אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 552/15 מדינת ישראל נ' רמזי זיתון

בש"פ 552/15 מדינת ישראל נ' רמזי זיתון

תאריך פרסום : 25/01/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
552-15
23/01/2015
בפני כבוד השופט:
מ' מזוז

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה שמול
המשיבים:
1. רמזי זיתון
2. נעים אל עיסאוי

עו"ד אורי בן נתן
עו"ד שוקרי אבו טביח
עו"ד לי בן-חיים
החלטה

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד סגן הנשיא ע' מודריק) לשחרר את המשיבים בתנאי ערבות.

  1. נגד המשיבים וארבעה אחרים הוגש כתב אישום בגין עסקה למכירת נשק צה"לי, המייחס למשיבים (נאשמים 5 ו-6 בכתב האישום) עבירה של רכישת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           על פי האישום השני בכתב האישום, שהוא המיוחס למשיבים, ביום 9.12.2014 קשרו נאשמים 3,1 ו-4 יחד עם חייל צה"ל וסוכן צבאי קשר לקבל לידיהם נשק צה"לי מסוג מיקרו תבור (להלן: הנשק) ולמכור אותו. הנאשמים 1 ו-2 פנו למשיבים ולאדם נוסף, שזהותו אינה ידועה, וקשרו קשר למכור להם את הנשק בתמורה ל-54,000 ₪. ביום 12.12.2014 הנאשם 1 קיבל לידיו את הנשק בחולון, ובהנחיית נאשם 2 נסע לבאר יעקב, שם בנוכחות הנאשם 2 והמשיבים העביר את הנשק לאחר וקיבל 54,000 ₪.

 

  1. במקביל להגשת כתב האישום, הגישה העוררת בקשה לעצור את כל הנאשמים בפרשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות, ביניהן דו"חות עיקוב והאזנות סתר, וכי קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים.

 

  1. בתום הדיון ביום 19.1.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן "ראיות נסיבתיות מחשידות מאוד" המלמדות על מעורבות המשיבים בעסקת הנשק. עוד נקבע שהגרסה שמסרו המשיבים, לאחר ששמרו תחילה על זכות השתיקה, "נראית בעייתית ומופרכת כמעט על פניה". יחד עם זאת קבע בית המשפט, כי קשה מאוד לקבוע את  סוג המעורבות של המשיבים ומה חלקם בעסקה, ולפיכך סבר שיש מקום לנקוט בעניינם בחלופת מעצר מגבילה והדוקה. בית המשפט הורה לבא-כוח המשיבים להציע אפשרויות לחלופות מעצר, וציין שאין מקום לבקש את המלצות שירות המבחן.

 

           יצוין, שנאשמים 3-1 בכתב האישום הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה, ובית המשפט הורה על הכנת תסקיר מטעם שירות המבחן, והדיון בעניינם קבוע ליום 4.2.2015. באשר לנאשם 4 קבע בית המשפט כי יש ראיות לכאורה, ולכן הורה על הכנת תסקיר מעצר. הדיון בעניינו קבוע ליום 27.1.2015.

 

  1. ביום 22.1.2015, לאחר בחינת המפקחים שהוצעו, הורה בית המשפט על שחרור המשיבים למעצר בית מלא בפיקוח לסירוגין של שישה מפקחים, שכל אחד יחתום על ערבות צד ג' בסך 50,000 ₪. כן הורה על ערבות עצמית של 50,000 ₪, ועל הפקדה במזומן של כל אחד מהמשיבים בסך 30,000 ₪. בנוסף, ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון. לבקשת המדינה עיכב בית המשפט את החלטתו ב- 24 שעות כדי לאפשר לה להגיש ערר על ההחלטה.

 

  1. בערר שהגישה ובטיעוני באת כוחה בפני, טוענת המדינה כי הראיות נגד המשיבים עומדות במובהק ברף הראיות לכאורה, ואף מעבר לכך, וכי הראיות מבססות את המסקנה שהמשיבים היו שותפים מלאים ברכישת הנשק מהנאשמים האחרים ונטלו חלק פעיל ומשמעותי בעסקה. לטענתה, שגה בית המשפט קמא בקביעתו, לפיה בשל קושי לקבוע מה סוג ומידת המעורבות של המשיבים בעסקת הנשק יש מקום לנקוט בחלופת מעצר. כן נטען, כי מסוכנותם של המשיבים, השוללת חלופת מעצר, נובעת הן מחזקת המסוכנות הסטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, שלא הופרכה כאן, כאשר לכך מצטרפות נסיבות מחמירות: סוג הנשק שנרכש - נשק צה"לי התקפי מסוג מיקרו תבור - קשרי המשיבים עם העולם העברייני, שתיקתם בחקירה  ועברם הפלילי המכביד. לפיכך, לטענת המדינה, אין בחלופת המעצר כדי להשיג את מטרת המעצר ולאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים. 

 

  1. מנגד טען בא כוח המשיבים, כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא המצדיק התערבות. לצד טענות והשגות לגבי הראיות עליהן נסמכת התביעה, עמד על כך שאכן שכאשר יש אי בהירות לגבי מידת מעורבותו של נאשם בעבירה, הדבר עשוי להצדיק חלופת מעצר, שכן הדבר משליך על מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם (בש"פ 406/05 גור אריה נ' מדינת ישראל (1.2.2005), בש"פ 9457/03 אבוסמור נ' מדינת ישראל (27.10.2003)). כן נטען, כי אף שבערר לענין מעצר, שאלת המעצר נשקלת על ידי בית משפט שלערעור מחדש ובאופן  עצמאי, עדיין נדרש טעם של ממש לביטול ההחלטה של בית משפט דלמטה (בש"פ 7542/03 מדינת ישראל נ' פלוני (22.8.2003), בש"פ 5501/04 מדינת ישראל נ' צרפתי (11.6.2004)).

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שמיעת טענות הצדדים בפני, ולאחר עיון בפרוטוקול ובהחלטת בית משפט קמא, בערר המדינה ובחומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערר להתקבל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ