אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6477/16 עבד אל פאתח קטאווי נ' מדינת ישראל

בש"פ 6477/16 עבד אל פאתח קטאווי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 12/09/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6477-16
12/09/2016
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
העורר:
עבד אל פאתח קטאווי
עו"ד יניב שגב
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נורית הרצמן
החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.8.2016 ב-מ"ת 39830-07-16 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד"ר ש' בורנשטין

                                          

תאריך הישיבה:

ב' באלול התשע"ו (05.09.16)

  

  1. לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ד"ר ש' בורנשטין) מיום 14.8.2016 ב-מ"ת 39830-07-16, שבמסגרתה נדחתה בקשת העורר לערוך לו תסקיר מעצר משלים לטובת בחינת חלופת מעצר, והוחלט על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

 

ההליכים נושא הערר

 

  1. נגד העורר, יליד 1984 (בן 32), ושלושה אחרים הוגש כתב אישום שממנו עולה כי העורר עסק בסחר בלתי חוקי בנשק, והשתייך לרשת של סוחרי נשק שאיתרה ורכשה כלי נשק המיוצרים ומצויים בשטחי הרשות הפלסטינית ומכרה אותם לקונים בשטחי מדינת ישראל. כתב האישום מייחס לעורר שלוש עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של עסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק; שתי עבירות של רכישת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק; עבירה של רכישת אביזרים לנשק ותחמושת לפי סעיף 144 סיפא לחוק; ועבירה של ניסיון לסחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-25 לחוק.

 

           על-פי האמור באישום הראשון נגד העורר, קודם ליום 3.7.2016 קיבל העורר מאדם אחר נשק, ונסע לכפר שוויכה אשר בשטחי הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות) על-מנת להעבירו לאדם נוסף (להלן: מונדר) במטרה שזה יתקנו. ביום 5.7.2016, כעולה מן האישום השני נגדו, שוב יצא העורר לשטחי הרשות, רכש ממונדר נשק לשם סחר בו ושב לשטחי ישראל כשהנשק ברשותו. על פי האישום השלישי נגד העורר, ביום 10.7.2016 נסע העורר לשטחי הרשות ורכש ממונדר אקדח חצי אוטומטי ושתי מחסניות המתאימות לשימוש בו. העורר החביא את האקדח בדופן הפנימית של תקרת רכבו והטמין את המחסניות מתחת לשטיח בצמוד לידית ההילוכים, כאשר באחת מהן מצויים שלושה כדורים חיים. לאחר מכן פנה לשוב לשטחי מדינת ישראל אך נעצר במהלך בדיקת רכבו במחסום "תאנים". 

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה למעצרו של העורר ויתר הנאשמים עד תום ההליכים נגדם. המשיבה טענה כי קיימות די והותר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר – בראש ובראשונה תיעוד תפיסת האקדח, המחסניות התואמות והכדורים שהוטמנו ברכבו. קיימות אף הקלטות של שיחות טלפון בין הנאשמים ובהם העורר, שמתוכן ניתן ללמוד על ביצוע פעולות של סחר בנשק, כמו גם על ידע רב של הנאשמים בתחום הנשק. השיחות התנהלו תוך שימוש בשפת קודים – דבר המעיד הן על הקשר ביניהם והן על התמצאותם בתחום הסחר הלא חוקי בנשק. המשיבה הוסיפה והדגישה את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מכלל הנאשמים בפרשה. כך, הן מעצם טיבן של העבירות המיוחסות להם, הן משום הארגון והשיטתיות שאפיינו את פעילותם של הנאשמים ואשר באו לידי ביטוי בהתקשרות שביניהם. בהקשר זה נטען כי נגד העורר קמה חזקת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים), משום שעבירות הנשק שבהן מואשם מהוות עבירות ביטחון לפי סעיף 35(ב)(1) לחוק המעצרים. המשיבה הוסיפה כי עילת מעצר קמה גם מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים – לנוכח הסיכון שנשקף מן העורר לביטחון הציבור ולשלומו, שכן סחר בנשק עלול מטבע הדברים להוביל לפגיעה בחפים מפשע על רקע פלילי או במסגרת פעילות טרור. עוד נטען כי מאחר שחלק גדול מהפעילות של הנאשמים נעשה לכאורה באמצעות הטלפון – יש סיכון גבוה להישנותה אם לא ייעצר העורר; וכך במיוחד בנסיבות שבהן, על-פי הנטען, העורר המשיך לעסוק בסחר הבלתי חוקי גם לאחר שנודע לו דבר מעצרו של מעורב אחר בפרשה. לבסוף הביעה המשיבה חשש מכך ששחרורו של העורר ושל האחרים יפגע בניסיון לאתר מעורבים נוספים בפרשה – דבר המקים עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים (חשש לשיבוש הליכים).

 

           ביום 24.7.2016 נערך דיון ראשון בבקשת מעצרו של העורר עד תום ההליכים בפני בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' ברנט), שבמהלכו הסכים בא כוח העורר כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לנטען בכתב האישום ואף לעילת מעצר נגדו. טיעוניו התמקדו בקיומה של חלופת מעצר, ובמצב דברים זה הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מבחן (להלן: התסקיר). בשלב זה הוארך מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת בעניינו.

 

  1. בתסקיר מיום 11.8.2016 התמקד שירות המבחן בשתי סוגיות: הסיכון שנשקף מהעורר, והתאמת בני המשפחה שהוצעו על-ידו לפיקוח עליו במסגרת מעצר בית. שירות המבחן התרשם כי רמת הסיכון להישנות התנהגותו האלימה של העורר היא בינונית, וכי רמת הפגיעה הצפויה מהתנהגות זו אף היא בינונית. עוד הודגשה בתסקיר נטיית העורר לטשטש את הבעייתיות שבבחירותיו ובאופי קשריו, וצוין כי המידע שמסר העורר על התנהלותו במישורי חייו האישיים היה מגמתי וחלקי. שירות המבחן בדק שישה מפקחים שהציע העורר – מתוכם חמישה נמצאו בלתי מתאימים בשל קושי בולט להתבונן בהתנהגות העורר באופן ביקורתי. המועמד השישי, גיסו של העורר, נמצא בלתי מתאים לשמש כמפקח בשל העדר פניות (עובד במהלך מרבית שעות היום). בהינתן כל האמור, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על חלופת מעצר בעניינו של העורר.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ