרי החקירה שהוגשו לעיוני, נחה דעתי כי דין הערר להידחות.

 

  1. על פי מצוות המחוקק, כפי שזו באה לידי ביטוי בהוראות סעיפים 21 ו-22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, מעצרו של נאשם מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו מותנה במספר תנאים מצטברים: קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם; קיומה של עילת מעצר; והיעדרה של חלופת מעצר שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה. ככל שיגיע בית המשפט למסקנה כי תנאים אלו מתקיימים, רשאי הוא להורות על מעצרו של נאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, וזאת במידה שיהיה ניתן להגשים את תכלית המעצר גם במתכונת זו [ראו: בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (9.12.2015)]. במקרה דנן, המחלוקת נסובה סביב שני תנאים – קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של אלטרנטיבה למעצר מאחורי סורג ובריח. לבחינת שני אלו אעבור עתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ