אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7343/14 נח פיין נ' מדינת ישראל

בש"פ 7343/14 נח פיין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/11/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7343-14
06/11/2014
בפני כבוד השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המערער:
נח פיין
עו"ד יוחאי משה
המשיב:
מדינת ישראל
עו"ד סיון רוסו
החלטה

א.             ערר על החלטתו של בית משפט המחוזי בתל אביב (השופט צ' קאפח) במ"ת 21297-04-14 מיום 23.10.14, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ענייננו בפרשיה סבוכה הכוללת מקרים רבים של סחיטה באיומים ועבירות נלוות לכך, בה מואשם העורר בשני אישומים, שהאחד עיקרו סחיטה באיומים, והאחר – עיקרו פריצה לבניין במטרה לגנוב.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             עניינו של העורר פורט בהחלטתי מיום 24.7.14 בבש"פ 4950/14 , ועל כן תובא להלן השתלשלות ההליכים בתמצית. ביום 22.4.14 הוגש כנגד העורר ו-15 נוספים כתב אישום מתוקן (ת"פ 21432-04-14); כתב האישום מייחס לעורר, במסגרת האישומים השישי והשנים עשר, עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977; שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; ועבירה של פריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב לפי סעיף 407(ב) לחוק.

 

ג.              במרכז כתב האישום עומד איתן חייא (להלן נאשם 1), אשר לפי הנטען העביר כספים בסך של כ-15,000,000 ש"ח לתוך ישראל מבלי שדיוח על מקורות הכנסתו, ונקט באמצעים שונים כדי שלא לקשור בינו לבין פעולותיו העסקיות. על פי עובדות האישום השישי, קשר נאשם 1 קשר עם העורר ונאשמים נוספים (להלן בני החבורה) כדי להניע את בן משפחתו (במעמד עד מדינה, להלן ש"ח) להעביר אחוזים מסוימים מפרויקטים עסקיים אשר בבעלותו לידי נאשם 1, לאחר שש"ח סירב לעשות כן. לפי המתואר, זימן נאשם 1 את ש"ח לפגישה עם עורך דין בתואנת שווא, וחיכה לו במקום המפגש עם יתר בני החבורה. כשהגיע ש"ח למקום החל נאשם 1 לצעוק ולאיים עליו כי יפגע בו ובבני משפחתו אם לא יעביר אליו את הזכויות בפרויקטים, ואף הכהו באגרופים ובסטירה. על פי עובדות האישום השנים עשר, קשרו העורר ונאשמים 2-1 להתפרץ למשרדיהם של ש"ח ועד מדינה נוסף (י"ת), במטרה לגנוב מסמכים השייכים לאחרונים. לפי התיאור, העורר שבר את דלת משרדו של י"ת ואילו נאשם 1 השיג מפתח למשרדו של ש"ח מנאשם נוסף. בהמשך לכך, גנבו העורר ונאשמים 2-1 כנטען מסמכים שונים ושיקים השייכים לעדי המדינה.

 

ד.             עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר ונאשמים 3,2,1 ו-6 עד תום ההליכים המשפטיים, ולהטלת תנאים מגבילים על יתר הנאשמים. בדיון מיום 13.4.14 קבע בית המשפט (סגן הנשיא ד"רע' מודריק), כי המסוכנות הנשקפת מהעורר גבוהה נוכח העבירות המיוחסות לו, אולם יש מקום לשקול חלופת מעצר; על כן הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. כן צוין, כי בא כוח העורר דאז הסכים באותו שלב לקיומן של ראיות לכאורה, תוך שהוא מבקש כי תישמר לו הזכות להגשת בקשה לעיון חוזר ככל שיהיה "'כרסום' של ממש בראיות". בית המשפט נמנע מקבלת הבקשה לעניין זה, וציין כי "האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר קיימת תמיד והבקשה תישקל על פי אמות המידה של בקשה לעיון חוזר" (ע' 33). ביום 7.5.14 הוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן, שתמנע מהמלצה על שחרורו של העורר. בהחלטתו מיום 18.5.14 קבע בית המשפט, כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים, שכן האישומים המיוחסים לו מגבשים עילת מעצר, ונוכח תסקירו הלא חיובי של שירות המבחן אין מקום לשחררו לחלופת מעצר; כך במיוחד, בשל החשש לשלומם של עדי המדינה ומחויבותו של העורר לנאשם 1.

 

ה.             בהחלטה מיום 16.6.14 דחה בית המשפט את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר, שהוגשה באמצעות בא כוחו החדש. בבקשה נטען, כי כתב האישום תוקן באופן המייחס לעורר עבירה אחת של סחיטה באיומים ולא שתיים כבתחילה. כן נטען, כי הסכמת בא כוח העורר בשעתו לקיומן של ראיות לכאורה לא התבססה על עיון בכל חומרי התיק שכן אלה לא היו לפניו, ואילו לאחר עיון בראיות סבור בא כוחו החדש כי אין בהן כדי להוכיח אשמה לכאורית של העורר. בית המשפט סבר כי שתי הטענות אינן מצדיקות עיון חוזר: אשר לראשונה נאמר, כי די בסחיטת אחד מעדי המדינה כדי להקים עילת מעצר, כך במיוחד בהינתן מעמדו בתוך בני החבורה שסייעה לנאשם 1. אשר לשניה, בית המשפט הפנה להחלטתו מיום 18.5.14, בה ציין את הנחת המוצא שלו, לפיה הסניגור שהביע הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ידע את אשר הוא עושה. 

 

ו.              על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה (בש"פ 4950/14). בהחלטה מיום 24.8.14 לא נעתרתי לבקשה משלא התקיימו התנאים לעיון חוזר הקבועים בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, שכן לא נתגלו עובדות חדשות של ממש ולא חלף מזמן ההחלטה אלא זמן קצר בלבד. בשולי הדברים הוספתי, כי יתכן וניתן יהיה לשקול עיון מחדש בשלב מאוחר יותר, לאחר עדות של עד המדינה ש"ח או בהקשר אחר לפי סעיף 52.

 

ז.              ביום 5.10.14 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בעניינו של העורר. בבקשה נטען, כי החלטתו של בית משפט זה בבש"פ 5256/11 (השופט צ' זילברטל) מיום 22.9.14 לשחרר את נאשמים 3 ו-6 לחלופת מעצר מהוה שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בעניינו, שכן נוכח החלטה זו סבור העורר כי יש בהחלטה שלא לשחררו לעילת מעצר משום הפליה פסולה. בהחלטתו מיום 23.10.14 דחה בית המשפט את הבקשה; בית המשפט ציין את התסקיר הלא חיובי בעניינו, וקבע כי אין בטענת אי-השויון כדי לשנות את משוכת המסוכנות הגבוהה אשר העורר, לא הצליח לחלוף על פניה. כן נאמר, כי נטיית בתי המשפט היא שלא לשחרר לחלופת מעצר כאשר מואשם העצור בעבירות של סחיטה ואיומים. 

 

הערר והדיון

 

ח.             נטען, כי שגה בית המשפט כאשר התבסס על מידת מסוכנותו של העורר ולא נדרש לטענת ההפליה לגופה. לטענת העורר, היה על בית המשפט לבחון האם קיים שוני רלבנטי בינו לבין נאשמים 3 ו-6 המצדיק את ההחלטות השונות שניתנו בעניינם. אשר לכך טוען העורר, כי מעורבותם של נאשמים 3 ו-6 רבה וחמורה בהשוואה אליו; לדבריו, כתב האישום מייחס לנאשם 3 ארבעה אישומים, הכוללים בהם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, היזק בחומר נפיץ תוך סיכון חיי אדם, והחזקת נשק וסחיטה באיומים שהביאה לידי גניבה. עוד מציין העורר, כי נאשמים 3 ו-6 הואשמו, במסגרת האישום השביעי, בפרשה חמורה במיוחד שעניינה השלכת רימונים לעבר בית מגורים בשליחותם של נאשמים 1 ו-3.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ