אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6113/15 מדינת ישראל נ' שביר

בש"פ 6113/15 מדינת ישראל נ' שביר

תאריך פרסום : 09/09/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6113-15
09/09/2015
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה שמול
המשיב:
עבדאלחכים שביר
עו"ד אחמד יונס
עו"ד מוניס יונס
החלטה

 

           ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטתו מיום 6.9.2015 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטא' ביתן) בת"פ 35009-01-15, בגדרה שונו תנאי השחרור של המשיב, המצוי בחלופת מעצר, בדרך של ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, כך שיוכל לחזור למקום מושבו הקבוע ברצועת עזה.

 

רקע

 

  1. על-פי כתב האישום מיום 18.1.2015, המשיב, בעל עסק לאספקת מוצרי חשמל, סיפק לארגון החמא"ס כבלי תקשורת, בסוברו כי הם נועדו לשמש להכנת מטעני חבלה. בנוסף, בעת שהותו לרגל עסקיו בישראל, רכש המשיב אלקטרודות וכבלי פלדה, מוצרים שכניסתם לרצועת עזה נמצאת בפיקוח. המשיב הסתיר את האלקטרודות והכבלים בין ארגזים של מוצרי חשמל שהועברו לעזה, במטרה להכשיל את המאבטחים הממונים על בדיקת הסחורות המוכנסות במעבר "כרם שלום". נוכח האמור יוחסו למשיב העבירות הבאות: שתי עבירות של מתן שרות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945 (להלן: התקנות); עבירה של ניסיון למתן שרות להתאחדות בלתי מותרת לפי הסעיף הנ"ל; עבירה של קשירת קשר לעוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין ועבירה של ניסיון להפרעה לעובד ציבור.

 

  1. ביום 1.1.2015 נעצר המשיב, בהמשך הוארך מעצרו עד לתום ההליכים, אך בסופו של דבר הוא שוחרר לחלופת מעצר בפיקוח, ולאחר שהופקדו ערבויות כספיות. יצוין, כי ענין מעצרו של המשיב נדון גם בבית משפט זה במסגרת בש"פ 1780/15 שביר נ' מדינת ישראל (23.3.2015).

 

           ביום 6.9.2015 ניתנה הכרעת דין בעניינו של המשיב, במסגרתה זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו והורשע בעבירות של קשירת קשר לעוון ושל ניסיון להפרעה לעובד ציבור. נוכח זיכוי זה ולבקשת המשיב הורה בית המשפט המחוזי, כי יבוטל עיכוב יציאת המשיב מהארץ שניתן כחלק מתנאי השחרור שנקבעו במסגרת הליך המעצר עד לתום ההליכים. בית המשפט הבהיר, כי יתר תנאי השחרור יעמדו בעינם וקבע את מועד הטיעונים לעונש ליום 21.9.2015. החלטה זו ניתנה, בין היתר, לרקע טענת המשיב לפיה פרק הזמן בו שהה במעצר יכול שיימצא ארוך מהעונש שניתן יהיה לגזור עליו, בהתחשב בעבירות בהן הורשע. עם זאת, בית משפט קמא נעתר לבקשתה של העוררת להאריך את תוקף עיכוב היציאה עד ליום 7.9.2015 בשעה 11:00. בקשה להארכה נוספת של עיכוב היציאה מן הארץ, שהגישה העוררת ביום 7.9.2015, נדחתה על-ידי בית משפט קמא באותו יום.

 

           מכאן הערר.

 

  1. העוררת מבקשת, כי ייוותרו על כנם תנאי השחרור בהם היה המשיב נתון ובכללם צו עיכוב היציאה מן הארץ, זאת עד מועד מתן גזר הדין בתיק הפלילי המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביסוד הערר מצויה עמדת העוררת לפיה בדעתה להגיש ערעור על הכרעת הדין המזכה שניתנה בעניינו של המשיב (במהלך הדיון בערר נמסרה הודעה כי אכן התקבלה החלטה על הכוונה להגיש ערעור). העוררת מדגישה, כי הבקשה דנא מתייחסת לפרק הזמן שעד למתן גזר הדין, שכן מיד לאחר מתן גזר הדין העוררת תבקש את הארכת תנאי השחרור, או קביעת תנאי שחרור, במסגרת הוראות הדין הרלוונטיות ובהן הוראת סעיף 63 לחוק המעצרים. עוד נטען, כי אין בכוונת העוררת לנצל את מלוא התקופה להגשת הערעור והיא תפעל לזירוז הגשתו.

 

           כאמור, בהכרעת הדין זוכה המשיב מהעבירות העיקריות שיוחסו לו, וזאת, בין היתר, על יסוד ניתוח משפטי שערך בית המשפט המחוזי של העבירה לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות, שבגדרו נקבע כי מכירת כבלי חשמל על ידי המשיב לחמאס אינה עולה כדי ביצוע העבירה האמורה. בית המשפט ציין, כי קביעתו האמורה מבוססת על פרשנותו להוראת הסעיף הנ"ל, בהעדר הלכה מחייבת ובהעדר פסיקה אשר דנה ישירות בסוגיה. עוד קבע בית משפט קמא, כי בכל מקרה אין דיני העונשין של מדינת ישראל חלים על מעשיו של המשיב, אשר לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה.

 

           אכן, מדובר בסוגיות שיכולות להיות לגביהן דעות שונות, ומבלי לחוות דעה לגופם של דברים, די אם ייאמר לעת הזו כי מדובר בסוגיות הראויות לבחינתה של ערכאת הערעור ובוודאי שאין לומר על ערעור שכזה, ככל שיוגש, שהוא ערעור סרק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ