אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7533/16

בש"פ 7533/16

תאריך פרסום : 23/11/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7533-16
23/11/2016
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד בתשבע אבגז; עו"ד אופיר טישלר
המשיב:
יוסף גנגינה
עו"ד אלי כהן; עו"ד גדי זילברשלג
החלטה

 

  1. בקשה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לשמונה-עשר חודשים לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 2.10.2016 או עד למתן פסק דין בת"פ 3313-04-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

כתב האישום

  1. נגד המשיב ושמונה נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים) הוגש ביום ה-2.4.2015 כתב אישום המונה שבעה אישומים, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (6 עבירות), לפי סעיף 449(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); רישום כוזב במסמכי תאגיד (9 עבירות), לפי סעיף 423 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (14 עבירות), לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; הלבנת הון (ריבוי עבירות), לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; גרימת דיווח בלתי נכון לרשות להלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; עשיית פעולה ברכוש אסור (ריבוי עבירות), לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיף 29 ו-34ד לחוק העונשין; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון (ריבוי עבירות), לפי סעיף 2(א) יחד עם סעיף 10א(א) ו-20(ב1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק קבלני כח אדם); התחמקות ממס במרמה עורמה ותחבולה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, התשס"א-1961; סחיטה באיומים (שלוש עבירות), לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין; איומים (שתי עבירות), לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והדחה בחקירה, לפי סעיף 246(ב) לחוק העונשין.
  2. בתמצית, ייאמר כי כתב האישום מגולל מסכת אירועים ועבירות שבמרכזן עומד המשיב, אשר הקיף עצמו בנאשמים האחרים, שאיתם ובאמצעותם ביצע שורת עבירות כלכליות, לצד עבירות של סחיטה באיומים, איומים והדחה בחקירה.
  3. על פי עובדות האישום הראשון, המשיב הקים בשנת 2006 את חברת "אור מרום 2006 בע"מ", אשר שמה שונה בהמשך לחברת "י. אור ביטחון בע"מ" (להלן: חברת י. אור). חברת י. אור עסקה לאורך כל שנות פעילותה בתחום השמירה. בעת הקמתה המשיב לא היה זכאי, נוכח עברו, לקבל רישיון לעסוק בתחום השמירה, כנדרש בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972. על מנת שחברת י. אור תוכל לקבל רישיון ולהתחיל לפעול, המשיב קשר קשר עם מספר אנשים (להלן: אנשי הקש), להם לא היה בתקופה הרלבנטית עבר פלילי המונע מהם לקבל את הרישיון. המשיב רשם בכזב במסמכי התאגיד של חברת י. אור את אנשי הקש כבעלים וכדירקטורים של חברת י. אור, במטרה לקבל במרמה רישיון תאגיד לשירותי שמירה עבור חברת י. אור. כתוצאה מהמצגים הכוזבים, חברת י. אור קיבלה רישיון תאגיד לשירותי שמירה, אשר חודש מדי שנה. באמצעות עבירות אלה (להלן: עבירות המקור), ביצע המשיב עבירות של הלבנת הון ועבירות של ביצוע פעולות ברכוש אסור בסכום של 79,176,384 ש"ח. יתרה מכך, לאחר שהוגש נגד המשיב כתב אישום בגין עבירות שביצע באמצעות חברת י. אור, המשיב העביר באופן כוזב את חברת י. אור על שמו של רז שמוש (להלן: רז), וזאת כדי להציג מצג כוזב לפיו הוא ניתק את כל קשריו מהחברה. כמו כן, במהלך השנים 2013-2009 המשיב רשם חלק משכרו מחברת י. אור באופן פיקטיבי על שם אשתו (להלן: אשתו) בסך כולל של למעלה ממיליון ש"ח.

           בנוסף, בשנת 2009 תוקן חוק קבלני כוח אדם, כך שנקבע בו כי מי שנותן שירותי כוח אדם בתחומים מסוימים נדרש לקבל רישיון גם ממשרד הכלכלה. היות והמשיב לא היה יכול לקבל רישיון זה בשל עברו הפלילי, פנתה אשתו – שהיתה רשומה באותה עת בכזב כבעלים וכמנהלת של חברת י. אור – בבקשה לקבלת הרישיון. בקשתה נדחתה, בין היתר, לאחר שנתגלה כי המשיב הוא הבעלים והמנהל האמיתי של החברה. חרף אי-קבלת הרישיון, חברת י. אור המשיכה לפעול.

           לאחר שכשל בניסיונו לקבלת הרישיון האמור, החליט המשיב להקים חברה חדשה אשר תהיה רשומה על שמו של אדם אחר, נעדר עבר פלילי. לשם כך המשיב יצר קשר עם גבריאל יפרח (להלן: גבריאל), ויחד הם הקימו את חברת "ש.ק.ד גבי סיור בע"מ" (להלן: חברת שקד). חברת שקד המשיכה את פעילותה של חברת י. אור עם אותם עובדים, אותם לקוחות ואותו אופי פעילות, והכל במימון ראשוני של המשיב וחברת י. אור, ובערבות אישית של המשיב. חברת שקד נרשמה באופן כוזב על שמו של גבריאל, ודרך כך קיבלה את הרישיונות הנדרשים. באמצעות עבירות הרישום הכוזב במסמכי תאגיד ובאמצעות עבירת קבלת הרישיונות במרמה, קיבלה חברת שקד הכנסות בסכום של לפחות 3,446,259 ש"ח. כמו כן, המשיב פתח יחד עם גבריאל וחברת שקד חשבון בנק. בעת פתיחת החשבון הצהיר גבריאל בכזב כי חברת שקד היא הנהנת בחשבון והוא הבעלים ובעל השליטה בחברה. זאת, אף שהמשיב היה הבעלים האמיתי של חברת שקד.

  1. על פי האישום השני, המשיב סחט באיומים קבלן ששכר שירותי שמירה מחברה שאינה שלו ודרש ממנו כי יעסיק במקומה את חברת השמירה שבבעלותו. כן נטען כי המשיב איים על בעלת חברת השמירה האחרת כדי שתבטל את חוזה השמירה עם הקבלן. בהמשך, הקבלן אכן הודיע לחברת השמירה האחרת שהוא מבקש לבטל את החוזה עימה. על פי האישום השלישי, המשיב סחט באיומים סייר סמוי שעבד עבור עיריית פתח-תקווה. על פי האישום הרביעי, המשיב דרש מקבלן שהעסיק סכום כסף מעבר למוסכם בחוזה, ומנע מהעבודות במקום להתקדם עד אשר יקבל את כספו. על פי האישום החמישי, המשיב איים על מנכ"ל עיריית פתח תקווה כאשר זה הגיע לאתר שבו, על פי החשד, התבצעה עבירה של גניבת חול. על פי האישום השישי, המשיב איים על קב"ט חברת בנייה בה שומרת חברת השמירה שלו, וזאת על מנת למנוע ממנו לדרוש פיצויים על גניבות במקום. על פי האישום השביעי, לאחר שגילה כי אדם כלשהו התלונן במשטרה על מעשיו, הוא פנה למתלונן ואיים עליו שיחזור בו מעדותו.

ההליכים עד כה

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וביניהן הודעות המתלוננים בכל האישומים, האזנות סתר על הטלפון של המשיב, וגרסת המשיב אשר קשר עצמו לאירועים המתוארים בכתב האישום. כן נטען כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על הסכנה הנשקפת ממנו לביטחון הציבור; כי קיים בעניינו חשש מהימלטות מהליכי משפט – נוכח העובדה שהוא נמלט ונמנע מלהסגיר עצמו למשטרה במשך יום שלם; וכי קיים חשש ששחרורו יוביל לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים – נוכח עבירת ההדחה בחקירה שמיוחסת לו.
  2. בדיון שהתקיים ביום 2.4.2015 הסכים בא-כוח המשיב לקיומו של ניצוץ ראייתי, ובית המשפט הורה על המשך מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. ביום 16.4.2015 הגישה המבקשת מסמך המפרט את עיקרי הראיות לכאורה, וביום 20.4.2015 הגישה המבקשת מסמך ובו השלמת עיקרי הראיות לכאורה. ביום 21.4.2015 טען בא-כוח המשיב כי חומר החקירה טרם הועמד לרשותו וביקש מבית המשפט להורות על שחרורו של המשיב. המבקשת טענה כי חומר החקירה הועמד לרשותו, אך ציינה מנגד כי מדובר בחומר חקירה רב. כן ביקשה המבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב נוכח קיומן של שלוש עילות מעצר בעניינו – כאמור, מסוכנות; חשש מהימלטות; וחשש מפני שיבוש מהלכי משפט.
  3. בדיון שהתקיים ביום 11.5.2015 טענו הצדדים בדבר שאלת קיומן של ראיות לכאורה. ביום 21.5.2015 וביום 22.5.2015 הגיש בא-כוח המשיב שתי בקשות לקביעת דיון לצורך השלמת טיעוניו, לאחר שיקבל לידיו חומר חקירה מהותי נוסף. עוד ביום 22.5.2015 קבע בית המשפט דיון ליום 10.6.2015 להשלמת טיעון בעל-פה שיתייחס אך ורק לחומר החדש שהתבקש על ידי בא-כוח המשיב, וכן קבע כי לגבי כל יתר העניינים מוצתה ההזדמנות לטעון בצורה רחבה ואין לאפשר "מקצה שיפורים". ביום 10.6.2015, לאחר שמיעת המשך טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט כי יודע לצדדים על מועד לשימוע ההחלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.
  4. ביום 8.7.2015 בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה לגבי כל האישומים, אף שהראיות לגבי האישום החמישי – שעניינו סחיטת מנכ"ל עיריית פתח תקווה, הן בעוצמה מופחתת. כן קבע בית המשפט כי קמות לחובת המשיב מספר עילות מעצר, וכי יהיה קשה למצוא חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין את עילות המעצר האלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לסגור מראש את הדלת בפני אפשרות זו, והורה על קיום דיון בעניין ביום 2.8.2015, לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. תסקיר כאמור הוגש ביום 29.7.2015, ממנו עלה כי המשיב מחזיק בדפוסי חשיבה הנותנים לגיטימציה להמשך התנהגותו המרמה והאלימה. עוד עלה מהתסקיר כי, להתרשמות שירות המבחן, ענישה קודמת לא הביאה להרתעת המשיב ולהפחתת הסיכון הנשקף ממנו, וכי מדובר באדם בעל חשיבה והתנהגות עבריינית המתקשה לשלוט בדחפיו התוקפניים ומגלה יחס בעייתי כלפי החוק. נוכח האמור, שירות המבחן העריך כי נשקף מהמשיב סיכון ברמה גבוהה לביצוע עבירות אלימות נוספות בדרגת חומרה בינונית, וכן כי נשקף במצבו סיכון משמעותי לביצוע עבירות מרמה. לאור זאת, ומאחר שלא נמצא כי חלופות המעצר שהוצעו מתאימות, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב לחלופות המוצעות.
  5. בדיון שהתקיים ביום 2.8.2015 ביקש בא-כוח המשיב להפנות את המשיב פעם נוספת לשירות המבחן על מנת שיבחן מפקחים נוספים. בית המשפט קבע כי התסקיר לא מלמד שקיימת אפשרות ממשית לחלופת מעצר – שכן להתרשמות שירות המבחן יש קושי לתת אמון במשיב, והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
  6. המשיב ערר על החלטה זו לבית משפט זה, בו השיג על קביעות בית המשפט בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועל כך שאין בנמצא חלופת מעצר שיהא בה כדי להפיג את מסוכנותו. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין קבע ביום 27.8.2015 (בש"פ 5537/15) כי אין מקום להלום את טענות המשיב ככל שהן נוגעות לטיבן של הראיות לכאורה. אולם, באשר לשאלה האם ניתן לתת במשיב אמון, המשנה לנשיאה קבע כי אין להותיר את הדלת נעולה כליל לבדיקה נוספת של האפשרות לשחרורו לחלופה. בהמשך לכך, נקבע כי אם תאושר חלופה, עליה להיות מותנית, בין היתר, באיזוק אלקטרוני, בהפקדות גדולות וערבויות גבוהות, בעיכוב יציאה והפקדת דרכון ובהגבלות תקשורת כלפי נאשמים ועדים; וכי ככל שבידי המשיב חלופה כזו, היא תובא בפני שירות המבחן בתוך שבעה ימים.
  7. בדיון שהתקיים ביום 17.9.2015 נחקרו המפקחים המוצעים, ובית המשפט הורה על הותרת המשיב במעצר עד החלטה אחרת, כאשר המשך הדיון נקבע ליום 13.10.2015 לשם קבלת תסקיר משלים. בדיון שהתקיים ביום 7.10.2015 ביקש בא-כוח המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר תחת פיקוחם של שלושת המפקחים שנמצאו מתאימים על ידי בית המשפט. בית המשפט סבר כי החלופה שהוצעה תואמת את הנחיות בית משפט זה, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתנאי מעצר בית ובפיקוח אלקטרוני.
  8. ביום 7.4.2016 הגיש בא-כוח המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב, כך שיותר לו לחזור לביתו בפתח תקווה, בין היתר, בשל חלוף הזמן מאז שחרורו, היעדר הפרות של תנאי המעצר מצדו של המשיב והרעה שחלה במצבה הבריאותי של אשתו. כן התבקש כי יוגש תסקיר משלים בעניינו. ביום 20.4.2016 הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שיעדכן בנוגע למצבו של המשיב וסביבתו הקרובה, והמשך הדיון נדחה ליום 26.5.2016. תסקיר כאמור התקבל ביום 16.5.2015, ממנה עלה כי המשיב עדיין נוטה למזער את הבעייתיות והנזק שעלו ממעשי המרמה והאלימות המיוחסים לו, וכי מבחינה זו לא חלה הפחתה של ממש בסיכון למעורבות חוזרת בעבירות אלימות ומרמה שנשקף ממנו. עם זאת, בשל חלוף הזמן וההיענות לתנאי המעצר מצד המשיב, שירות המבחן לא ראה מניעה בהעברת מקום הפיקוח לפתח תקווה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ