אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6121-15 עבודי נ' מדינת ישראל

בש"פ 6121-15 עבודי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/09/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6121-15
20/09/2015
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
העורר:
ישראל עבודי
עו"ד אריאל הרמן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה

                                  

 

           ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו מיום 9.8.2015 של בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 37287-07-15 (כב' סגן הנשיא א' פרקש), בגדרה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר וכי קיימת לגביו עילת מסוכנות; ועל החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.8.2015 באותו ההליך (כב' השופט י' מרזל), לפיה שוחרר העורר למעצר בית מלא בהשגחת מפקחת.

 

 

רקע

 

  1. ביום 19.7.2015 הוגש נגד העורר וארבעה נאשמים נוספים כתב אישום מתוקן, בו מיוחסות לעורר עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(2) ובצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ואיומים לפי סעיף 192 בצירוף סעיף 29 לחוק.

 

           על-פי עובדות כתב האישום, הנאשמים, וכן מספר אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה (להלן: האחרים), שהו בבריכת שחייה במלון "גני ירושלים", ובתוך כך השתוללו והשליכו חפצים לתוך הבריכה. המתלונן, שבילה במקום עם בתו ואשתו, פנה לקבוצה בבקשה להיזהר, מחשש לפגיעה בבתו בת החמש. בתגובה לכך, הנאשמים והאחרים, בהם העורר, יליד 1997, קיללו את המתלונן, איימו שידקרו אותו ושירצחו אותו, תקפו אותו באגרופים ובבעיטות, ואף היכו אותו בכיסאות פלסטיק ובחפצים אחרים. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות שונות.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר הנאשמים עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים ביום 23.7.2015, נדונה שאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. במסגרתו, טען בא-כוח העורר כי הראיות לכאורה הקושרות אותו לאירוע קלושות ובעיתיות, ולכן יש לשחרר את העורר ללא תנאים מגבילים. כפי שטען, הראיה היחידה כנגד העורר היא זיהויו הסובייקטיבי על-ידי המתלונן, ואין בכוחה לעמוד מול ראיות רבות המכרסמות באמיתות הזיהוי. בהחלטה מיום 9.8.2015, קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה נגד כלל הנאשמים, בהם העורר, תוך שהוא מציין כי נתן דעתו לעובדה שהעורר ונאשם נוסף זוהו על-ידי המתלונן בלבד ולא על-ידי עדי ראיה שזיהו חלק מהנאשמים, אך לא את העורר. העורר מסר בחקירתו כי בשעת האירוע שהה לבדו במקום אחר, במעיין בלפתא, אך לא ניתן לאמת גרסה זו. כמו כן, קבע בית משפט קמא כי קמה לגבי הנאשמים עילת מעצר בגין מסוכנות, אך שיש לבחון חלופת מעצר באמצעות תסקיר מעצר. ביום 30.8.2015, אימץ בית משפט קמא את ההמלצה שהוגשה בתסקיר, והיא שחרור העורר למעצר בית מלא בבית חברו בהשגחת אמו של החבר.

 

הערר    

 

  1. העורר טוען כי שגה בית משפט קמא בקביעתו באשר לקיומן של ראיות לכאורה. בהודעת הערר דן בא-כוח העורר בהרחבה בייחודה של ראית הזיהוי, וגורס שישנו צורך לבחון ראיה מסוג זה באמצעות מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי. לשיטת העורר, בחינה כזו תעלה כי אין ראיות לכאורה נגד העורר, ולמצער כי ישנן ראיות קלושות שאין בהן להצדיק הטלת מגבלות כלשהן על שחרורו. על כן, מבקש העורר מבית המשפט לבטל את מעצר הבית שבו הוא נתון.

 

           בדיון בערר הדגיש הסנגור כי לא רק שהעורר זוהה אך על-ידי המתלונן ולא על-ידי עדי ראיה אחרים, המתלונן גם מסר שבשל החבלות וההלם בו היה נתון הוא אינו זוכר דבר מעת שקיבל אגרוף בפניו והופל לקרקע. עוד נטען, כי במסדר זיהוי תמונות שנערך לחלק מעדי הראיה, לא רק שהוא לא זוהה על-ידם, אלא שהם הצביעו על תצלום של אדם שכלל לא היה מעורב ולא על תצלומו של העורר. עדי ראיה אחרים כלל לא זיהו את העורר, או אדם אחר, כשהוצגה להם שורת תצלומים שכללה את תצלום העורר. לפיכך, כך נטען, גם אם המתלונן מאמין שהעורר נמנה על תוקפיו ובטוח בזיהויו, אין ליתן להודעתו בנדון משקל שיספיק לקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה. נאמר כי העורר מסר בחקירתו גרסה שכללה אליבי (במובחן מנאשמים אחרים ששמרו על שתיקה) וכי אין כל ראיה הקושרת את העורר ליתר הנאשמים או לאחרים. כמו כן נטען כי חלקו של העורר לא היה חמור במיוחד, באשר המתלונן ייחס לו בעיטות, דחיפות ותקיפה באמצעות הידיים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ