אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 5948/15 דניס ז'יגולסקי נ' מדינת ישראל

בש"פ 5948/15 דניס ז'יגולסקי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/09/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5948-15
21/09/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
דניס ז'יגולסקי
עו"ד שחר חצרוני
עו"ד אורן לבן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שרית משגב
החלטה


 

 

  1. בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.8.2015 (מ"ת 33597-01-15, השופטת ד' שריזלי) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 18.1.2015 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והחזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק זה. על פי המתואר בכתב האישום, העורר ייצר מטען חבלה המורכב מתיבת עץ שהכילה חומר נפץ ובתוכו ברגי מתכת שנועדו לשמש כחומר רסס להגברת הפגיעה. ביום 22.12.2014, כך נטען, אותר מטען החבלה שייצר העורר בחניון תת קרקעי של בניין מגורים בתל אביב כשהוא בתוך תעלת פח המחוברת לתקרת החניון.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה טענה המדינה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, וזאת על בסיס ממצאיה של בדיקת דנ"א שבוצעה בדגימות שנלקחו מן המטען. כמו כן, המדינה טענה שקיימת בעניינו של העורר מסוכנות רבה, הן לנוכח הסכנה שנשקפה ממטען החבלה עצמו והן בשים לב לחזקת המסוכנות הסטטוטורית בכל הנוגע לעבירות נשק. המדינה הוסיפה והפנתה גם לעברו הפלילי העשיר של העורר, אשר כלל הרשעות במגוון עבירות רכוש ואלימות שאף הובילו לריצוי של עונשי מאסר.

 

  1. בפתח הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 12.7.2015 כפר העורר בקיומן של ראיות לכאורה בעניינו. טענתו המרכזית של העורר נגעה למהימנותם של ממצאי ה-דנ"א שנמצאו על גבי מטען החבלה וזוהו כשייכים לעורר, בשל חוסר הבהירות הקיים, לשיטתו, באשר לזיהויה של הדגימה שהועברה למעבדה. הוא הוסיף כי למעשה לא קיימות ראיות נוספות הקושרות את העורר למטען החבלה. מנגד, המדינה טענה כי ניתן לסמוך על ראיית ה-דנ"א. לכך הוסיפה המדינה כי בשיחתו של העורר עם מדובב שהוכנס לתאו ציין העורר כי אם יתברר שה-דנ"א שנמצא על המטען אכן שלו הוא יבקש לקדם הסכמה עם המדינה ויודה בעבירה של קשירת קשר לפשע.

 

  1. ביום 19.7.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. בית המשפט המחוזי עמד על כוחה הרב של ראיית ה-דנ"א, חרף היותה ראייה נסיבתית, ודחה את טענותיו של העורר בכל הנוגע למהימנותה בעניינו. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו השונות של העורר בכל הנוגע ל"אין" הראייתי בעניינו, וקבע כי המקום לברר טענות אלו הוא ההליך העיקרי.

 

  1. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת בעניינו של העורר עילת מעצר של מסוכנות. לכך הוא הוסיף, כי המסוכנות הנשקפת מן העורר היא שורשית וכי רמתה מדאיגה, ועל כן על פניו לא ניתן להורות בעניינו על חלופת מעצר. אף על פי כן, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתו של העורר והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו לשם בחינתן של חלופות מעצר אפשריות.

 

  1. ביום 11.8.2015 הוגש בעניינו של העורר תסקיר מעצר. שירות המבחן התרשם כי לעורר אישיות ילדותית ובלתי בשלה וכי הוא מתקשה לקחת אחריות על התנהלותו ולגלות מודעות לדפוסיו הבעייתיים, חרף הישנותם. כמו כן, שירות המבחן עמד על כך שהעורר נוטה לייחס את הבעייתיות כיום ובעבר לגורמים חיצוניים, וכי עוד מגיל צעיר היה מעורב בחברה שולית אשר נתנה לו תחושת ערך והשתייכות. בסיכומו של דבר, שירות המבחן קבע כי חרף ניסיונו של העורר לערוך שינוי בחייו ולהתרחק מהעולם השולי, ועל אף תמיכה שלה הוא זוכה מצד משפחתו בתקופה האחרונה, התנהלותו עודנה מאופיינת בדפוסים עברייניים, אימפולסיביים ואלימים וכי קיים סיכון להישנות של התנהלות שולית ואלימה בעניינו. שירות המבחן בחן את המפקחים שהוצעו על ידי העורר – אביו, אמו, שאף פיקחה עליו בחלופת מעצר בעבר, ובת זוגו. שירות המבחן התרשם כי המפקחים, חרף היותם אנשים נורמטיביים וראויים, מגלים גישה מגוננת כלפי העורר וכי הם מתקשים לראות את הסיכון הכרוך בהתנהלותו, ועל כן קבע כי יתקשו להוות גורם סמכותי עבורו. בסופו של דבר, שירות המבחן סבר כי בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מן העורר ובהיעדר חלופת מעצר ההולמת את מצבו, לא ניתן להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ