אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 5800/16

בש"פ 5800/16

תאריך פרסום : 08/08/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5800-16
08/08/2016
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
נ.ג.
עו"ד שי נודל
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד הילה גורני
החלטה

 

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.7.2016 (מ"ת 52061-06-16, השופט ב' שגיא) שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 26.6.2016 הוגש נגד העורר, אשתו (להלן: נאשמת 2) ואדם נוסף בשם רוני דוידוב (להלן: דוידוב) כתב אישום שעניינו עבירות של החזקה וסחר בסמים. על-פי האישום הראשון, במהלך פרק זמן שאינו ידוע למאשימה ועד ליום 8.6.2016 החזיק העורר, שלא לצריכתו העצמית, בדירת מגוריו שבתל-אביב סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות כוללת של 72.82 גרם נטו (להלן:הסם), כאשר חלקו ארוז בתוך 31 אריזות פלסטיק סגורות. כמו כן, העורר החזיק בדירתו שני משקלים אלקטרוניים שנועדו לשקילת הסם. עוד מתואר באישום הראשון כי העורר ביצע בהזדמנויות שונות עסקאות בסם מסוכן מסוגים שונים בכמויות שאינן ידועות למאשימה. על-פי האישום השני, ביום 8.6.2016 הגיעו שוטרים לדירתם של העורר והנאשמת 2 על מנת לבצע בה חיפוש על-פי צו חיפוש שניתן על-ידי שופט. השוטרים פגשו בעורר ברחוב, הציגו לו את צו החיפוש והודיעו לו על כוונתם. העורר טען כי אינו מתגורר בכתובת זו וכי הגיע למקום כדי "לבקר חבר". העורר שעוכב בשלב זה אמר לאחד השוטרים: "תעצור אותי אני לא נכנס לחיפוש פה". לאחר מכן, העורר נעצר. בהמשך נערך חיפוש בדירה. במהלך החיפוש, ועל-פי הוראתו של העורר, נכנסה הנאשמת 2 לחדר השינה ללא רשות השוטרים, נטלה מהארון את הקופסה שבה נמצא הסם והשליכה אותה מהחלון. כאשר נשאלה למעשיה השיבה "עשיתי מה שאמרו לי לעשות" וכן שזרקה "את מה שהוא אמר לי לזרוק". למשמע דברים אלה אמר העורר לנאשמת 2 "תסתמי את הפה לפני שאני מביא לך אגרוף לפרצוף". על-פי האישום השלישי, ביום 8.6.2016 נהג העורר ברכב מסוג מאזדה, על אף שאין לו רישיון נהיגה. בגין מעשים אלו יוחסו לעורר העבירות הבאות: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א), 7(ג) ו-31(3) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); ריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; וכן נהיגה ללא ביטוח חובה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. למען שלמות התמונה יצוין כי לדוידוב יוחסו, במסגרת האישום הרביעי בכתב האישום, עבירות של השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. טרם הדיון בבקשה הוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, שבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר בפיקוחם של אמו, חמו ושכנו. מתסקיר שירות המבחן עולה כי העורר הוא בן 23, נשוי ואב לילדה, וכי אשתו בת ה-24, היא הנאשמת 2, הרה ואינה עובדת. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, בשים לב להרגליו בכל הנוגע לצריכת סמים (אשר הסלימו לאחר ששוחרר ממאסר בגין הרשעה קודמת), התנהגותו המניפולטיבית והמכשילה מול גורמי אכיפת החוק, היעדר מוטיבציה מצדו לערוך שינוי בהתנהגותו וחולשת הפיקוח שהוצע על-ידו. בהקשר זה צוין כי שירות המבחן התרשם שהמפקחים לא מכירים בחומרת המעשים המיוחסים לעורר, אינם מעורבים בחייו ואין ביכולתם להפחית את הסיכון הנשקף ממנו.

 

  1. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר. ביחס לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית נקבע כי התשתית הראייתית כוללת את כמות הסם המשמעותית שנתפסה בדירתו של העורר, וכן את חלוקתה למנות ואת החזקתם של שני משקלים המאפיינים עיסוק מסחרי בסמים. באשר לעבירת הסחר קבע בית המשפט המחוזי כי אמנם קיימת חולשה ראייתית מובנית, כטענת העורר, בשל כך שכתב האישום לא מתייחס לפרטים כגון מועדי עסקאות, לקוחות, כמויות וסוגי סמים. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי "זהו ממילא הנוסח בו בחרה התביעה לנקוט בכתב האישום, כך שהקביעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית צריכה להינתן ביחס למיוחס למשיב". בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי חומר הראיות מלמד על כך שלכאורה העורר מעורב בהפצת סמים לגורמים שונים. בית המשפט המחוזי ביסס מסקנה זו על הודעתו של דוידוב, שתיאר הספקת סמים מצדו של העורר, ועל חילופי הודעות קוליות ומסרונים שמהם עולה כי העורר כעס על כך שדוידוב פנה לגורם שלישי לצורך קבלת סם. בית המשפט המחוזי הוסיף כי יש לתת משקל גם לכך שהעורר שתק בחקירתו כאשר התבקש לספק הסבר להודעות האמורות ולהודעתו של דוידוב. על כן, כך נקבע, גם בהתחשב בחולשה המובנית בכתב האישום, קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירת הסחר.

 

  1. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי עילות המעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי משפט מתקיימות בעוצמה גבוהה בעניינו של העורר. בהקשר זה הוטעם כי החשש משיבוש הליכי משפט עולה, בין היתר, מהתנהגותו של העורר כלפי אשתו ומהתנהלותו מול השוטרים. בית המשפט המחוזי הוסיף כי עילות המעצר מתחזקות נוכח עברו הפלילי של העורר, שהורשע בשלוש-עשרה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע והונאה בכרטיס חיוב (וזאת במסגרת הליך אחד). בית המשפט המחוזי הוסיף והפנה גם לאמור בתסקיר המבחן, שציין את גישתו המניפולטיבית של העורר. בית המשפט המחוזי קבע כי אין בגילו הצעיר של העורר, במצבו המשפחתי ובהתמכרותו לסמים כדי להצדיק את שחרורו לחלופת מעצר, ולא כל שכן כאשר חלופות המעצר שהוצעו על-ידי העורר נמצאו כלא מתאימות על-ידי שירות המבחן. לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח הטעמים שנמנו לעיל אין מקום להסתפק במעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני או לשחררו לחלופה במסגרת הקהילה.

 

 

הערר

 

  1. העורר טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהורה על מעצרו עד תום ההליכים. טענותיו של העורר נסבות הן על הקביעות בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגדו והן על דחיית האפשרות שישוחרר לחלופת מעצר.

 

  1. לטענת העורר, הסם הוחזק על-ידו למטרת צריכה עצמית, והוא קנה כמות גדולה ממנו מספר ימים עובר למעצרו משום שהמחיר שבו הוצע לו היה נמוך מאוד. העורר מוסיף כי ערבב את הסם עם חומר בשם קראתין, ואת החומר המעורבב חילק למנות של חצי גרם או גרם לשימושו העצמי. העורר מוסיף וטוען כי אף על פי שעבירת הסחר מיוחסת לו בהתבסס על הודעות שהחליף עם דוידוב, כנגד האחרון כלל לא הוגש כתב אישום בגין סחר בסם. כמו כן, לטענת העורר כתב האישום מתייחס לעבירה זו בלשון כללית ביותר ואינו מבוסס על כל ראיה ממשית, כך שהסיכוי להרשעה בה נמוך מאוד. בהקשר זה טוען העורר כי אין בחומר הראיות התייחסות למועדים שבהם התבצעו עסקאות הסמים ולגורמים שעמם הן נערכו לכאורה. העורר מוסיף ומפנה להודעתו של דוידוב לפיה העורר הפנה אותו לאדם אחר כאשר דוידוב ביקש ממנו קוקאין. לטענתו של העורר, הודעה זו מצביעה בבירור על כך שאין לו כל קשר לסחר בסמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ