אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7177-15 פלאח נ' מדינת ישראל

בש"פ 7177-15 פלאח נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7177-15
10/11/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
עאדל פלאח
עו"ד ששון בר-עוז
עו"ד אורי בר-עוז
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד חיים שוייצר
החלטה


                                          

 

  1. בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 16.6.2015 במ"ת 39899-05-15 (סגן הנשיא ת' כתילי) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 20.5.2015 הוגש כנגד העורר ושישה אנשים נוספים (שיכונו להלן ביחד: הנאשמים) כתב אישום הכולל ששה-עשר אישומים שונים (ששנים-עשר מהם נוגעים גם לעורר). האישומים נסבים על מסכת ארוכה של מעשי מרמה במקרקעין. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמים, שחלק מהם עורכי דין, קשרו קשר במספר הזדמנויות במטרה להשתלט על חלקות קרקע שונות על ידי זיוף מסמכים, בעצמם או באמצעות אחרים, והעברת הבעלות בחלקות לידיהם, תוך נישול בעליהן החוקיים. דפוס הפעולה שבו נקטו הנאשמים, כך נטען, היה כדלקמן: תחילה, הנאשמים איתרו חלקות מקרקעין שבעליהן נפטרו זה מכבר וזייפו יפויי כוח שלפיהם אותם בעלים מסמיכים לכאורה אדם אחר לפעול בשמם. לאחר מכן, הנאשמים פעלו לזייף מסמכים נוספים כדוגמת יפויי כוח נוטריוניים או הסכמי מכר לפיהם אותו אדם אחר, שהיה כביכול מיופה כוחם של הבעלים המקוריים של החלקות, העביר אותן לנאשמים או למי מבני משפחתם. כמו כן, זויפו על ידי הנאשמים מסמכים הדרושים להעברה של רישום הבעלות בחלקות. לאחר שעשו כן, פעלו הנאשמים להסדרת רישום הבעלות בקרקעות ברשויות המדינה ולהעברת הרישום על שמם או על שם בני משפחתם, תוך שימוש מכוון במסמכים המזויפים. בחלק מהמקרים, כך נטען, הנאשמים אף פנו לבתי משפט שונים והגישו תביעה לקבלת סעד הצהרתי לפיו הם הבעלים בקרקע שעליה נסב ההליך, תוך הצגת המסמכים המזויפים כמסמכים מקוריים. על פי המתואר, בחלק מהמקרים הנאשמים מכרו את החלקות לצדדים שלישיים, ובמקרים אחרים, כאשר מעשי הנאשמים התגלו לבעלי הקרקעות החוקיים ואלה נקטו בהליכים להשבת הקרקעות, פעלו חלק מהנאשמים, ובהם העורר, לסחיטת כספים מהם באיומים תמורת השבת הקרקע ולחילופין אילצו אותם למכור את הקרקע במחיר נמוך.

 

  1. בעקבות המעשים המתוארים יוחסו לעורר בכתב האישום העבירות הבאות (כל אחת מהן מספר פעמים): קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר מקרים); שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (מספר מקרים); ניסיון לקבל דבר במרמה לפי סעיף 415 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין (מספר מקרים); מרמה לפי סעיף 220(4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; מסירת הצהרה לא נכונה ביודעין לפי סעיף 98(ג) ו-(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין) (מספר עבירות); מסירת ידיעה לא נכונה במטרה להתחמק ממס לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (מספר עבירות). כמו כן, יוחסה לעורר עבירה אחת של הדחה בחקירה לפי סעיפים 245(ב) ו-249א(2) לחוק העונשין.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה ציינה המדינה כי כנגד הנאשמים קיימת תשתית ראייתית המוכיחה לכאורה את אשמתם וכן כי נשקפת מהם מסוכנות ברורה לביטחון הציבור וכי מעשיהם מלמדים על חשש שיפעלו לשבש הליכי משפט. ביחס למסוכנותו הספציפית של העורר הדגישה המדינה כי עברו הפלילי מכביד. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בעניינו, למעט ביחס לעבירות הסחיטה באיומים. ביום 16.6.2015 בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של העורר וקבע כי קיימות בעניינו ראיות לכאורה ביחס לכלל העבירות שבהן הואשם. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי עולה מן העורר מסוכנות. בהקשר זה בית המשפט המחוזי עמד על עברו הפלילי המכביד של העורר, הכולל תשע הרשעות קודמות שבהן עבירות אלימות, רכוש וסמים, ובגין האחרונה שבהן (משנת 1998) הוא ריצה עונש של תשע שנות מאסר בפועל. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר והורה על מעצרו עד תום ההליכים.

 

  1. על החלטה זו הוגש בעבר ערר, אשר התבסס על טענה בדבר הפלייתו של העורר בהשוואה לנאשמים אחרים בפרשה אשר שוחררו ברובם לחלופת מעצר, וכן על טענות שנגעו למצבו הבריאותי הקשה של העורר. ערר זה נדחה ביום 22.7.2015 (בש"פ 4684/15, השופט י' עמית (להלן: הערר הראשון)). בכל הנוגע לטענה בדבר הפלייתו של העורר קבע השופט עמית כי "ניתן לומר כי הוא הרוח החיה מאחורי הפרשיות השונות, בבחינת ידו בכל, וחלק נכבד מהכספים שנתקבלו מהנכסים הגיעו אליו... דומה כי גם יש ממש בטענת המאשימה, כי בהתחשב בעברו של העורר, הוא גם הדמות "המאיימת" בכתב האישום, ולא בכדי מיוחסות לו שלוש עבירות של סחיטה באיומים" (שם, בפסקה 4). יתר על כן, השופט עמית ציין בהחלטתו כי קשה להפריז בחומרת האישומים המיוחסים לעורר וכי הללו מעידים על מסוכנותו הגבוהה, לנוכח השיטתיות שבה פעל, החשש מפני פגיעה בבעלי נכסים תמימים ומפני פגיעה במהימנות מרשם המקרקעין. זאת ועוד, נקבע כי מן האופן שבו פעל העורר לכאורה, בין היתר באמצעות זיוף מסמכים ואף הצגתם בפני בית המשפט (וזאת לעתים גם לאחר שהזיוף נחשף על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים), עולה בעניינו חשש ממשי מפני שיבוש הליכי משפט, וכך אף ביתר שאת בשים לב לעבירות הסחיטה באיומים המיוחסות לו. השופט עמית הוסיף וקבע כי לכל אלו מצטרף עברו הפלילי המכביד של העורר, הכולל עבירות שונות כמו תקיפה, גרימת נזק לרכוש, התפרצות, גניבה ואיומים. בהקשר זה, הדגיש השופט עמית כי אין לקבל את טענתו של העורר לפיה חלף זמן רב מאז הורשע בפעם האחרונה וזאת בגין עבירה שנעברה בשנת 1998, שהרי אך בשנת 2007 הוא שוחרר ממאסר, ושלוש שנים לאחר מכן, לכאורה, הוא ביצע חלק מן העבירות המתוארות בכתב האישום. אף על פי כן, השופט עמית קבע כי בשים לב לטענות בדבר מצבו הבריאותי הקשה של העורר ולהתמשכותו הצפויה של ההליך, יש להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו, תוך בחינת האפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני בצירוף מפקחים והגבלות שונות, וכן על קבלת חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר ביחס למצבו הבריאותי של העורר על רקע תנאי המעצר, תוך הדגשה כי "אין באמור כדי לטעת ציפיות אצל העורר" (שם, בפסקה 7).

 

  1. ביום 26.8.2015 התקבל תסקיר שירות המבחן ובו המלצה למעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בחלופה הממוקמת מחוץ לעיר מגוריו. שירות המבחן עמד על הפער בין האופן שבו מתאר העורר את עצמו כמי שביצע שירות צבאי משמעותי במשך 28 שנים, לבין התנהלותו הבעייתית כפי שהיא עולה מקורות חייו. שירות המבחן מצא כי מדובר באדם בעל כישורים ויכולות קוגניטיביות גבוהות, שמפגין קושי להתייחס לאלמנטים השליליים המשתקפים מן המעשים שבהם הוא נחשד ומעברו הפלילי, אשר מהם הוא מנסה לנתק עצמו. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי העורר מבקש להסתיר ולטשטש פרטים מעברו ומאורחות חייו, וכי סנקציות עונשיות בעברו לא הטילו עליו מורא מלשוב ולעבור על החוק. שירות המבחן הוסיף וקבע כי תפיסתו של העורר היא קורבנית וכי הוא משליך אחריות על אחרים. בהתאם לכך, שירות המבחן העריך כי קיימת סבירות גבוהה להישנות של ביצוע עבירות בעתיד. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי מצבו הבריאותי של העורר מהווה גורם משמעותי המפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו, בהיותו מוגבל בדיבורו, בהליכתו ובתנועותיו ונזקק לסיוע של אחרים. לפיכך, בסיכומו של דבר, המליץ שירות המבחן להורות על מעצרו של העורר בתנאי פיקוח אלקטרוני ותחת השגחתם של שלושה מפקחים שנמצאו מתאימים לכך.

 

  1. ביום 3.9.2015 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, שהתבססה על התסקיר שהוגש. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 13.10.2015. בית המשפט המחוזי עמד על האמור בתסקיר, כמו גם על מסקנותיו של קצין הרפואה המחוזי בשב"ס מיום 26.7.2015, אשר העריך כי מצבו הרפואי של העורר אינו מסכן את חייו גם בהתחשב בכך שהוא שוהה בבית מעצר וכי המערך הרפואי של השב"ס ערוך להעניק לו טיפול רפואי ההולם את מצבו. בית המשפט המחוזי קבע כי נימוקי הבקשה אינם משכנעים ואינם מלמדים על היעדר יכולת של הרשויות להעניק לעורר את הטיפול הדרוש לו בעת המעצר. כמו כן, בית המשפט המחוזי עמד על כך שאין אימות לחשד שהעורר סבל מאירוע מוחי וכי בסופו של דבר הוא שוחרר מאשפוז אך לאחרונה, כשמצבו התפקודי טוב והוא אינו מפגין תסמינים נוירולוגיים. בכל הנוגע לטענת העורר באשר להתמשכות ההליכים הצפויה בעניינו קבע בית המשפט המחוזי כי קצב ההתקדמות הצפוי של ההליך משביע רצון בשלב זה. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי מצא כי בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לעורר, לעברו הפלילי ולרמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות בעתיד, לא ניתן לשחרר את העורר ממעצר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ