אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6016-15 מדינת ישראל נ' כהן

בש"פ 6016-15 מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 16/09/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6016-15
10/09/2015
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד לינור בן אוליאל
המשיב:
יוסף כהן
עו"ד אריאל עטרי
החלטה



           בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בגדרה מבוקש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.9.2015, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 34612-12-14 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

 

כתב האישום

 

  1. ביום 16.12.2014 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנה וחטיפה לשם ביצוע עבירת מין. עובדות כתב האישום הובאו בהרחבה בהחלטתי הקודמת בעניינו של המשיב (ראו: בש"פ 325/15 כהן נ' מדינת ישראל (2.2.2015) (להלן: בש"פ 325/15)), ועל כן, אביא את עיקרן בתמצית.

 

           כעולה מכתב האישום, המשיב, נהג מונית במקצועו, נסע ביום 2.12.2014, במסגרת עבודתו, לעיר אשדוד. במהלך נסיעתו בעיר, הבחין המשיב במתלוננת, קטינה ילידת 2007, ישובה על מדרכה בסמוך לספסל, שם המתינה להסעה לביתה. המשיב עצר ליד המתלוננת וניסה לשכנעה לעלות עמו למונית. לאחר שהמתלוננת סירבה, הפציר בה המשיב והבטיח כי יקנה לה דברי מתיקה. בשלב זה נעתרה המתלוננת, נכנסה למונית והתיישבה במושב שליד הנהג. המשיב החל בנסיעה לכיוון בית שמש ובשלב מסוים פנה אל יער צרעה, שם עצר את המונית והורה למתלוננת לעבור למושב האחורי, והחל לבצע במתלוננת מעשים מגונים: נישק אותה על פיה, הפשיל את גרביוניה עד לאמצע הירך ונגע באיבר מינה מעל או מתחת לתחתוניה. לאחר שבוצעו בה המעשים האמורים, יצאה המתלוננת מן המונית, והמשיב נסע מן המקום. המתלוננת, שנותרה לבדה ביער, רצה בבכי לכיוון הכביש כשהיא צועקת לעזרה. נהגת שעברה במקום אספה את המתלוננת, ועל-פי מספר טלפון שנתנה לה המתלוננת, יצרה קשר עם סבתהּ והזעיקה את המשטרה.

 

הליכי המעצר וההליך העיקרי

          

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 28.12.2014 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים (מ"ת 34612-12-14, כב' השופטא' ואגו). נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, כמו גם עילת מעצר הנובעת ממסוכנותו ומהחשש שימלט מהדין. עוד נקבע, כי העובדה שמדובר בקורבן אקראי הנעדר כל זיקה קודמת למשיב, מלמדת על מסוכנות כללית ונרחבת מצדו אשר אינה ניתנת לנטרול באמצעות חלופות מעצר. החשש מפני הימלטות המשיב מהדין קיבל משנה תוקף לנוכח תכנונו לעזוב את הארץ באופן מיידי ולהעתיק את מקום מושבו למזרח הרחוק. לרקע הנסיבות האמורות, נקבע כי אין מקום להורות על עריכת תסקיר מעצר, שכן במקרה מעין זה צפוי שלא תהיה לו תוחלת. על החלטתו של בית המשפט המחוזי הגיש המשיב ערר, אשר נדחה בהחלטתי מיום 2.2.2015 (בש"פ 325/15 הנזכר לעיל).

 

  1. אשר להליך העיקרי – ביום 30.12.2014 התקיימה ישיבת הקראה של כתב האישום. לבקשת בא-כוח המשיב נדחה הדיון מעת לעת, לצורך מיצוי הליכי קבלת חומרי החקירה. בדיון שהתקיים ביום 30.4.2015 מסר בא-כוח המשיב מענה לכתב האישום במסגרתו לא הכחיש את השתלשלות העניינים הבסיסית המתוארת בכתב האישום (איסוף המתלוננת ברכבו, מסלול הנביעה, חיבוק המתלוננת ונישוקה, ונטישתה לבדה בצד הדרך). המשיב כפר בעובדת כניסתו אל תוך היער, מעברו למושב האחורי ובנגיעה באיבר מינה של המתלוננת. בית המשפט קבע שלושה מועדי הוכחות אשר התקיימו זה מכבר (בימים 25.6.2015, 13.7.2015 ו-19.7.2015), במסגרתם נשמעו עדויותיהם של שישה עדי תביעה. שני מועדי הוכחות נוספים קבועים לחודש אוקטובר הקרוב. עדות חוקרת הילדים שחקרה את המתלוננת במספר הזדמנויות טרם נשמעה.

 

           יודגש, כי בדיון שהתקיים ביום 19.7.2015 נשמעה עדותה של עדת תביעה אחת, ואילו עדים נוספים שהוזמנו לא התייצבו מסיבות שונות. במסגרת הדיון טען בא-כוח המשיב כי חומרי חקירה מהותיים (ובהם תיעוד אחת החקירות של המתלוננת על-ידי חוקרת הילדים) לא נמסרו לידיו. בית המשפט המחוזי קבע כי אכן חומר חקירה מהותי לא הועבר לבא-כוח המשיב, והורה לאפשר לסנגור לעבור על כל חומרי החקירה שברשות המבקשת על מנת לבדוק שלא אירעו תקלות נוספות. בנוסף, בית המשפט הביע תרעומת על התנהלות שאינה מאפשרת ניהול יעיל של התיק, וציין כי אם ההגנה הייתה מעדכנת את בית המשפט שבכוונתה לערוך חקירות נגדיות קצרות (אם בכלל), היה ניתן לזמן עדים נוספים לישיבות שנקבעו. כן הלין בית המשפט על היעדר התייחסות מטעם ההגנה בדבר מסמכים שניתן להגיש בהסכמה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ