אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6231-15, 6320-15 וינברגר ואח' נ' מדינת ישראל

בש"פ 6231-15, 6320-15 וינברגר ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 24/09/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6231-15,6320-15
24/09/2015
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
העורר:
1. יוסף וינברגר
2. אלירן לנדאו

עו"ד איתמר בן גביר
עו"ד ארז בר-צבי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד דותן רוסו
החלטה
 

 

           שני עררים על החלטתו מיום 28.8.2015 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) בגדרה נדחתה בקשת העוררים לביטול מלוא ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת מעצר הבית בו הם נתונים.

 

רקע

 

  1. נגד העוררים (ילידי 1993 ו-1995) ואדם נוסף (להלן יכונו שלושתם: הנאשמים), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני. בכתב האישום נאמר, כי ביום 23.3.2014 הגיעו הנאשמים ושלושה אחרים לאזור רמת מגרון, שהוכרז כשטח צבאי סגור, במטרה לתקוף פלשתינאים המתגוררים במקום. נאמר, כי כשהם עוטים כובעי גרב על פניהם, הנאשמים והאחרים יידו אבנים לעבר המתלוננים שעסקו בעבודה חקלאית. הנאשמים והאחרים צעדו לעבר המתלוננים כשהם מצוידים באלות והחלו להכות ולקלל את המתלוננים. אחד מהמתלוננים נפל לקרקע, ושניים מהנאשמים והאחרים היכו אותו בראשו עם אלה. במקביל שניים מהנאשמים והאחרים היכו מתלונן אחר באלה. הנאשמים והאחרים חבטו גם בסוסם של המתלוננים. הנאשמים והאחרים חדלו ממעשיהם רק לאחר שאדם שעבר במקום צעק לעברם שהוא מזמין משטרה.

 

           העורר בבש"פ 6231/15 (להלן: יוסף) היה נתון במעצר תקופה של כשבעה חודשים, וביום 1.10.2014 שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני. החל ממארס 2015 העורר נמצא במעצר בית בבית הוריו, והותר לו לצאת לעבוד וללמוד בישיבה  במתחם בית הוריו בליווי מפקח.

 

           העורר בבש"פ 6320/15 (להלן: אלירן) היה נתון אף הוא במעצר תקופה של כשבעה חודשים, וביוני 2015 הוא שוחרר למעצר בית בבית סבו וסבתו והותר לו לצאת מביתם לתפילות בבית הכנסת ולעבודה ברפת. אף שבתחילה שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, האיזוק הוסר בחודש יולי (בעקבות פניית מנהלת האיזוק).

 

  1. העוררים הגישו בקשה לביטול ההגבלות שהוטלו עליהם בעיקר בשל הטענה לכרסום משמעותי בראיות התביעה נגדם וכן בשל חלוף הזמן. בעניין הכרסום הראייתי נטען, כי מזכרון דברים שכתבה באת כוח המדינה בתיק העיקרי עולה, כי בתום דיון הוכחות הצביע אחד המתלוננים על יוסף ואמר שהוא "הכניס לבן אדם הזה מסור". בעקבות דברים אלה, נחקר אותו מתלונן תחת אזהרה. הוא הכחיש את אמירת הדברים, אשר תוכנם אושר גם על-ידי מתורגמן בית המשפט שהיה נוכח בעת שנאמרו. העוררים טענו כי מדובר ב"התפתחות דרמטית", שכן יש בה לסתור את גרסת המתלוננים שלפיה הנאשמים והאחרים תקפו אותם ללא כל התגרות קודמת מצדם. עוד טענו העוררים, כי בדיונים בתיק העיקרי התגלעו סתירות בין עדויות המתלוננים ועד נוסף, וכי עד עתה לא הוצג בסיס עובדתי לטענה כי המעשים המיוחסים לנאשמים בוצעו על רקע גזעני.

 

  1. בהחלטתו מיום 28.8.2015 דחה בית משפט קמא את בקשת העוררים. בית המשפט עמד על כך שמשמעות דבריו של המתלונן "טרם נתחוורה", כך לא ברור אם הדברים נאמרו "על דרך ההתרברבות" או האם לפי דברי המתלונן "המעשה נעשה בתגובה לתקיפה מצד הנאשמים או כ'ירית הפתיחה'". באשר לטענות הראייתיות הנוספות שהעלו העוררים נאמר, כי עניינים אלה דינם להתברר בהליך העיקרי, ובכל מקרה, קיימות בתיק גם ראיות נוספות, כפי שהוברר בהחלטות קודמות בעניינם של העוררים. לצד זאת, בית משפט קמא עמד על כך שחירותם של העוררים מוגבלת באופן משמעותי מזה זמן - תחילה במעצר מאחורי סורג ובריח ובהמשך במעצר בית. בהתחשב בנתון זה, ובכך שעתה נראה שההליך העיקרי יימשך עוד זמן מה, ונוכח העובדה שתנאי השחרור נשמרו על-ידי העוררים ללא דופי, קבע בית משפט קמא כי גם אם אין להיעתר לבקשתם להסיר מעליהם את כל המגבלות, יש להקל בתנאי השחרור בהם הם נתונים, תוך שמירה על כך שעדיין יהיה בהם לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהם.

 

           נוכח האמור הורה בית משפט קמא כדלקמן: בעניינו של יוסף, הוחלט על ביטול האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית בו הוא נתון. על יוסף נאסר להיכנס לתחומי איו"ש, והותר לו לשהות בכל מקום מחוץ לאיו"ש בליווי אחד המפקחים שאושרו. נקבע, כי הערבויות הכספיות שהופקדו ישמשו גם לצורך הבטחת קיום התנאים החדשים והמפקחים יחתמו על ערבות צד ג'. בעניינו של אלירן הוחלט על ביטול מעצר הבית בו הוא נתון. לאלירן הותר לשהות בכל מקום, פרט לתחומי איו"ש בליווי אחד המפקחים שאושרו בעניינו ונאסר עליו, כאמור, להיכנס לתחומי איו"ש. גם בעניינו של אלירן נקבע, כי הערבויות שהופקדו ישמשו לצורך הבטחת התנאים החדשים וכי גם המפקחים שאושרו בעניינו יחתמו על ערבות צד ג'.

 

           כלפי החלטה זו, שנכנסה לתוקף ביום 1.9.2015, הוגשו העררים דנא.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ