אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7990/14 אליהו מקונן נ' מדינת ישראל

בש"פ 7990/14 אליהו מקונן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/12/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7990-14
29/12/2014
בפני כבוד השופטת :
א' חיות

- נגד -
העורר:
אליהו מקונן
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ח.א

החלטה

           ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) מיום 26.10.2014 בבע"ח 48553-09-14 הדוחה את בקשת העורר לעיון בחומר חקירה.

 

1.        נגד העורר הוגש כתב אישום ובו שני אישומים המייחסים לו ביצוע עבירות שוד, קשירת קשר לפשע והדחה בחקירה. לפי עובדות האישום הראשון, ביום 20.8.2014 בסמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר הגיעו העורר והקטין ח.א. (המשיב 2 בהליך דנן - להלן: השותף), לחנות הממוקמת בתחנת הדלק "דור אלון" בקרית גת כשהעורר אוחז בידו מטף כיבוי אש ומתיז לכיוון הרצפה ולכיוונו של עובד החנות אשר היה אותה העת מאחורי דלפק המכירה, ואילו השותף שלף סכין וצעק על העובד "לשים את הכסף בשקית". העובד הוציא 1,200 ש"ח והניחם בשקית ובהמשך ברחו העורר והשותף מהמקום עם שלל השוד. לפי עובדות האישום השני, במהלך עימות שקיימו גורמי החקירה בין העורר לשותף, איים העורר על השותף במטרה להפחידו ולהניאו מלמסור הודעה מפלילה נגדו.

 

2.        העורר טוען כי חומר הראיות נגדו מתבסס על עדותו המפלילה של השותף, וכי בלעדיה לא ניתן היה להגיש נגדו את כתב האישום האמור. העורר מוסיף וטוען כי בחקירתו הראשונה במשטרה הכחיש השותף את מעורבותו באירוע מושא כתב האישום אך בעדותו השניה הודה, ולאחר שהחוקר המשטרתי נקב בשמו של העורר, אישר השותף כי העורר לקח גם הוא חלק בשוד והוסיף כי העורר אילץ אותו באיומים להשתתף בשוד.

 

           מן הטעמים האלה ועם הימשכות ההליכים נגדו, הגיש העורר בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי ובמסגרתה עתר לקבלת גיליון הרישום הפלילי של השותף וכן לקבלת דו"ח פסיכיאטרי שנערך בעניינו של השותף בהליך פלילי שהתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער. עוד עתר העורר לקבלת סרטונים בהם מתועד השוד שבוצע לכאורה וכן דוחות שנערכו על ידי פקחי השיטור העירוני אשר עיכבו את העורר לאחר השוד.

 

3.        ביום 26.10.2014 דחה בית המשפט קמא את בקשת העורר. אשר לרישום הפלילי של השותף, קבע בית המשפט קמא כי מעיון בו לא נמצאה זיקה בין תוכנו לבין טיעוני העורר ועל כן אין בחשיפתו כדי לסייע להגנתו. אשר לדו"ח הפסיכיאטרי, קבע בית המשפט קמא כי ככל שקיים דו"ח כזה, על העורר להגיש בקשה לחשיפתו לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי בפני המותב הדן בתיק העיקרי ומותב זה ישקול אותה. אשר לסרטונים, קבע בית המשפט קמא כי הסרטונים הרלוונטיים נמסרו לעותר זה מכבר והוא הדין באשר לדוחות שרשמו פקחי השיטור העירוני. עוד נקבע כי טענת העורר לפיה יתכן וקיימים דוחות נוספים היא טענה בעלמא שנטענה ללא ביסוס.

 

4.        מכאן הערר שלפני.

 

           העורר טוען כי שגה בית המשפט קמא בדחותו, ללא הנמקה, את הבקשה לקבלת גיליון הרישום הפלילי של השותף. לטענת העורר חשיפת העבר הפלילי של השותף שהינו עד התביעה המרכזי במשפטו היא משמעותית ביותר לצורכי הגנתו, בייחוד בהינתן העובדה כי מדובר, לדברי העורר, בעבר שהיקפו ניכר. אשר לדחיית הבקשה לקבלת הדו"ח הפסיכיאטרי בעניינו של השותף, נטען בערר כי החלטת בית המשפט קמא בעניין זה היא לקונית, כי המדינה כלל לא טענה כי החומר המבוקש אינו חומר חקירה אלא רק כי חל עליו חיסיון ועל כן יש לקבל את הסכמת השותף לעיון בו על ידי העורר, וכן כי בדומה לגיליון הרישום הפלילי, הדו"ח הפסיכיאטרי הנוגע לשותף חשוב להגנת העורר לצורך ביסוס טענות שברצונו להעלות נגד כשירותו של השותף ונגד מהימנות עדותו. עוד נטען כי העובדה שהשותף הסכים להגשת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו בהליך שהתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לנוער, והנוגע לאותו האירוע שהוא נושא כתב האישום נגד העורר, כמוה כוויתור על החיסיון ולכן יש לדחות את טענת המדינה לפיה נדרשת הסכמת השותף לכך שהעורר יעיין בחומר המבוקש. אשר לדחיית הבקשה לקבלת דוחות העיכוב, נטען כי גם בעניין זה החלטת בית המשפט קמא אינה מנומקת וכן כי רישום הדוחות לוקה באי-סדרים.

 

5.        הדיון בערר נקבע ליום 4.12.2014 וביום 3.12.2014, הגישה המדינה בקשה להרחבת הרכב ולדחיית מועד הדיון בערר מן הטעם שעולה בו סוגיה משפטית כבדת משקל והיא - האם לבית המשפט הדן בבקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, יש סמכות לדון ולהורות על עיון בחומרים חסויים. המדינה טוענת כי מפסיקת בית משפט זה עולות שתי אסכולות בשאלה זו: האסכולה הראשונה, הדומיננטית, גורסת כי הסמכות לדון ולאפשר עיון בחומרים אלו נתונה על פי סעיף 108 לחוק אך ורק למותב הדן בתיק העיקרי. האסכולה השניה סוברת כי הסמכות לדון בבקשה לעיון בחומר חסוי נתונה גם לבית המשפט הדן בבקשה לפי סעיף 74. לא למותר לציין כי בקשה דומה להרחבת הרכב הוגשה לאחרונה על ידי המדינה ונדחתה על ידי השופט י' דנציגר בבש"פ 6679/14 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.11.2014). המדינה טוענת כי בהכרעתו של השופט דנציגר בעניין זה נפלה טעות, ולשיטתה ההכרעות הסותרות בסוגיה מכבידות על המערכת וגורמות לריבוי הליכים. על כן, טוענת המדינה כי ראוי להכריע בין שתי האסכולות האמורות ולהרחיב את ההרכב הדן בערר. המדינה מוסיפה כי נוכח לוח הזמנים הקבוע לשמיעת ההליך העיקרי, הרחבת המותב לא תצריך ביטול דיונים שכבר נקבעו.

 

           העורר מצידו מתנגד לבקשה להרחבת הרכב ובהודעתו מיום 3.12.2014 הוא טוען כי המחלוקת אותה מתארת המדינה אינה מתעוררת במקרה דנן, משום שלשיטתו השותף ויתר על החסיון בנוגע לעברו הפסיכיאטרי, כאמור.

 

6.        בדיון מיום 4.12.2014 חזר בו העורר מטענותיו באשר לדוחות העיכוב ומשכך התייתר הצורך לדון בהן. אשר לרישום הפלילי של השותף, טען בא כוח המדינה כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אין להעביר את גיליון הרישום הפלילי של השותף לידי העורר משום שהוא אינו רלוונטי להגנתו וכן משום שהעורר הוא קטין. אשר לבקשה להרחבת הרכב, טען בא כוח המדינה כי ככל שתדחה הבקשה, הרי שעל בית משפט זה לדחות את הערר ולהותיר על כנה את החלטתו של בית המשפט קמא. בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי המדינה תעביר את הדו"ח הפסיכיאטרי בעניינו של השותף לעיונו של בית המשפט וכן כי היא תפנה לסנגורו של השותף ותקבל את עמדתו בעניין גילוי החומר האמור לעורר. ביום 10.12.2014 עדכנה המדינה כי בא כוחו של השותף, עו"ד שי פלד, מתנגד לגילוי החומר הפסיכיאטרי לעורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ