אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6526/14 יצחק לוזון נ' מדינת ישראל

בש"פ 6526/14 יצחק לוזון נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/10/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6526-14
29/10/2014
בפני כבוד השופט:
א' שהם

- נגד -
העורר:
יצחק לוזון
עו"ד אבי חימי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה

  

  1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' שריזלי), במ"ת 21297-04-14, מיום 22.9.2014, בגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר שהוגשה על-ידי העורר, בנוגע לתנאים המגבילים בהם הוא שוהה, במסגרת שחרורו לחלופת מעצר.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. בכתב אישום אשר הוגש נגד העורר (הנאשם 9 בכתב האישום), יצחק לוזון, ונגד 15 נאשמים נוספים, מיוחסת לעורר מעורבות בשתי פרשיות המתוארות באישומים העשירי והשנים עשר בכתב האישום. הפרשיה הראשונה, עניינה בהתפרצות למקום מגורים וגניבת רכב. בכתב האישום נטען, כי ביום 11.2.2014, נמלטו עדי המדינה ש.ח ו-י.ת. מהארץ. עוד נטען, כי עד המדינה י.ת. השאיר את רכבו מסוגINFINITY, ששוויו מאות אלפי שקלים (להלן: הרכב),  בחניון בנתב"ג. לפי כתב האישום קשר העורר קשר עם הנאשם מס' 10, אלון ליבוביץ (להלן: ליבוביץ), במטרה לפרוץ לביתו של עד המדינה ולגנוב את מפתחות הרכב, אשר באמצעותם ניתן יהיה לגנוב את הרכב עצמו. ביום 12.2.2014, כך נטען בכתב האישום, פרצו ליבוביץ והעורר לביתו של עד המדינה,  גנבו את מפתחות הרכב, ולאחר מכן נסעו לנתב"ג, איתרו את הרכב, וגנבו אותו מהחניון. עוד נטען, כי הרכב הוחזק במשך מספר ימים ברשותו של העורר, ולאחר מכן הוא העבירו לאחר, כך שהרכב הועבר מגורם אחד למשנהו, עד שהרכב פורק באחת מ"משחטות" כלי הרכב.

 

           הפרשה השנייה, עניינה בפריצה למשרדי חברת "קפה הגבעה" המצויים בסמוך לקיבוץ גבעת השלושה. נטען בכתב האישום, כי העורר וליבוביץ הצטרפו אל אחרים לצורך ביצוע העבירה. הפורצים נטלו מהמשרדים מסמכים שונים הנוגעים לעדי המדינה, ועוד נטען, כי ליבוביץ נטל מסמך ממשרדו של עד המדינה ש.ח. ומסרו לעורר, אשר עזב את המקום כשהמסמך בידיו. 

 

  1. על יסוד העובדות המתוארות לעיל, יוחסו לעורר העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1), לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין; גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין; ופריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין.

 

  1.  בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה כי העורר ישהה בתנאים מגבילים, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיבה טענה, כי ברשותה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום, ובכלל זאת: עדויות לביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום, לרבות, עדויותיהם של שני עדי המדינה, אשר נתמכות בראיות סיוע רבות; האזנות סתר המעלות תמונה ראייתית ברורה באשר למעורבותו של העורר במיוחס לו בכתב האישום; ומסמכים שונים, אשר נתפסו במהלך החקירה בתיק זה, הקושרים את העורר לפרשה.  עוד נטען בבקשה, כי על אף שחלקו של העורר בעבירות שבוצעו, הנו מצומצם יותר ביחס לנאשמים אחרים, מעשיו חמורים כשלעצמם, ועל כן נדרש כי הוא ישהה בתנאים מגבילים עד לתום ההליכים נגדו, ובכלל זאת: מעצר בית מלא; פיקוח; ערבות עצמית; ערבות צד ג'; איסור יציאה מן הארץ; והפקדת הדרכון.

 

ההליכים בפני בית משפט קמא

 

  1. בדיון בבקשה שהתקיים ביום 13.4.2014, הסכים בא-כוח העורר דאז, עו"ד משה וייס, כי קיימות ראיות לכאורה  להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. עם זאת נטען, כי המעשים אינם מקימים עילת מעצר, ולפיכך אין להיעתר לבקשתה של המשיבה להאריך את התנאים המגבילים בעניינו של העורר. לטענת עו"ד וייס, יש להסתפק בקביעת תנאים שיבטיחו את התייצבותו של העורר למשפט, וזאת בלבד. בתגובה, טענה המשיבה כי קמה עילת המעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), כאשר החשש הוא מפני נקיטת מהלכים של"הרגעה" כלפי עדי המדינה.

 

           בהחלטה מיום 22.4.2014, שניתנה על-ידי כב' השופט ע' מודריק, סג"נ, נקבע, כי ברשות המשיבה ראיות מספיקות להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. עוד נקבע, כי מאחר שאין לעורר מעורבות במעשי אלימות כלשהם: "אפשר לשלול חשש לפגיעה בביטחון הבריות או ברכושם". עם זאת, מעשיו של העורר מעוררים "חשש כבד לפעילות שמלווה להידרש לשם סיכול מהלכי המשפט". לפיכך, קבע בית המשפט, כי תנאי שחרורו של העורר בערובה יהיו: מעצר בית מלא, פרט ל"חלונות" יציאה בפיקוח, למשך 4 שעות בכל יום מימות השבוע; איסור יציאה מהארץ; הפקדת דרכון; וערבויות כספיות שונות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ