אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7329-15 מדינת ישראל נ' פלוני

בש"פ 7329-15 מדינת ישראל נ' פלוני

תאריך פרסום : 10/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7329-15
10/11/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד אופיר טישלר
המשיב:
פלוני
עו"ד חי הבר
החלטה

 

 

  1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.10.2015שהורתה על הקלה נוספת בתנאים שנקבעו לחלופת המעצר של המשיב, כך שיוכל לצאת מן הבית שבו הוא מתגורר במסגרת החלופה לשלוש תפילות מדי יום בבית הכנסת המקומי (מ"ת 10102-04-15, סגן הנשיא מ' דרורי).

 

רקע עובדתי וההליכים עד כה

 

  1. ביום 9.4.2015 הוגש נגד המשיב כתב אישום, הנסב על שורה ארוכה של עבירות מין שביצע בנכדתו, ילידת שנת 2000, החל בשנים 2008-2007 לערך, עת הייתה המתלוננת בת 8-7, ועד לשנת 2014, עת הייתה כבת 14. בתקופה זו נהגה המתלוננת להתארח בבית המשיב עם משפחתה, ולאחר מכן נשארה ללון בביתו של המשיב למשך השבת. על פי המתואר בכתב האישום, בעת שהמתלוננת הייתה בת 8-7 המשיב ביקש ממנה לבוא לישון עמו שנת צהרים במיטתו, ואז ליטף אותה בגבה, בידיה, וברגליה. בעת שהמתלוננת הייתה כבת 9-8, על פי הנטען, במהלך שנת צהרים כמתואר ביקש המשיב מן המתלוננת כי תנשק אותו בשפתיו. חרף תשובתה של המתלוננת כי אינה אוהבת זאת, המשיב נישק אותה בחוזקה על שפתיה. לאחר מכן המשיב הפשיט את המתלוננת מחצאיתה ומתחתוניה, פשט את מכנסיו ותחתוניו, הניח את ידו על איבר מינה וכן הניח את ידה על איבר מינו והחל ללטפה בכל גופה. לאחר מכן, הוא נשכב על גופה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה. על-פי הנטען, המשיב חזר על מעשים אלו בכל ביקוריה של המתלוננת בביתו בשבתות, עד שהייתה כבת 11 וחצי. ב-15 מקרים, כך נטען, המשיב אף החדיר את איבר מינו באופן חלקי לאיבר מינה של המתלוננת, על אף שאמרה לו כי אינה רוצה בכך. באחת הפעמים המשיב החדיר את איבר מינו באופן חלקי גם לפי הטבעת של המתלוננת בתנועות חוזרות ונשנות. במספר רב של פעמים המשיב אמר למתלוננת כי עליו להביא משהו מן המחסן וביקש ממנה להתלוות אליו, ושם נהג להפשיט את המתלוננת ולהתפשט בעצמו בפלג הגוף התחתון ולחכך את איבר מינו באיבר מינה בתנוחות שונות. בחלק מן המקרים ביצע המשיב את המעשים בחדר השירותים. על פי המתואר, כאשר אמרה המתלוננת למשיב כי אינה רוצה לעשות את הדברים וכי אינה נהנית מהם, המשיב כעס עליה והורה לה לעשות את שביקש. על-פי האמור בכתב האישום, המתלוננת פחדה מן המשיב ולכן עשתה כרצונו. באחד מהמקרים הללו שבהם ביקש מן המתלוננת להתלוות אליו למחסן, המשיב אמר למתלוננת כי הוא "צריך לעשות", ואז הפשיט אותה ואת עצמו בפלג הגוף התחתון וחיכך את איבר מינו באיבר מינה עד שהגיע לסיפוקו על גופה. לאחר מכן, הוא קם וניגב את זרעו במגבת מבטנה ומרגלה. במספר מועדים נוספים בעת שהמשיב והמתלוננת צפו יחד בסרטים בסלון ביתו הוא נהג להושיב אותה עליו, להכניס את ידו מתחת לחצאיתה ומתחת לתחתוניה ולהחדיר את אצבעו לאיבר מינה. בגיל 11 וחצי קיבלה המתלוננת מחזור, ומאז בכל מועד שבו ביקש המשיב לבצע בה מעשים מיניים היא אמרה שהיא במחזור וכואב לה. המשיב אמר למתלוננת כי יפסיק לעשות בה דברים שהיא לא אוהבת אך לאחר מכן אמר שקשה לו להפסיק. מאותו מועד ועד סוף שנת 2014 לערך נהג המשיב להרים את חולצתה של המתלוננת, לגעת בשדיה ולמצוץ את פטמותיה. מספר פעמים ניסה המשיב לשכנע את המתלוננת לבצע בו מין אוראלי אך היא סירבה.

 

  1. בגין המעשים המתוארים יוחסו למשיב עשרות עבירות של אינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית לפי סעיף 345(ב)(1) בצירוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של מעשה סדום בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית לפי סעיף 347(ב) בצירוף סעיפים 345(ב)(1) ו-(א)(1); וכן עשרות עבירות של מעשים מגונים בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-(א)(1) לחוק העונשין.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה בעניינו, אך הוסיף כי חולשתן היחסית, לשיטתו, מצדיקה את שחרורו לחלופת מעצר. בהתאם להודעת בא-כוחו של המשיב, ביום 15.4.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום, וכי קיימת גם עילת מעצר בעניינו. בהחלטה זו הובהר כי אין בכך משום חיווי דעה לעניין עוצמת הראיות, עניין שיידון בהמשך לאחר שיוגש גם תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המשיב (השופט ע' שחם).

 

  1. ביום 26.4.2015 התקבל תסקיר המבחן בעניינו של המשיב. תסקיר המבחן התייחס לרמת הסיכון הנשקפת מן המשיב. צוין בו, כי המשיב הוא אדם מבוגר, בן 73 שנים, ללא עבר פלילי. עם זאת, צוין בו כי חומרת העבירות, היקפן והתנהלותו של המשיב מול הילדה הנפגעת מעלים חשש לשיבוש מהלכי משפט וכן סיכון להישנותה של ההתנהגות הפוגעת. כמו כן, צוין כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר עלול להגביר את בדידותה ומצוקתה של המתלוננת. שירות המבחן בחן את החלופה שהוצעה בביתו של המשיב, כשאשתו וגיסו מפקחים עליו. שירות המבחן התרשם לטובה מהמפקחים, אך ציין כי העבירות בוצעו בבית בזמן שאשתו של המשיב נכחה בו, וכי קיימים במשפחה סודות והסתרה, כמו גם "חזית" כנגד המתלוננת וחוסר יכולת להבין את הפגיעה בה. בשל כל אלה, שירות המבחן המליץ שלא לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה.

 

  1. ביום 28.4.2015 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו בבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. ביחס לראיות קבע בית המשפט המחוזי כי מכתב האישום, המבוסס על עדותה של המתלוננת, עולה רצף של אירועים ממוקדים בזמן ובמקום, וכי נוכח התיאורים הקונקרטיים שתיארה המתלוננת, אין לומר שחל כרסום בראיות. באשר לבחינתה של חלופת מעצר, אימץ בית המשפט המחוזי את המלצותיו של שירות המבחן וקבע כי שחרורו של המשיב לביתו מקים חשש לשיבוש הליכי משפט, וכן כי עלולה להיות לשחרורו השלכה קשה על מצבה הנפשי של המתלוננת. על כן, למרות שהמשיב הוא אדם מבוגר ללא עבר פלילי, בית המשפט המחוזי קבע כי יש להורות בשלב זה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהמתלוננת עוד צפויה להעיד במשפטו. בית המשפט המחוזי ציין כי לאחר שהמתלוננת תסיים לתת את עדותה, יוכל המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

 

  1. המשיב ערר על החלטת המעצר, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים המדינה הודיעה כי מבלי לגרוע מעמדתה העקרונית, היא לא תתנגד לקיום הליך של עיון חוזר אשר בו יתבקש תסקיר משלים לבדיקתה של חלופת מעצר מרוחקת מבית המשפחה. בהתאם להסכמה זו ניתנה החלטתי בעררו של המשיב (בש"פ 3006/15, מיום 11.5.2015).

 

  1. ביום 20.5.2015 הוגש התסקיר המשלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן ערך שיחה עם בתו של המשיב, היא אמה של המתלוננת. בשיחה זו ציינה אמה של המתלוננת כי היא אינה מתנגדת עוד לשחרורו של המשיב למעצר בית, בשים לב להליך השיקומי שבו מצויה בתה וכן למצוקה שחווה אימה שלה, רעייתו של המשיב, בגין התנאים שבהם מצוי המשיב. בנוסף, היא ציינה כי המצב הנוכחי הוא "מורכב מאוד", אך כי אין בליבה כעס על משפחתה וכי היא "יכולה להבין את התנהלותם והיותם חצויים בליבם ומגוייסים לסייע לאביה". כמו כן, שירות המבחן בחן את המפקחים שהוצעו על ידי המשיב והתרשם כי הם יוכלו לעמוד במטלת הפיקוח. בהמשך להגשתו של התסקיר המשלים, ביום 26.5.2015 אימץ בית המשפט המחוזי את המלצתו של שירות המבחן והורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מרוחקת בעיר אחרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ