אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7994/16

בש"פ 7994/16

תאריך פרסום : 01/11/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7994-16
31/10/2016
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד עילית מידן
המשיב:
פבל נפטלוביץ
עו"ד ערן צלניקר
החלטה

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), מיום 27.10.2016, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 7000-15, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

כתב האישום

 

  1. נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום), אשר מייחס לו את העבירות הבאות: אינוס, לפי סעיף 345(ב)(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); מתן הרשאה לקטין שאינו יכול לקבל רישיון נהיגה לנהוג ברכב, לפי סעיף 36ב(ג) סיפא לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); והסתייעות ברכב לביצוע עבירת מין, לפי סעיף 44 לפקודת התעבורה.
  2. על פי עובדות כתב האישום, א', קטינה ילידת שנת 2004 (להלן: המתלוננת 1), ו-ל', קטינה ילידת שנת 2011 (להלן: המתלוננת 2), הינן אחיות, המתגוררות בבית אימן בנ. (להלן: הבית). קיימת היכרות מוקדמת בין אימן של המתלוננות לבין המשיב, אולם בינו לבין המתלוננות קיימת היכרות בת כ-3 שבועות בלבד. ביום 17.7.2015, התארחו המשיב ואשתו בבית המתלוננות, ונענו להזמנה ללון שם.

 

בכתב האישום נטען, כי בלילה שבין 17.7.2015 ל-18.7.2015, לאחר שכל בני הבית נרדמו, נותר המשיב לנגן בגיטרה בסלון, יחד עם המתלוננת 1. במהלך הדברים, הציע המשיב ללמד את המתלוננת 1 כיצד לאחוז בגיטרה, ו"לצורך כך" הכניס את ידו מתחת לחולצתה, אחז בחוזקה בחזה שלה, ולאחר מכן אף הכניס את ידו לתוך מכנסיה ונגע בישבנה. המתלוננת 1 חשה אי נוחות עקב מעשיו של המשיב, וטענה בפניו כי היא עייפה ומעוניינת לישון. המשיב שאל את המתלוננת 1 האם היא רוצה שהוא יישן לצידה, והיא השיבה בשלילה. חרף האמור, נכנס המשיב למיטתה של המתלוננת 1, הכניס את ידיו למכנסיה ונגע בישבנה, והכל לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, ושלא בהסכמתה החופשית. כאשר יצא המשיב מחדרה, ברחה המתלוננת 1 לחדר בו ישנו הוריה והמתלוננת 2, ונכנסה למיטתם.

 

זמן מה לאחר מכן, כך על פי כתב האישום, העיר המשיב את המתלוננת 2 והוציא אותה ממיטת הוריה. המשיב לקח את המתלוננת 2 לחדר ממנו ברחה המתלוננת 1, והשכיב אותה על המיטה. אז הוריד המשיב את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת 2, והחדיר את אצבעו לאיבר מינה ולישבנה, באופן שהכאיב לה. המשיב חשף את איבר מינו בפניה של המתלוננת 2, אמר לה ש"זה סוכריה", ונגע עם איבר מינו בידה. בהמשך, הוריד המשיב את חולצתה של המתלוננת 2, הפך אותה על בטנה, וחיכך את איבר מינו בישבנה. כתוצאה ממעשים אלו, נגרמו למתלוננת 2 אדמומיות, נפיחות ורגישות באזור כיפת הדגדגן. בתום מעשיו, הלביש המשיב את המתלוננת 2 בבגדים אחרים.

 

בנוסף, נטען בכתב האישום כי באחת השבתות שבסוף חודש יוני 2016 או בסמוך לכך, במהלך ביקור שערכו המתלוננות יחד עם הוריהן ואחותן הגדולה בביתו של המשיב בקיבוץ גבים, נענתה המתלוננת 1 בחיוב להצעתו של המשיב להתלוות אליו לנסיעה ברכבו, לצורך רכישת סיגריות. בדרך חזרה לביתו, הפציר המשיב במתלוננת 1 לנהוג אתו ברכבו, על אף שהביעה פחד לעשות זאת. המתלוננת 1 עברה לשבת במושב הנהג, ונהגה ברכב במשך מספר דקות, כשהיא אוחזת בהגה, והמשיב מפעיל את הדוושות. תוך כדי הנסיעה, הניח המשיב את ידו על ירכה של המתלוננת 1, והפעיל לחץ על איבר מינה, באמצעות אצבעו. המתלוננת 1 ביקשה מהמשיב שיסיר את ידו כי הדבר מציק לה, והוא עשה כן.

 

הליכי המעצר

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 5.8.2015 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי), במסגרתה נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המצביעה על סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, וכי קמה עילת מסוכנות סטטוטורית בעניינו. לצד זאת, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר מעצר לצורך בחינת מסוכנותו של המשיב, והצעת חלופה למעצרו (להלן: תסקיר המעצר).

 

ביום 3.9.2015, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, במסגרתו הוצג תסקיר המעצר, אשר המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הורי אשתו, תחת פיקוחם. יחד עם זאת, עמד בית המשפט המחוזי על כך שחומר החקירה מלמד על חומרה יתרה ומסוכנות "מופלגת" אשר נשקפת מהמשיב, מסוכנות שלא ניתן לאיין באמצעות חלופת מעצר כלשהי. לאור זאת, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

 

ביום 8.10.2015, ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה בבקשה שהגיש המשיב לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין מקום לקיים דיון בבקשה האמורה, משלא קמה עילה לעיון חוזר על פי דין. בית המשפט הוסיף וקבע, כי מעבר להסכמת המשיב לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו, בחינת חומר החקירה מצביעה על קיומן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ