אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7374-15 פלוני נ' מדינת ישראל

בש"פ 7374-15 פלוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ, ע"ת
בית המשפט העליון
7374-15,60751-10-15
05/11/2015
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד אילן מזרחי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד רחלי זוארץ-לוי
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ז' בוסתן), בעמ"ת 60751-10-15, מיום 29.10.2015, בגדרה התקבל עררה של המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' באומגרט), במ"ת 53807-10-15, מיום 27.10.2015.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 27.10.2015, הוגש כתב אישום נגד המבקש. לפי עובדות כתב האישום, בתחילת חודש ספטמבר 2015, או בסמוך לכך, בארבע הזדמנויות שונות, בימי שבת, בעוד הקטין ש.כ. (להלן: הקטין) טובל ערום במקווה "*****" שב***** (להלן: המקווה), ניגש אליו המבקש, אשר היה אף הוא במקווה, ובעודו ערום, נגע עם ידיו בישבנו של הקטין. בתגובה לכך, ביקש הקטין מן המבקש לעזבו ולהתרחק ממנו. עוד מתואר בכתב האישום, כי ביום 3.10.2015, או במועד הסמוך לכך, הגיע הקטין פעם נוספת למקווה בשבת, ובעודו טובל במקווה, כשהוא ערום, נכנס המבקש לבריכה, ערום אף הוא, ונצמד לגבו של הקטין. המבקש תפס את הקטין בכתפיו וחיכך בכוח את איבר מינו בישבנו של הקטין. לאחר מכן, כך מתואר בכתב האישום, המבקש דחף את איבר מינו בין רגליו של הקטין וחיככן בהן, דבר שהסב לו כאב. הקטין הצליח להשתחרר מאחיזתו של המבקש ונמלט מהמקום. במעשיו המתוארים לעיל, הואשם המבקש ב-5 עבירות של מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14, לפי סעיף 348(א), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה, טענה המשיבה כי יש ברשותה "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו של המבקש, הכוללות, בין היתר, את תלונתו של הקטין באמצעות חוקר ילדים; עד ראיה אשר נכח במקום, באירוע המתואר ביום 3.10.2015 (להלן: עד הראיה); הוריו של הקטין המעידים על מצבו הנפשי של הקטין בעת חשיפת האירועים; והכחשתו של המבקש את המעשים המתוארים. בנסיבות אלה, סבורה המשיבה כי נגד המבקש קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: חוק המעצרים), וזאת, כיוון שהמבקש: "ביצע מעשים מגונים בקטין מתחת לגיל 14, מספר פעמים, במקום ציבורי ולאור יום, תוך שניצל את רצונו של הקטין לבצע מצווה ולטבול במקווה". עוד ציינה המשיבה בבקשתה, כי המבקש עמד לדין בגין ביצוע עבירת איומים בשנת 2012, הליך שהסתיים באי הרשעה. לעניין האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, טענה המשיבה, כי: "בנסיבות דנן אין בנמצא חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר".

 

  1. ביום 27.10.2015, ניתנה החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (מפי כב' השופט א' באומגרט) בבקשת המשיבה לעצור של המבקש. בהתייחס לשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש, ציין בית המשפט, כי "דומה שאכן קיימת התשתית הראייתית המספיקה לצורך הרשעה, ומאידך, אין להקל ראש באותם ספקות וקשיים שמעלה חוקר הילדים". בהמשך, קבע בית המשפט כי מסוכנותו של המבקש אכן מקימה עילת מעצר לפי חוק המעצרים, ואולם, לנוכח הבעייתיות המסוימת בתשתית הראייתית, הורה בית משפט השלום לשחרר את המבקש למעצר בית מלא, לאחר שהתרשם כי "החלופה המוצעת [...] מצויה בריחוק גיאוגרפי ניכר ממקום מגורי הקטין". בנוסף, קבע בית המשפט כי המבקש יחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ₪; נדרשה ערבות צד ג' של כל ערב בסך 20,000 ₪, וזאת לאחר שבית המשפט מצא כי "מדובר בערבים ראויים", אשר אף ב"כ המשיבה "לא מצאה בהם דופי"; כמו כן, הורה בית המשפט על הפקדת 10,000 ₪ במזומן כתנאי לשחרורו של המבקש; בנוסף, נדרש המבקש להתייצב בתחנת המשטרה, שלוש פעמים בשבוע, לצורך חתימה. לאחר מתן ההחלטה, ביקשה המשיבה לעכב את ביצועה, ובית המשפט נענה לבקשת העיכוב עד ליום 29.10.2015.

 

  1. ביום 29.10.2015, הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי, ובו טענה כי "טעה בית משפט הנכבד קמא, בכך ששחרר את המשיב [המבקש] לאלתר וללא קבלת תסקיר מעצר לצורך בחינת רמת מסוכנותו של המשיב [המבקש], היתכנות שחרורו לחלופת מעצר, בחינת המפקחים המוצעים [...] וכן בחינת מקום חלופת המעצר הקונקרטית והסיכון לקטינים המתגוררים בה ובסמיכות אליה". על כן, ביקשה המשיבה בעררה, להורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, ולחילופין, לקיים דיון בפני בית משפט השלום, לבחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, לאחר קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש.

 

  1. בהחלטתו מיום 29.10.2015, קיבל בית המשפט המחוזי את עררה של המשיבה. לעניין התשתית הראייתית, קבע בית המשפט, כי: "אין מחלוקת לשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וגם אם קיימת חולשת מה בעוצמה בחקירתו של הקטין על ידי חוקר הנוער הרי שלפחות בשלב זה אין בכך להפחית מעצמת הראיות באופן המצדיק את שחרור המשיב [המבקש] לחלופת מעצר בטרם ייבחן הוא עצמו על ידי שירות המבחן". בית המשפט המחוזי ציין, כי בנוסף לחקירתו של הקטין, קיימת גם הודעה של עד הראיה, התומכת בתשתית הראייתית. אשר למפקחים המוצעים, התרשם בית המשפט המחוזי, כי: "לא ניתן להקיש מתוך החקירות אם הם מבינים את המסוכנות הלכאורית העולה מהמעשים המיוחסים לו [למבקש] ואם ידעו לזהות את הסיכון". עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי הימצאותם של שלושה קטינים, נכדיו של המבקש, במקום המוצע כחלופת מעצר, מצדיקה אף היא הזמנת תסקיר שירות מבחן בעניינו. לבסוף, קבע בית המשפט כי לאור העובדה שלא ניתן, בנסיבות המקרה דנן, לבחון את היתכנותה של חלופת המעצר המוצעת טרם שיינתן תסקיר מעצר מטעם שירות מבחן, יש לקבל את הערר ולעצור את המבקש עד להחלטה אחרת. בית המשפט הורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המבקש, שיוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, תוך 3 שבועות מהיום בו יקבע מועד להמשך דיון.

 

הבקשה לרשות ערר ותגובת המשיבה לבקשה

 

  1. ביום 1.11.2015, הגיש המבקש בקשה לרשות ערר, על החלטתו של בית המשפט המחוזי. הובהר בבקשה, כי המבקש הינו כבן 53, נעדר הרשעות קודמות, נשוי ואב ל-15 ילדים. לטענת המבקש, יש לקבל את בקשתו למתן רשות ערר, כיוון ש"המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח גורמת לעוול ממשי ופוגעת בזכויותיו מעבר למידה הדרושה לצורך ההגנה על האינטרס שעה שייאלץ לשהות במעצר עוד ימים ארוכים (כחודש ימים) עד להכנת תסקיר המעצר וקביעת מועד לדיון בעניינו בבית משפט השלום".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ