אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 5509/15 בדיר נ' מדינת ישראל

בש"פ 5509/15 בדיר נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 23/08/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5509-15
23/08/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המערער:
מונדר בדיר
עו"ד בני נהרי
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 

   לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ש' אטרש) בעמ"ת 50719-07-15 מיום 5.8.2015, בגדרה דחה בית המשפט את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום (השופטת י' שיטרית) במ"ת 42334-02-13 מיום 20.7.2015, אשר דחה את בקשת המבקש להורות על שחרורו לחלופת מעצר או על ריצוי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

תמצית הרקע והליכים קודמים

  1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 21.2.2013 לבית משפט השלום. כתב האישום כולל חמישה אישומים המייחסים למבקש עבירות מס רבות, וביניהן ניכוי מס תשומת שלא כדין, ניהול רשומות כוזבות, שימוש במרמה כדי להתחמק ממס, קבלת דבר במרמה וכן עבירות של שבועת שקר, שידול לשבועת שקר ותקיפת עובד ציבור. כעולה מכתב האישום, בתקופה שבין שנת 2013-2011 פעל המבקש בתחכום רב ביחד עם שלושה אחרים, לביצועה של תוכנית עבריינית רחבת היקף להונות את רשויות המס באמצעות חשבוניות פיקטיביות. במסגרת מימוש התוכנית, הנאשמים והמבקש כללו בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 4 – חברה פרטית מוגבלת במניות שהתאגדה בישראל, בה שימשו המבקש ושאר הנאשמים כמנהלים פעילים במועדים הרלבנטיים (להלן: החברה) – חשבוניות מס פיקטיביות שסכומם הכולל הינו בסך של 190,626,338 ש"ח, עבור עסקאות רכישת דלק שלא התבצעו, וסכום המע"מ בגינן הוא 26,661,640 ש"ח.
  2. בהמשך, בעקבות חקירה שנפתחה במחלקת החקירות של רשות המסים ומשטרת ישראל נגד החברה בחשד לניכוי החשבוניות הפיקטיביות, פעלו המבקש והאחרים לרישום תעודות משלוח מזויפות, לפיהן סיפקה החברה דלק לחברה אחרת, לשם שיבוש הליכי החקירה. לאחר מכן הגישה החברה בקשה לפירוק החברה האחרת, בטענה כי היא חדלת פירעון, שכן לא שילמה על הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח המזויפות, סך של כ-112 מיליון ש"ח. בכתב האישום צוין כי המבקש אף פעל לקבלת תצהירים כוזבים לתמיכה בבקשת הפירוק. לאחר שבקשת הפירוק אושרה, פעל המבקש לרישום חשבוניות זיכוי על שם החברה בסכום החוב שנוצר לחברה האחרת, תוך שטען כי מדובר ב"חוב אבוד" הפטור ממס, הגם שהחוב לא הוכר ככזה על ידי רשויות המס. עוד עולה מכתב האישום כי במהלך חקירת המבקש על ידי רשות המיסים, הטיח המבקש בחוקר כי הוא "עבריין", וכן בעט בו בעת שנהג.
  3. עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו. ביום 7.4.2013 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, לאחר קבלת תסקיר בעניינו. ערר המשיבה על החלטה זו התקבל על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים ביום 9.4.2013. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 1.5.2013 (בש"פ 2627/13). בהמשך, הגיש המבקש שתי בקשות לעיון חוזר בהחלטת המעצר לבית משפט השלום, והן נדחו ביום 22.1.2012 וביום 5.8.2014.
  4. בשל הימשכות ההליכים בתיק הגישה המשיבה מספר בקשות להארכת מעצרו של המבקש ב-90 ימים נוספים לבית משפט זה, ומעצרו של המבקש הוארך מעת לעת. בבקשה השביעית להארכת מעצרו של המבקש, הורה בית משפט זה ביום 29.3.2015 על עריכת תסקיר לשם בחינת אפשרות חלופת מעצר בעניינו, במקרה בו תתבקש הארכת מעצר נוספת. ביום 27.5.2015 הוגש תסקיר מעצר. שירות המבחן ציין כי לא ניתן לשלול המשך מעשי מרמה מצדו של המבקש וכי הוא טרם החל בהליך שיקומי כלשהו. אולם, נוכח התקדמות ההליך המשפטי והעובדה שהתיק מצוי בשלב הסיכומים, ובהתחשב בזמן הממושך בו מצוי המבקש במעצר והתאמתם של המפקחים שהציע המבקש לתפקיד, המליץ שירות המבחן לשחרר את המבקש לחלופת המעצר שהוצעה על ידו. בהחלטה להארכת מעצרו של המבקש מיום 25.6.2015, קבע בית משפט זה כי על אף ששירות המבחן המליץ על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, הרי שבבחינת איזון האינטרסים לאותה עת, גובר האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי של המבקש בנסיבות המקרה. לפיכך, הוארך מעצרו של המבקש ב-90 ימים החל מיום 6.7.2015.
  5. בד בבד עם הליכי הארכות המעצר, המבקש הגיש לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בבקשה עמד המבקש על כך שחלוף הזמן הניכר מקבל משנה תוקף בעניינו בשל נסיבותיו האישיות, בהיותו עיוור מלידה ונכה הנזקק לסיוע בפעולות היום-יומיות, ונוכח הקשיים עמם הוא נאלץ להתמודד במעצרו הממושך. כמו כן, המבקש עמד על כך שהתיק מצוי בשלב בו הצדדים ממתינים להכרעת הדין שתינתן רק לאחר פגרת בתי המשפט, וטען שבנסיבות אלה יש כדי לאיין את עילת המעצר שעניינה שיבוש מהלכי משפט ולהסטת נקודת האיזון אל עבר שחרורו לחלופת מעצר והעדפת האינטרס הפרטי על פני הציבורי. בהחלטתו מיום 20.7.2015, התייחס בית משפט השלום לכך שהמבקש אכן שוהה זמן ניכר מאחורי סורג ובריח, דבר המקבל משנה תוקף במצבו המוגבל, ולכך שתסקיר המעצר בעניינו הוא חיובי. עם זאת, נוכח מסוכנות המבקש העולה מהמעשים המתוארים בכתב האישום, בצירוף עברו הפלילי המכביד והרלבנטי, בגינו ריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים ואף מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו; קבע בית המשפט כי המסוכנות הנשקפת ממנו שרירה וקיימת גם לעת הזו, וכי אין בחלופה הראויה שהוצעה כדי לאיין אותה, גם בשלב בו מצוי התיק. לצד זאת, ציין בית המשפט כי ההליכים בתיק העיקרי עתידים להסתיים בתוך פרק זמן לא ארוך.
  6. על החלטה זו ערר המבקש לבית המשפט המחוזי, וטען כי בעובדה שהוא עצור מזה שנתיים וחצי יש כדי להמחיש לו את חומרת מעשיו הלכאוריים ולהפחית משמעותית את הסיכון הנשקף ממנו, כפי שעולה מתסקיר המעצר בעניינו. כן נטען כי בהתחשב בכך שמדובר במסוכנות כלכלית בלבד, יש לייחס משקל רב למעצרו הממושך. מנגד המשיבה טענה כי ההחלטה נשענה על מסוכנות המבקש, ולא רק על החשש משיבוש הליכים. בהקשר זה שבה והדגישה המשיבה כי מסוכנות המבקש נותרה בעוצמה גבוהה. בהחלטתו מיום 5.8.2015, נשוא הבקשה, עמד בית המשפט על השתלשלות ההליכים בתיק, על נימוקי הצדדים, וקבע כי עיקרו של הליך לעיון חוזר הוא בשינוי נסיבות מהותי בתשתית הראייתית או שינוי נסיבות אחר שיש בו כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטת המעצר. בענייננו, פסק בית המשפט כי המסוכנות האצורה במבקש ובמעשיו, בצירוף עברו הפלילי המכביד והרלבנטי, מטים את הכף לעבר דחיית בקשתו והותרתו מאחורי סורג ובריח. זאת, תוך שצוין כי בעובדה שהוגש תסקיר מעצר חיובי, אין כדי להצביע על שינוי נסיבות ועל הפחתה בעוצמת המסוכנות הנשקפת מהמבקש. בנוגע לטיב המסוכנות, ציין בית המשפט כי למבקש מיוחסות עבירות כלכליות רחבות היקף, שהתחכום הנדרש לשם ביצוען מלמד על עוצמת המסוכנות הגבוהה העומדת בעינה.

           מכאן הבקשה שלפני.

  1. בבקשה נטען כי מנסיבות המקרה מתעוררת שאלת האבחנה בין הליך המתקיים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים לבין הליך המתקיים לפי סעיף 52 לחוק המעצרים. זאת, משום שבית משפט השלום הדן בעניינו בהליך לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, נימק את החלטתו על "קביעת בית המשפט העליון בעניינו של המבקש אשר ניתנה בשאלת מעצרו אך לפני זמן קצר" לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ובכך לשיטת המבקש יצר בית המשפט חוסר בהירות באשר להבדלים בין שני ההליכים. לגוף הדברים, טוען המבקש כי בית המשפט טעה משלא בחן אמצעי חלופי שפגיעתו פחותה מהשארתו במעצר מאחורי סורג ובריח בשים לב לנסיבות המקרה. בהקשר זה נטען שבית המשפט לא נתן משקל ראוי לעובדה שהתיק העיקרי מצוי בשלבי סיום, ולכך שלפי תסקיר המעצר יש בכוחה של חלופת המעצר שהוצעה על ידו לאיין את מסוכנותו. זאת ועוד, נטען כי הערכאות הקודמות לא נתנו דעתן לטענת המבקש כי במסגרת שינוי הוראות חוק המעצרים, קיימת האפשרות להורות על המשך מעצרו בדרך של פיקוח אלקטרוני. נטען כי אפשרות זו לא עמדה בעת ההחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים, וכן לא בעת הארכות מעצרו של המבקש, ומשכך יש בה כדי להוות שינוי נסיבות של ממש לצורך הליך עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים.

הכרעה

  1. לאחר עיון בבקשה, ובהחלטות הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
  2. כידוע, הרשות לערור ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק המעצרים ניתנת רק באותם מקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש [ראו למשל: בש"פ 3521/13 תורגמן נ' מדינת ישראל (22.5.2013) פסקה 5 וההפניות שם; בש"פ 1260/13 עדאל נ' מדינת ישראל (25.2.2013) פסקה 7 וההפניות שם]. הגם שהמבקש מנסה לעטות על בקשתו נופך כללי, אין מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים דיון ב"גלגול שלישי". לאחר עיון בהחלטת בית משפט השלום, איני רואה כיצד ניתן להלום את טענת המבקש בדבר חוסר הוודאות שנוצר בשיקולים אותם יש לבחון בהליך להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים למול ההליך לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים. בית המשפט הטעים בהחלטתו כי מדובר בשני הליכים מקבילים בעלי מתווה דיוני שונה. אולם, בשני ההליכים נבחנת ונשקלת מידת המסוכנות הנשקפת מהמבקש במכלול השיקולים שיש לשקול, ואפשר כי קביעת ממצא בעניין זה בהליך אחד תסייע במסגרת ההליך האחר בנקודה זו בלבד, כפי שנעשה כאן. בכך, אין לומר כי בית המשפט טשטש את גבולות המתווה הדיוני החל בכל הליך. יתר על כן, בית המשפט המחוזי עמד על האבחנות הקיימות בין שני המסלולים השונים בהכרעתו בערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום, תוך שקבע כי אין בנסיבות אותן הציג המבקש כדי לאיין את מסוכנותו ברמה הנדרשת לשם שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה על ידו.
  3. אף לגופם של דברים לא מצאתי טעם המצדיק התדיינות נוספת בבקשתו של המבקש. אכן, נסיבות המקרה אינן פשוטות, וכפי שקבע בית משפט השלום חלוף הזמן בענייננו מקבל משנה תוקף נוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר נולד עיוור והוא מצוי באגף עם אסיר תומך המסייע לו בפעולות יום-יומיות. כמו כן, בשלב בו מצוי כעת התיק פוחת החשש לשיבוש הליכי משפט מצד המבקש, ובית המשפט נתן דעתו לכך. עם זאת, לנוכח המסוכנות הנשקפת מהמבקש, שלגביה קבעה הערכאה הדיונית כי עוצמתה לא פחתה חרף חלוף הזמן הניכר (מעל לשנתיים וחצי), ועל אף השלב בו מצוי התיק העיקרי, נפסק כי אין לאפשר את שחרורו של המבקש לחלופת המעצר עליה המליץ שירות המבחן בתסקיר המעצר. בעניין זה ראוי להוסיף כי שירות המבחן לא שלל את הסיכון להמשך התנהגות שולית מצד המבקש, והמלצתו לשחררו לחלופת מעצר ניתנה בכפוף לכך שהמפקחים שהוצעו יגבילו את גישתו של המבקש לטלפון, מחשב ואינטרנט, אשר ממנה קם חשש להמשך פעילות שולית מצדו. במצב דברים זה, בו אין חולק בדבר המסוכנות שעודנה נשקפת מהמבקש לעת הזו, סבורני כי אין מקום להתערבות ערכאה זו במקרה דנא.
  4. יחד עם זאת, מצאתי להוסיף כי ככל שההליך בתיק העיקרי יימשך אל מעבר לתקופת הארכת המעצר הנוכחית, במהלך חודש אוקטובר 2015, ראוי שמידת המסוכנות הנשקפת מהמבקש והיכולת לאיין אותה בדרך של חלופת מעצר, תיבחן מחדש על ידי הערכאה הדיונית. זאת, בשים לב לתקופה הממושכת שבה מוחזק המבקש במעצר ובהתחשב בנסיבותיו האישיות הייחודיות, כאמור.
  5. אשר על כן, הבקשה נדחית.

 

           ניתנה היום, ‏ח' באלול התשע"ה (‏23.8.2015).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ