אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7331/16 פלוני נ' מדינת ישראל

בש"פ 7331/16 פלוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 29/09/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
7331-16
29/09/2016
בפני השופט :
מ' מזוז

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד לומא עגלוני
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נגה בן סידי
החלטה

 

  1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) בה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

  1. ביום 5.8.2016 הוגש נגד העורר, יליד 1979 תושב ג'בל מוכבר, כתב אישום המייחס לו עבירות של חטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, כליאת שווא ותקיפה כדי לבצע פשע. על פי המתואר בכתב האישום, בחודש מאי 2016 היה העורר בקשר עם המתלוננת, ילידת 1994. העורר הציג עצמו בשם ואחיד, שאיננו שמו. במהלך הקשר נודע לעורר כי אביה של המתלוננת הוא אדם אמיד, ולפיכך החליט - יחד עם אחר שזהותו לא ידועה - לחטוף את המתלוננת ולסחוט את אביה. העורר הוביל את המתלוננת לדירה כלשהי ליד בית לחם, ולאחר כעשר דקות שבמהלכן שהו בדירה, נכנס האחר לדירה, דחף את העורר על מנת ליצור מצג שווא לפיו העורר מותקף; כיסה את פניה של המתלוננת, כפת את ידיה, הכניסהּ לאחד החדרים בדירה ונטל ממנה את תיק היד שבו היה הטלפון הנייד שלה. העורר והאחר התקשרו לאביה של המתלוננת מהטלפון שלה, מסרו לו כי הם מהמאפיה ודרשו ממנו לשלם מיליון ₪ תמורת החזרת המתלוננת, אחרת ישחטו אותה. העורר והאחר קבעו להיפגש עם אבי המתלוננת לקבלת הכסף בכניסה לשכונת גילה שבירושלים. לאחר שיחתם, עזב האחר את הדירה והעורר ניגש למתלוננת, שחרר אותה וסיפר לה כי גם הוא נאזק ונשדד. העורר הסיע את המתלוננת סמוך למקום מגוריה, ביקש שתשקר למשפחתה לגבי נסיבות החטיפה ותסתיר את העובדה ששהתה עמו. העורר התקשר לאבי המתלוננת ואמר לו כי הוא רואה שהוא מלווה באנשים נוספים והורה לו להגיע למקום אחר ולהשאיר לו את הכסף בתוך שקית עד השעה 16:00. סמוך לשעה 16:00 הגיעה המתלוננת לביתה.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו. העורר כפר בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ולחלופין טען כי יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

 

  1. בהחלטתו מיום 22.8.2016 דחה בית המשפט את טענות העורר להעדרן של ראיות לכאורה. בית המשפט עמד על כך שגרסתו של אבי המתלוננת תומכת בעובדות כתב האישום; כי העורר עצמו הודה במעשים המיוחסים לו בגרסה שמסר למשטרה ביום 31.7.2016 (לאחר שמסר שתי גרסאות לפיהן הוא כלל לא הכיר את המתלוננת, ולאחר מכן שתי גרסאות לפיהן הכיר את המתלוננת אך היה בעצמו קורבן למעשה החטיפה והסחיטה); כי מחקרי תקשורת שנעשו ביחס לשיחות הטלפוניות מיום האירוע הובילו את החוקרים לאדם שקשר בין העורר לבין הטלפון שממנו בוצעו השיחות לאבי המתלוננת; וכי גרסתה האחרונה של המתלוננת בעימות שנערך לה עם העורר - לאחר שקודם לכן מסרה מספר גרסאות שלא התיישבו עם עובדות כתב האישום, אך הסבירה מאוחר יותר כי פחדה מהעורר - תומכות אף היא בעובדות כתב האישום.

 

אשר לקיומה של עילת מעצר קבע בית המשפט כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות חשש סביר ששחרורו יסכן את ביטחון הציבור, וזאת חרף העובדה שהעורר שחרר את המתלוננת. כן הדגיש בית המשפט כי לעורר ארבע הרשעות קודמות בעבירות של קבלת דבר במרמה, הסעת שוהים בלתי חוקיים, התפרצות והונאה בכרטיס חיוב, שימוש במסמך מזויף, הפרעה לשוטר ואיומים; עומד לחובתו מאסר על תנאי של שלושה חודשים; ומתנהל נגדו תיק פלילי נוסף בגין עבירות מרמה.

          

לבסוף דחה בית המשפט קצרות את טענתו החלופית של העורר שיש לשחררו לחלופת מעצר. נקבע כי חומרת העבירות המיוחסות לו לצד עברו הפלילי מובילות למסקנה כי אין תחליף ראוי למעצרו. לפיכך הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

 

  1. כנגד החלטה זו הוגש הערר שלפני, במסגרתו נטען כי בית משפט קמא טעה בקבעו קיומן של ראיות לכאורה נגד העורר. נטען כי מקורו של סיפור החטיפה בקשר רומנטי שהתקיים בין העורר לבין המתלוננת במסגרתו החליטו השניים לבדות את הסיפור כדי להוציא מאבי המתלוננת כסף הדרוש להם כדי להתחתן, אך לאחר שהמתלוננת גילתה כי העורר נשוי כעסה על העורר והעלילה עליו כי חטף אותה.

 

עוד נטען כי בית משפט קמא טעה בקבעו כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר באמצעות חלופת מעצר, ולא הורה לכל הפחות על קבלת תסקיר בעניינו של העורר. בהקשר זה נטען כי העורר, אף תחת ההנחה שחטף את המתלוננת, שחררהּ ללא קבלת טובת הנאה וממילא לא העמיד אותה או מישהו אחר בסכנה. כן נטען כי העורר התייצב לכל חקירות המשטרה להן זומן ולא התחמק, וכי גם עברו הפלילי, בגינו אף לא ריצה מאסר בפועל, לא מלמד על מסוכנות כזו שלא ניתן לשקול בגינה חלופת מעצר.

 

  1. בדיון לפני הפנתה באת כוח העורר לטענותיה בכתב הערר. נטען כי התשתית הראייתית אינה מבססת ראיות לכאורה להוכחת האישום נגד העורר, וכי מכל מקום התשתית הראייתית אינה איתנה. כן נטען, כי אף אם נניח קיומן של ראיות לכאורה, לא היה בכך כדי להצדיק מעצר העורר עד לתום ההליכים ללא בחינת אפשרות של חלופת מעצר, וזאת בהתחשב בנסיבות העבירה, שכנטען אינן חמורות; לאור העובדה שהעורר התייצב לכל חקירותיו ואין חשש להימלטות; וכן בהתחשב בכך שמדובר באב לילדים קטנים ובמצבו הכלכלי הקשה. נטען כי יש בידי העורר להציג חלופת מעצר רצינית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ