אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8091/15 אסי מסיקה נ' מדינת ישראל

בש"פ 8091/15 אסי מסיקה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/12/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8091-15
13/12/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העורר:
אסי מסיקה
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

        לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) במ"ת 26371-10-15 מיום 22.11.2015, במסגרתה קבע בית המשפט כי ישנן ראיות לכאורה באשר לעבירות המיוחסות לעורר והורה על מעצרו עד להחלטה אחרת.

כתב האישום

  1. ביום 14.10.2015 הוגש נגד העורר ונגד שני אחרים – עמנואל בן לולו ואליהו לוי – כתב אישום. על פי כתב האישום, העורר ובן לולו קשרו קשר להקים תשתית לגידול סם מסוכן מסוג קנביס, באמצעותה יוכלו לגדל את הסם בכמות מסחרית. במסגרת הקשר, במועד שאינו ידוע במדויק סמוך לחודשים מאי-יוני 2015, החל בן לולו לעשות שימוש בחממה ששטחה כחצי דונם ואשר נמצאת בין מושב נהורה לבין מושב שחר לצורך גידול הסם. בשלב מסוים החלו העורר ובן לולו לעשות פעולות שונות לשם הכשרת החממה כמקום גידול לסם. בין היתר, במסגרת הטיפול בשתילי הסם בחממה, פנה בן לולו לקטין ר.א., יליד 24.1.2000, והציע לו לסייע בגידול הסם תמורת הטבות שונות. במועד שאינו ידוע במדויק עובר ליום 27.9.2015 צירפו השניים את לוי ואת מרדכי מזרחי לקשר, וזאת על מנת שהשניים יספקו שירותי הסעה והובלה לצורך קידום הקשר. בתאריך 27.9.2015 בשעות הצהריים, נפגשו בן לולו, העורר ומזרחי בצומת פלוגות, שם סיכמו כי ביום 30.9.2015 יקטפו את הסם, יארזו אותו, ויעבירו אותו באמצעות מזרחי למיקום שהוסכם עם העורר. עוד באותו היום, סמוך לשעה 18:00, דאג בן לולו להובלת כמות גדולה של סם לבית ששכר. בבית זה נמצאו בסופו של דבר 33.823 ק"ג של סם מסוג קנביס, וכן כלים לעישון הסם. בהמשך לדברים שסוכמו בפגישה מיום 27.9.2015, ביום 30.9.2015 הגיעו בן לולו והעורר לחממה ברכב השייך לעורר והחלו לקטוף כמויות גדולות של סם. לאחר מכן נסעו השניים לביתו של העורר במושב עוצם. בשלב מאוחר יותר נפגשו השניים עם מזרחי על מנת שהאחרון ישנע את הסם. סמוך לשעה 15:30 העמיסו מזרחי ואדם נוסף את הסם שנקטף על גבי משאית ונסעו אחרי העורר ולוי לכיוון צומת פלוגות. בסביבות השעה 16:00, במסגרת פעילות משטרתית יזומה, נעצר מזרחי כשהוא נוהג במשאית. במהלך חיפוש במשאית, נתפס סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 144.75 ק"ג. כמו כן, נעצרו העורר ולוי, שנסעו בסמוך ברכבו של העורר. בגין המעשים האלו, הואשם העורר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של ייצור, הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים; עבירה של כלים לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים; ועבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

תמצית ההליכים הקודמים

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. במסגרת החלטתו מים 22.11.2015, עמד בית המשפט המחוזי על עיקרי התשתית הראייתית הקיימת לחובתו של העורר, הכוללת בין היתר את תפיסתו של העורר ביחד עם לוי כשהם מלווים את המשאית שבה נהג מזרחי; את הודעת מזרחי כי נפגש עם העורר ביום 27.9.015 בצומת פלוגות, הוא המועד בו קשרו קשר להעברת הסם; דו"חות פעולה ומזכרים של השוטרים שביצעו את המעצר; תמונות שבהן נצפה העורר יחד עם בן לולו באזור החממה; חוות דעת של מז"פ לגבי הסם שנתפס; וקשר טלפוני בין המעורבים. בהתחשב בתשתית זו, ובשים לב לכך שהעורר שמר על זכות השתיקה לכל אורך חקירותיו, הגיע בית המשפט למסקנה כי אכן קיימות ראיות לכאורה ולצדן חזקת מסוכנות סטטוטורית. בשולי החלטתו, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

           מכאן הערר שלפנַי.

טענות הצדדים בערר

  1. העורר – באמצעות בא כוחו, עו"ד יעקב קהן – טוען כי אין בחומר הראיות ולוּ בדל של ראיה לכך שגידל או קשר קשר לגידול סמים. בתוך כך מדגיש העורר כי בן לולו, אשר הודה בעבירות המיוחסות לו, לא קשר את העורר לגידול, ומכל מקום לא התקיים ביניהם כל קשר עובר לתחילת חודש ספטמבר. כמו כן מפנה העורר לעדותו של ר.א., ממנה עולה כי מעולם לא ראה בחממה אדם מלבד עצמו ובן לולו. כמו כן מוסיף העורר וטוען כי בדיסק מצלמות האבטחה של סניף "קפה קפה" בו נערכה לכאורה הפגישה בצומת פלוגות מיום 27.9.2015, העורר ורכבו לא נצפו כלל. לשיטתו של העורר, מדובר בחולשה ראייתית משמעותית היורדת לשורש האישום שעניינו ייצור סם מסוכן. התוצאה המתחייבת, כך לטענת העורר, היא כי יש להשוות את תנאיו של העורר לתנאיו של לוי, אותו הסכימה המשיבה לשחרר בתנאים מגבילים, וזאת חרף העובדה שבא כוחו הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

 

  1. המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד קרן רוט – טוענת תחילה כי מדובר בערר ביניים, במסגרתו לא ייטה בית משפט זה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית. לגופו של עניין נטען כי התשתית הלכאורית בתיק מתבססת למעשה על מספר נדבכים, ובראשם עדויותיהם של בן לולו ושל מזרחי; קשר טלפוני אינטנסיבי בין העורר לבין בן לולו שתחילתו בתאריך 9.9.2015; איכונים המצביעים על כך שהעורר נכח בצומת פלוגות בזמן הפגישה שנערכה במקום ביום 27.9.2015; ומספר דו"חות מעקב בהם נצפה העורר בסביבת הסמים. לטענת המשיבה, ראיות אלה מבססות כדבעי את מעורבותו של העורר בעבירות המיוחסות לו, ובכללן עבירת הגידול.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שקראתי את הודעת הערר ונספחיה, שמעתי את הצדדים בדיון שנערך לפנַי וכן עיינתי בחומרי החקירה שהוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

 

  1. בצדק טוענת המשיבה כי נקודת המוצא המתאימה לענייננו טמונה בכך שמדובר ב"ערר ביניים", דהיינו, מדובר בערר במסגרתו משיג העורר על הקביעה שלפיה ישנן ראיות לכאורה, וזאת עוד בטרם דנה הערכאה הדיונית באפשרות של שחרור העורר לחלופת מעצר. בית משפט זה כבר קבע לא אחת כי במקרים כגון דא ייטה שלא להתערב בקביעות בדבר קיומן של ראיות לכאוריות לחובת העורר, אלא במקרים החריגים שבחריגים שבהם נפלה טעות ברורה בהחלטה הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה או כאשר מתעורר חשש ממשי כי מעצרו של העורר אינו חוקי מסיבה אחרת [ראו למשל: בש"פ 4026/15 מזאריב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.6.2015) והאסמכתאות שם; בש"פ 8155/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (2.12.2013)]. בנסיבות המקרה דנן, ולאחר שעיינתי בחומרי החקירה כאמור, נחה דעתי כי אין מדובר בערר הנכלל בגדרם של אותם מקרים חריגים. בפרט, לא שוכנעתי כי נפלה טעות, ולא כל שכן טעות ברורה, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2015.

 

  1. למעשה, טענתו של העורר במקרה דנן היא כפולה. ראשית, נטען כי לא ניתן לקשור את העורר לפגישה שנערכה בצומת פלוגות ביום 27.9.2015. טעמו העיקרי של העורר לכך הוא העובדה שלא נצפה בסרטוני האבטחה במקום הפגישה הנטען. שנית, נטען כי גם בהנחה שהעורר קשור בצורה כזו או אחרת לאותה פגישה, אין בנמצא ראיות הקושרות אותו לשלבי הגידול והייצור של הסמים. בתוך כך, מסתמך העורר בין היתר על היעדר קשר טלפוני בינו לבין בן לולו עובר לחודש ספטמבר. אמת, החולשות הראייתיות להן טוען העורר אינן ניתנות לביטול כלאחר יד. יחד עם זאת, כאשר אומדים אותן למול יתר הראיות בתיק, מתחייבת המסקנה כי מארג הראיות הכולל מקים סיכוי סביר להרשעתו של העורר מעבר לספק סביר בכל העבירות המיוחסות לו, לרבותעבירות הגידול [השוו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 133, 148-147 (1996)]. וכל כך למה?

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ