אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7589/15 אלקאדי נ' מדינת ישראל

בש"פ 7589/15 אלקאדי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 29/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7589-15
26/11/2015
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
העוררים:
1. רפעת אלקאדי
2. טלעת אלקאדי

עו"ד ארז שלו
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד מורן פולמן
החלטה

                                          

 


  

 

            ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) במ"ת 8383-10-15 מיום 1.11.2015 אשר הורה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם.

  1. ביום 7.10.2015 הוגש כתב אישום נגד העוררים הנושא שני אישומים. האישום הראשון מייחס לעוררים ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים והתפרצות לבניין, ואילו האישום השני מייחס לעורר 2 בלבד עבירות של איומים והצתה. על פי עובדות כתב האישום העוררים הם אחים והועסקו בחברת האבטחה "כוח הדרום" (להלן: החברה) שבבעלות דודם ג'ומעה אלקאדי (להלן: המתלונן), אך בשלב כלשהו ביקשו העוררים להעניק שירותי שמירה במקום החברה ולקבל את התשלום ישירות לכיסם. העוררים פנו אל המתלונן וביקשו לקבל ממנו עבודות שמירה נוספות, אך הוא סרב לבקשתם והם הבטיחו לו כי למרות זאת ימשיכו לעבוד עבורו ולא יגרמו לו לנזק. ואולם, בסמוך ליום 7.9.2015 גרמו העוררים נזקים באתר בניה בבאר שבע עליו שמרו מטעם החברה (להלן: האתר) וגנבו ממנו ציוד. ביום 7.9.2015 עדכן אחד מבעלי הציוד אותו השחיתו העוררים סימנטוב חלילי (להלן: חלילי) את המתלונן בפריצה שאירעה באתר והמתלונן שלח אדם מטעמו לבדוק את העניין עם העוררים. סמוך לאחר מכן נכנס העורר 1 לאתר צעק, השתולל וניסה להכות את חלילי. במעמד זה אמר העורר 1 לחלילי כי הוא זה שפרץ לאתר, גנב ממנו טלוויזיה והשחית בו ציוד משום שהמתלונן לא נותן לו עבודות שמירה.

 

  1. בעקבות כך, על פי כתב האישום, החליט המתלונן כי העורר 1 לא יועסק יותר בשמירה ופנה לאדם אחר בשם נאיף נבארי (להלן: נאיף) כדי שישמור באתר במקומו. עוד באותו היום הגיע נאיף לאתר, התקשר לעורר 1 ואמר לו כי הוא אמור להחליפו בשמירה שם. בעקבות זאת הגיע העורר 1 לאתר ודרש מנאיף שלא יתחיל לעבוד במקום בטענה כי הוא שייך לעוררים, ובהמשך היום נפגשו העוררים עם נאיף פעם נוספת ודרשו ממנו בתקיפות שלא להיכנס לאתר "שלהם". בשל חששו מהעוררים הודיע נאיף למתלונן כי לא ישמור באתר שכן העוררים נמצאים שם והוא אינו "רוצה בעיות". בערבו של אותו יום הגיעו העוררים ושניים נוספים שהיו רעולי פנים לביתו של המתלונן ודרשו מהשומר בכניסה לעזוב את המקום תוך שהעורר 2 מודיע לו כי הוא שומר מעתה על הבית וכי המתלונן לא יעזוב אותו ללא רשותו. השומר סירב לדרישת העוררים ואמר להם כי יתקשר למתלונן והעוררים עזבו את המקום כשהם נוהגים בפראות. סמוך לאחר מכן, התקשר העורר 2 למתלונן ואיים עליו.

 

  1. על פי עובדות האישום השני, ביום 9.9.2015 ירו אלמונים מתוך רכב לעבר ביתו של המתלונן ויומיים לאחר מכן, ביום 11.9.2015, נעצר העורר 1. מששמע העורר 2 על מעצרו של אחיו, התקשר למתלונן ואיים עליו כי ינקום בו בעקבות מעצרו של העורר 1 ויפגע בו ובבנו ולאחר מכן הגיע העורר 2 לאתר הצית מבנה משרדים ושתי מלגזות, ומשהחלו עובדים להיכנס למקום דרש מהם העורר 2 באיומים לצאת ולא להגיע לעבודה.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם, וביום 1.11.2015 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה. בהחלטתו עמד בית המשפט קמא על כך שהתשתית הראייתית נגד העוררים מבוססת בעיקרה על הודעות המתלונן אשר מסר כי העוררים איימו עליו בטלפון ובביתו. גרסה זו, כך נקבע, מתיישבת לכאורה עם עדותו של חלילי אשר מסר כי העורר 1 גרם לנזקים באתר, צעק עליו, ניסה להכותו ואישר בפניו כי גנב מהאתר ציוד בשל כך שהמתלונן לא נתן לו שטחי שמירה. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי עדויותיהם של המתלונן וחלילי מתיישבות לכאורה עם הנאמר בשיחות טלפון שהוקלטו במסגרת האזנות הסתר שביצעה המשטרה ועם עדותו של השומר בביתו של המתלונן הקושרת לכאורה את העוררים לירי על ביתו של המתלונן ולאיומים עליו. חיזוק נוסף לראיות לכאורה נגד העוררים מצא בית המשפט קמא בכך שהעורר 2 אישר לכאורה בפני חוקריו כי הצית אש באתר ובכך שהעוררים שמרו בחקירותיהם על זכות השתיקה.

 

           אשר להשגות שהעלו העוררים לגבי מהימנות העדים בתיק, קבע בית המשפט קמא כי דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי וכי לאחר בחינת הגרסאות של המעורבים בפרשה לא שוכנע שקיים כרסום של ממש בעוצמת הראיות לכאורה נגד העוררים. אשר לטענת האליבי שהעלה העורר 1 לפיה בעת הצתת האתר שהה בבית הוריו קבע בית המשפט קמא כי היא לא נתמכה בהודעותיהם של הורי העורר 1 ונסתרה בהודעות העדים האחרים. מטעמים אלו קבע בית המשפט קמא כי יש די ראיות לכאורה להורות על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים. אשר לקיומה של עילת מעצר, קבע בית המשפט קמא כי העבירות המיוחסות לעוררים מצויות ברף הגבוה של המסוכנות ומקימות עילה למעצרם, וכי נוכח עברם הפלילי הלא מבוטל של העוררים לא מצא מקום לסטות מהכלל לפיו אין לשחרר לחלופת מעצר נאשמים אשר מיוחסות להם עבירות סחיטה באיומים. מטעמים אלה כולם הורה בית המשפט על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

 

  1. לטענת העוררים שגה בית המשפט עת הורה על מעצרם עד תום ההליכים בלא שנתן משקל ראוי לכרסום בראיות הקיים ביחס לשני האישומים. כמו כן טוענים העוררים כי שגה בית המשפט קמא משלא הורה על קבלת תסקיר מעצר בו תיבחן האפשרות לשחררם לחלופת מעצר. לגבי האישום הראשון טוענים העוררים כי מהאזנות הסתר שבוצעו למתלונן עולה שלא איימו עליו בשיחת הטלפון שנערכה לאחר שהעוררים הגיעו לביתו, עובדה המוכחשת על ידם אף היא. כמו כן טוענים העוררים כי בהודעתו הראשונה של חלילי במשטרה הוא מסר כי העוררים לא איימו עליו במישרין וכי לא חשד בהם בגניבת ציוד מהאתר. עוד טוענים העוררים כי עדותו של חלילי לפיה העורר 1 צעק עליו וניסה להכותו אינה מתיישבת עם עדותו של עד נוסף שנכח במקום ועם העובדה שעובדיו של חלילי לא טענו כי העוררים איימו עליהם. אשר לעדותו של נאיף טוענים העוררים כי לא ניתן ללמוד מדבריו כי מי מהם ניסה לאיים עליו, ולגבי השומר בכניסה לביתו של המתלונן טוענים העוררים כי מדובר בנער בן 15 שיש לו אינטרס לרצות את המתלונן שהוא גיסו. לגבי האישום השני המיוחס לעורר 2, הוא אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לעבירת האיומים המיוחסת לו באישום זה אך טוען להיעדרן של ראיות לכאורה המבססות את מעורבותו בעבירת ההצתה. לטענת העורר 2 הראיה היחידה עליה התבסס בית המשפט קמא בקבעו כי יש די ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירת ההצתה היא מזכרו של השוטר אשת אייסה מיום 24.9.2015 ממנו עולה לכאורה כי התוודה בפניו כי הצית אש באתר. ואולם, כך טוען העורר 2, בית המשפט קמא לא נתן משקל לכך שאותו שוטר לא הזכיר זאת ולו במילה בשיחה נוספת שנערכה ביניהם מספר ימים לאחר מכן.

 

  1. המשיבה מצדה סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט קמא וטוענת כי בחינת מכלול הראיות בתיק מלמדת כי בדין הורה בית המשפט על מעצרם של העוררים. אשר לקיומה של עילת מעצר טוענת המדינה כי נוכח עברם הפלילי של העוררים וחששם של העדים בתיק מפניהם, כפי שעולה מתיק החקירה, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ