אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7883-15 נ' נ' מדינת ישראל

בש"פ 7883-15 נ' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7883-15
30/11/2015
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
העורר:
ו' נ'
עו"ד זוהר ברזילי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה

 

 

  1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.11.2015 שדחה את שחרורו של העורר לחלופת מעצר והורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו (מ"ת 2103-10-15, השופט ב' שגיא).

 

הרקע עובדתי לערר

 

  1. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי, הכולל שני אישומים שעניינם ביצוע מעשה מגונה בקטינות: במסגרת האישום הראשון מיוחסת לעורר עבירה של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות) לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. במסגרת האישום השני מיוחסת לעורר עבירה של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין. לפי הנטען בכתב האישום, העורר הוא שכנן של שתי המתלוננות – שהן אחיות המתגוררות יחד עם אימן (להלן: המתלוננות 1 ו-2). המתלוננת 1 היא קטינה בת 14 והמתלוננת 2 היא קטינה בת 12. על פי המתואר באישום הראשון, ביום 28.9.2015, במהלך חג הסוכות, שהו הקטינות יחד עם אימן בסוכתו של העורר. בשלב מסוים ביקש העורר מהמתלוננת 1 כי תעלה לדירתו ותביא לו משם סיגריות. המתלוננת 1 נעתרה לבקשתו ועלתה לדירה כשהוא עולה אחריה. על פי הנטען, לאחר שנמצאו הסיגריות, העורר הציע למתלוננת 1 תשלום בעד עזרתה בבניית הסוכה; או אז משך בידיה לכיוונו, נעמד מאחוריה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה ונגע בחזהּ. המתלוננת ביקשה מן העורר כי יחדל ממעשיו ויצאה מהדירה. בסמוך לאחר מכן, כך נטען, פנה העורר למתלוננת 2 וביקש ממנה כי תסייע לו לחפש בדירתו ציצית. המתלוננת 2 נעתרה לבקשתו של העורר ועלתה יחד עמו לדירה. נטען, כי לאחר שמצאו את הציצית פנתה המתלוננת 2 לצאת מהדירה, אך העורר מנע ממנה לעשות כן בכך שאחז במותניה, לפת ברגליו את רגליה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה ומישש את שדיה. בהמשך לכך, כך נטען, העורר ניסה להרים את חולצתה של המתלוננת 2 ואמר לה "אם תתני לי לעשות איתך ולגעת בך, אתן לך כמה כסף שאת רוצה", אך המתלוננת 2 התנגדה למעשיו של העורר, השתחררה מאחיזתו ועזבה את הדירה. על פי המתואר באישום השני, במהלך חודש יוני 2015 או בסמוך לכך, ביום שבת, סעד העורר בביתן של המתלוננות. במהלך הארוחה, כך נטען, קמה המתלוננת 2 מן השולחן על מנת להביא מים, או אז טפח העורר על ישבנה מעל לבגדיה ומישש אותו.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות כנגד העורר ראיות לכאורה, אשר כוללות את עדויותיהן של המתלוננות, עימות בין המתלוננת 1 לבין העורר, קביעתה של חוקרת הילדים בדבר מהימנות עדותה של המתלוננת 2, עדויות הורי הקטינות וכן העובדה כי העורר קשר עצמו לאירועים בדירתו, אם כי מכחיש את המעשים המיוחסים לו. כמו כן, נטען בבקשה כי מתקיימות בעניינו של העורר עילות המעצר של מסוכנות ושל חשש מפני שיבוש הליכי משפט, בשים לב לקרבת בית מגוריו של העורר לביתן של המתלוננות. כמו כן, המדינה הדגישה בבקשתה כי לעורר עבר פלילי, אשר אמנם התיישן, אך כולל שש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, בעבירות סמים לצריכה עצמית, בעבירות רכוש וכן בעבירה של מעשה מגונה בקטין בן משפחה.

 

  1. בית המשפט המחוזי קבע כי די באוסף העדויות המפלילות במפורש את העורר כדי לגבש ראיות לכאורה לביצוע העבירות. כמו כן, נקבע כי מתקיימת בעניינו באופן מובהק עילת מעצר של מסוכנות, וזאת בפרט לנוכח גילן הצעיר של המתלוננות ובשים לב לעברו הפלילי של העורר. בהמשך לכך, ביום 20.10.2015 בית המשפט המחוזי הורה על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר שיבחן לעומק את מסוכנותו ואת החלופות המוצעות, וקבע דיון המשך ליום 12.11.2015. משכך, נקבע כי העורר יישאר במעצר עד קבלת תסקיר מעצר.

 

           על ההחלטה מיום 20.10.2015 הגיש העורר ערר לבית משפט זה (בש"פ 7185/15, השופטת ד' ברק-ארז), שכוון בעיקר כנגד התשתית הראייתית בתיק. העורר טען כי לא ניתן היה לקבוע שמתקיימת בעניינו עילת מעצר של מסוכנות, וזאת בשים לב למעשים המיוחסים לו שהם לשיטתו עבירות מין ב"רמה הנמוכה" אשר אינן מצדיקות את השארתו במעצר עד לקבלת התסקיר. עוד טען העורר כי בהתחשב בעובדה שהרשעתו האחרונה היא מלפני כעשרים שנה וכן בכך שהוא יכול להציע חלופת מעצר בבית אחותו, שהיא עובדת מדינה זה יותר מארבעים שנה, ניתן לקבוע שמסוכנותו ניתנת לאיון ויש מקום לשחררו כבר עתה. בית משפט זה דחה את הערר בבש"פ 7185/15 בהחלטה מיום 4.11.2015. השופטת ברק-ארז התייחסה בפירוט לחומר הראיות הקיים, וקבעה כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי חומר הראיות בתיק עומד ברף הנדרש של "ראיות לכאורה". כן ציינה כי מעבר לפן הראייתי שאליו נדרשה בעניינו של העורר, המסוכנות העולה מביצוע לכאורי של עבירות מין בקטינות, אפילו כאשר העבירות אינן ברף העליון, מצדיקה החלטה על מעצר. זאת גם בהינתן עברו הפלילי של העורר הכולל, בין היתר, עבירת מין בקטינה בת משפחה. בשולי ההחלטה הוסיפה השופטת ברק-ארז כך:

 

"אוסיף ואומר, מבלי להידרש למלוא הפרטים, כי עיון בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 8263/99 פלוני נ' מדינת ישראל(מיום 28.2.2000), שנסב על הרשעתו הקודמת של העורר בגין ביצוע של עבירת מין בקטינה, גורע במידה ניכרת מחלק מן הטענות שהועלו על ידו באשר לשחרורו לחלופת מעצר ללא צורך בתסקיר. כך למשל, נלמד ממנו כי, בניגוד לנטען, השינוי באורחות חייו של העורר קדם לביצוע העבירות שם. כמו כן, ניתן ללמוד מעיון בו על חוסר יכולתה של אחות העורר באותו מקרה לנקוט כלפיו ביחס אובייקטיבי ומציב גבולות, ודי לחכימא" (ההדגשות שלי – ע'ב').

 

  1. לקראת הדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי ליום 12.11.2015 הוגש תסקיר מעצר. שירות המבחן בחן את הנתונים וראיין מפקחים שהוצעו על ידי העורר; ובשורה התחתונה מסקנתו הייתה כי לנוכח רמת הסיכון המשמעותית הנשקפת ממעשיו של העורר, לצד היעדר חלופת מעצר מתאימה שיהא בה כדי להפחית את הסיכון במצבו באופן יעיל ולאורך זמן, אין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר. במסגרת התסקיר בחן שירות המבחן את המפקחים שהוצעו ומצא אותם, כל אחד מסיבותיו, כבלתי מתאימים לשמש כמפקחים על העורר. ביחס לחלופה שהוצעה בבית אחות העורר ובפיקוחה ובפיקוח בנו, ציין שירות המבחן כי להערכתו אחותו ובנו יתקשו להציב לו גבולות ולהוות גורם סמכותי באופן עקבי ולאורך זמן באופן שיש בו כדי להפחית את מסוכנותו. שירות המבחן גם לא בא בהמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בישיבת "שאו מרום עיניכם", וזאת מאחר שמסגרת הישיבה אינה מהווה מסגרת סגורה וחסומה להגעתם של קטינים, והמפקחים המוצעים בישיבה אינם מכירים את העורר ולא מודעים לגורמי הסיכון במצבו.

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ