אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 7129-15 מדינת ישראל נ' גפני

בש"פ 7129-15 מדינת ישראל נ' גפני

תאריך פרסום : 23/11/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7129-15
18/11/2015
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שרף
המשיב:
אברהם גפני
עו"ד עדי קידר
החלטה

 

 

          

           לפניי ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) לשחרר את המשיב למעצר בית מלא, בכפוף להפקדת ערבות ולתנאים נוספים שפורטו בהחלטה.

 

  1. נגד המשיב, אשר בחודש הבא ימלאו לו 19 שנים, הוגש ביום 31.8.2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של הצתה, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים ושיבוש מהלכי משפט. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום, ביום 13.8.2015 קשרו המשיב ושניים נוספים קשר לרסס כתובות בסמוך למאהלים השייכים לערבים ולהצית מאהל כאמור ממניעים של גזענות, גילויי איבה ועוינות כלפי ציבור בשל השתייכות למוצא לאומי, אתני ודתי (יצוין כי אחד השותפים הואשם יחד עם המשיב בכתב האישום, ואילו האדם הנוסף לא הואשם במסגרת פרשה זו). על פי כתב האישום, בליל ה-13.8.2015, החל מהשעה 00:20 ועד לשעה 03:00 לערך, יצאו השלושה לשלוש נסיעות ברכבו של המשיב (להלן: הרכב), הלוך ושוב, ממעלה שלמה (באזור יהודה והשומרון; להלן:האזור) שם מתגורר לעתים המשיב, לכיוון צפון על ציר מספר 458, מרחק של כ-5 קילומטרים ומחצה. על פי הנטען, במהלך הנסיעה הראשונה האטו השלושה בנקודות מסוימות לאורך הציר בניסיון לאתר "יעדים" אך לא עשו מעשה פוגעני כלשהו. בנסיעה השנייה, שאליה יצאו בסביבות השעה 02:00, עצרו השלושה בסמוך למאהלו של מ'כ', הנמצא בקרבת אחת הנקודות שבהן השתהו במהלך הנסיעה הראשונה (להלן: המאהל הראשון), וריססו על סלע בקרבת מקום את המילה "נקמה" וצורת מגן דוד. כ' הבחין בשניים מהשלושה, קרא לעברם והרחיקם מן המקום. השלושה חזרו לרמת שלמה ויצאו לנסיעה נוספת סמוך לשעה 03:00. הפעם עצרו במרחק כמה עשרות מטרים מהמאהל הראשון ובקרבתו של מאהל נוסף (להלן: המאהל השני) המצוי בבעלותו של י'כ' (להלן: י'). השלושה ריססו בנקודה מסוימת בשביל הגישה למאהל השני את הכתובות "נקמה" ו"מנהלי" וצורת מגן דוד. אז, על פי הנטען, הציתו השלושה את המאהל השני ששימש את בני משפחת י' כ' לאחסון כלי מיטה, כמות גדולה של מזון, כלים ורהיטים שונים. תכולת המאהל נשרפה כליל. השלושה עזבו את המקום ברכב ובדרכם חזרה אל מעלה שלמה נפטרו מהאמצעים ששימשו אותם בפעילותם. בגין מעשים אלה יוחסו למשיב עבירות הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 21.9.2015 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) כי ישנן ראיות לכאורה לגבי עבירות ההצתה וקשירת הקשר, וכי ראיות אלו מלמדות לכאורה על כך שהמשיב שהה בקרבת המאהל השני בעת שפרצה בו הדליקה. יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי בראיות שזורים קשיים "מעצם טבען". בתום הדיון הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר בענייננו של המשיב.

 

  1. מהתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי עולה כי למשיב רקע משפחתי ואישי מורכב וכי בילדותו עבר טראומה שנודעה לה השפעה על מהלך חייו. עוד עולה כי המשיב התקשה להתמיד במסגרות לימודיות ותעסוקתיות; וכי הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות. צוין כי בתקופה שקדמה למעצרו התגורר המשיב לפרקים באזור (שם נמצא גם בית אביו שבו התגורר מעת לעת), לפרקים בבית אמו בבית שמש. עוד נאמר כי בתקופה זו נחשף המשיב לאידיאולוגיה קיצונית וגיבש תפיסת עולם אשר "הלכה והקצינה"; וכי ערב מעצרו התנהל המשיב "באופן פורץ גבולות וכוחני, מתוך מניעים אידיאולוגיים וכשהוא מושפע מסביבה [...] התיק הנוכחי משקף הסלמה לכאורה בהתנהגותו, כשעל אף סנקציות שהוטלו עליו [...] לא הושגה הרתעה". שירות המבחן העריך אפוא כי קיים סיכון להישנות עבירות אלימות מצדו של המשיב, אך בו בעת סבר כי למעצרו הנוכחי של המשיב – מעצר ממושך ראשון בתור בגיר – נודעת השפעה מרתיעה עליו; וכי הרחקתו מסביבתו החברתית המשפיעה עליו מבחינה אידיאולוגית, בצד פיקוח "צמוד וסמכותי", עשויה לאפשר את שחרורו לחלופת מעצר. בהמשך לכך פגש שירות המבחן את המפקחים שהוצעו על ידי המשיב: אמו, דודתו ובעלה, ומצא כי מדובר בדמויות סמכותיות עבור המשיב וכי בכוחם לפקח עליו כנדרש. סופו של דבר, שירות המבחן בא בהמלצה לשחרר את המשיב למעצר בית בבית דודיו בבית שמש, תחתם פיקוחם ופיקוחה של אמו; לצד פיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

 

  1. בית המשפט המחוזי מצא לאמץ את המלצות שירות המבחן. ביום 22.10.2015 הורה בית המשפט על שחרור המשיב למעצר בית מלא בבית דודיו בבית שמש בתנאי שימציא 4 ערבים (שישמשו גם כמפקחים) שכל אחד מהם יחתום על ערבות בסך 12,000 ש"ח; ובכפוף לכך שיפקיד ערבות בסך 10,000 ש"ח. בהחלטתו האמורה קבע בית המשפט כי "כפי שצוין, קיימים קשיים בראיות הלכאוריות העומדות לחובתו" של המשיב, וכי שחרורו למעצר בית מאפשר "איון מסוים" של המסוכנות הנשקפת ממנו. לבקשת המדינה, עיכב בית המשפט את ביצוע ההחלטה עד ליום 23.10.2015.

 

  1. מכאן הערר שלפניי. לטענת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי שהורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא חרף קביעתו הברורה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב; ובמיוחד כך משקבע כי מעצר הבית יאפשר אך "איון מסוים" של המסוכנות הנשקפת מן המשיב. לטענת המדינה, קביעת בית המשפט שלפיה "קיים קושי ראייתי מעצם טבען של הראיות" לא נומקה כנדרש ועל כן מתקשה המדינה לעמוד על טיבו של הקושי האמור. עוד טענה המדינה כי נוכח עברו הפלילי של המשיב, האידיאולוגיה הקיצונית שבה הוא אוחז, עיתוי מעשיו והסכנה הנשקפת ממנו, אינם מאפשרים ליתן בו אמון במידה הדרושה לצורך שחרורו למעצר בית; ויש חשש ממשי כי המשיב ישוב ויסכן את שלום הציבור. לעניין זה הדגישה המדינה כי המשיב הורשע בתחילת השנה הנוכחית בעבירות של אלימות והיזק לרכוש ממניעים גזעניים ואף ריצה בגינן מאסר בדרך של עבודות שירות, אך דומה כי באלה לא היה כדי להרתיע את המשיב, שברבות הימים רק החריף את מעשיו. לבסוף נטען כי בהחלטה על אודות שחרור המשיב לחלופת מעצר יש ליתן את הדעת גם לרגישות הביטחונית המאפיינת את העת האחרונה, נתון רקע שאמנם אינו מעיד במישרין על מסוכנותו הפרטנית של המשיב, אך מגביר עד מאוד את החשש מפני השלכות הרוחב אם חלילה יפר המשיב את תנאי שחרורו ויבצע מעשי אלימות דומים.

 

  1. ביום 23.10.2015 התקיים דיון במעמד הצדדים. בדיון שבה המדינה על נימוקיה בערר, תוך שהרחיבה ביחס לראיות הקיימות בתיק. [קטע שהושמט עקב צו איסור פרסום] לבסוף הזכירה המדינה כי נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום בגין הפרת צו אלוף הפיקוד שאסר עליו להיכנס לאזור, נתון המלמד לכאורה על היעדר מורא מפני החוק.

 

  1. המשיב טען כי דין הערר להידחות. [קטע שהושמט] לשיטתו, הראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד והן אינן נושאות את העוצמה הראייתית הדרושה כדי להורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו. [קטע שהושמט] לבסוף נטען כי למעצרו הממושך של המשיב אגב הליך זה נודעת השפעה מרתיעה עליו, בין היתר נוכח גילו הצעיר; וכי מכלול הנסיבות תומך בשחרור המשיב למעצר בית ובדחיית הערר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ