אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 754/16

בש"פ 754/16

תאריך פרסום : 28/02/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
754-16
25/02/2016
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העוררים:
1. רביע אבו מדיעם
2. חאלד אבו מדיעם

עו"ד לימור רוט-חזן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד חיים שוייצר
החלטה

 


בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע במ"ת 56218-11-15 מיום 15.12.2015 (השופטת ג' לוין) ומיום 14.1.2016 (השופט נ' אבו טהה) שבהן הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים נגדם.

 

 

כתב האישום והליכים קודמים

 

  1. ביום 25.11.2015 הוגש נגד העוררים 1 ו-2 (להלן: רביע ו-חאלד בהתאמה) כתב אישום המייחס להם את העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חטיפה לשם חבלה חמורה לפי סעיף 374 לחוק העונשין; וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.

 

  1. על-פי כתב האישום, העוררים, אחים המתגוררים ברהט, קשרו קשר עם אחר שזהותו לא ידועה (להלן: האדם השלישי) לחטוף את המתלונן, חשמלאי המתגורר בקלקיליה שבתחומי הרשות הפלסטינית, ולגרום לו חבלות חמורות. זאת, על רקע סכסוך קודם בין משפחתו של המתלונן לבין קרובי משפחה של העוררים המתגוררים גם הם בקלקיליה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, כך נטען, התקשר רביע למתלונן והזמינו, תוך יצירת מצג שווא, לביצוע עבודות חשמל בלוד. המתלונן סירב להצעה זו בתחילה, אך בסופו של דבר נעתר לה בעקבות פניות חוזרות של רביע. בהמשך לכך הגיע המתלונן למעבר אייל ביום 12.7.2015 בסמוך לשעה 13:00, שם, על-פי הנטען, אספו אותו ברכבם רביע והאדם השלישי, כאשר האחרון נוהג ברכב. השלושה החלו בנסיעה לכיוון דרום וזמן קצר לאחר מכן עצרו בסמוך למחלף אייל, שם הצטרף לנסיעה חאלד, שהציג עצמו כזר המעוניין בטרמפ. במהלך הנסיעה, כך נטען, החלו העוררים להכות את המתלונן, עטפו את ראשו בכיסוי בד שחור וכפתו את ידיו בעזרת חוט ברזל, בעוד הוא מתחנן על נפשו. חאלד אף איים על המתלונן כי ידקור אותו אם לא ישתוק והצמיד חפץ חד לצווארו. זמן מה לאחר מכן העוררים והאדם השלישי עצרו את הרכב, גררו מתוכו את המתלונן והכו אותו בצוותא, בין היתר באמצעות אלות. אחד מהם אף חתך את פניו בסכין. בהמשך לכך הושם המתלונן בתא המטען של הרכב, ולאחר נסיעה קצרה הוציאו אותו העוררים והאדם השלישי והטילו אותו בצד הכביש, כשידיו כפותות וכיסוי הבד על ראשו. עוברי אורח שהבחינו במתלונן הזעיקו את שירותי ההצלה והוא הובהל לבית החולים. אצל המתלונן אובחנו שברים במרפקים וברגלים ושני חתכים, אחד מהם חתך עמוק וארוך בפניו, אשר חדר לחלל הפה ופגע בעצבים. המתלונן הועבר להמשך אשפוז בבית חולים ברשות הפלסטינית, שם נותח והושתלו בידיו פלטינות.

 

  1.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 8.12.2015 טענו העוררים כי אין ראיות לכאורה לכך שביצעו את העבירות המיוחסות להם.

 

  1. ביום 15.12.2015 בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לחובת העוררים לצורך מעצר עד תום ההליכים. קביעתו זו נסמכה בעיקרה על הראיות הבאות:

 

א.          זיהוי העוררים על-ידי המתלונן – המתלונן זיהה את העוררים במסגרת הודעה שמסר במשטרה מספר חודשים לאחר האירוע. בהודעות הראשונות שנגבו מהמתלונן בסמוך לאירוע, ובהן הוא מסר תיאור של החטיפה, הוא דיווח כי אינו מכיר את מי שתקף אותו. באותו מועד הוא תיאר את החוטפים בקווים כלליים בלבד, ובין היתר ציין כי אחד מהם שמן ואחר גבוה, וכן מסר כי התוקפים הם בדואים בני 35-30. אולם, ביום 9.11.2015, מספר חודשים לאחר מכן, מסר המתלונן הודעה נוספת במשטרה. בהודעה זו הוא סיפר כי לאחר שהשתחרר מבית החולים התעורר אצלו הרעיון שהתקיפה אירעה על רקע סכסוך בין משפחתו לבין משפחתם של העוררים. בשלב זה, כך לדבריו, הוא ניסה לברר מי פגע בו על-ידי חיפוש ברשת החברתית "פייסבוק" (להלן:פייסבוק) בתמונות של בני משפחתם של העוררים. המתלונן איתר מספר תמונות של העוררים שבהן זיהה את מי שהיה מעורב בתקיפתו והציגן למשטרה. בית המשפט המחוזי הצביע על כך שאין מחלוקת כי העוררים מופיעים בתמונות שהוצגו למשטרה על-ידי העורר, פרט לתמונה אחת שבה המתלונן זיהה אח אחר של העוררים בתור חאלד. בהמשך לכך, המתלונן זיהה את העוררים במסגרת העימותים שנערכו בינו לבין כל אחד מהם במשטרה.

 

ב.        מחקרי תקשורת – בית המשפט המחוזי ציין כי ממחקרי התקשורת שבוצעו על-ידי המשטרה עולה כי עובר למפגש במחסום אייל התבצעו שיחות עם המתלונן בטלפון לא מזוהה עם מנוי "טוק מן", שכונה על-ידי המדינה "הטלפון המבצעי", וכי בימים שקדמו לאירוע מושא כתב האישום נערכו מספר שיחות בין הטלפון המבצעי לטלפונים של העוררים. העוררים הכחישו כל קשר למספר טלפון זה. עוד צוין בהקשר זה כי מספר הטלפון של המתלונן הופיע ברשימת אנשי הקשר בטלפון של רביע, מבלי שנתן הסבר מניח את הדעת לכך וחרף העובדה שטען כי אינו מכיר אותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ