אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 486/15 סלמאן אבו זעבוט נ' מדינת ישראל

בש"פ 486/15 סלמאן אבו זעבוט נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 01/02/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
486-15
01/02/2015
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
העורר:
סלמאן אבו זעבוט
עו"ד איל הדר
עו"ד שלום פיניה
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אופיר טישלר
החלטה

  

  1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי) מיום 25.12.2014 במ"ת 5087-14, בה נתקבלה בקשת המדינה למעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.

 

תמצית רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 בצירוף סעיפים 335(א)(1) ו-335(א)(2) לחוק העונשין; ניסיון להברחה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 211 (א1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: פקודת המכס) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; ועבירת המסתייע ברכב לעוון או פשע - לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

 

           לפי המתואר בכתב האישום, העורר קשר עם אחרים, תושבי מצרים וישראל, קשר לביצוע הברחה של טובין, שפרטיהם אינם ידועים, בהיקף מסחרי ובנסיבות מחמירות. במסגרת הקשר האמור הגיעו מהצד המצרי בצהרי ה-22.10.2014 למקום הסמוך לגדר הגבול שבין ישראל למצרים לפחות 12 אנשים, כשהם נושאים על גבם לפחות 10 חבילות גדולות של טובין, מצוידים בסולמות וחמושים ברובי סער, מקלעים וטיל נגד טנקים. במקביל הגיעו למקום העורר וישראלים נוספים בג'יפים בלתי מזוהים. כוח צה"ל שהוזעק אל המקום ירה  מספר יריות אזהרה באוויר כדי להרחיק את המצרים מהגדר וכדי לעצור את העורר ושאר הישראלים. המצרים פתחו באש לעבר חיילי צה"ל, ועקב כך התפתח קרב ירי ממושך, במהלכו ירו המצרים גם טיל כתף לעבר חיילי צה"ל. במהלך חילופי האש נפצעו שני חיילי צה"ל וגם העורר נפגע מהירי. העורר ושאר הישראלים המעורבים נסו מהמקום בנסיעה מהירה ברכביהם.

 

  1. יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). המדינה טענה, כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה נגד העורר, וכן עילות מעצר סטטוטוריות מכוח סעיפים 21(א)(1)(ב) ו- 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים.

 

  1. בדיון שהתקיים בתאריך 24.11.2014, קבע בית המשפט (כבוד השופט נ' אבו טהה) כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לעורר, אף כי בנוגע לעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות התשתית הראייתית היא "בעלת עוצמה נמוכה". ואולם, הוסיף בית המשפט, כי האכסניה לבירור ענין זה היא במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב בחינתן של הראיות לכאורה. לאור זאת, ומשנקבע קיומה של עילת מעצר - עליה לא חלק גם בא כוח העורר - הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר.

 

           בתסקיר המעצר שהוגש קבע שירות המבחן קיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עבריינית מצד העורר, וזאת לאור הרשעותיו הקודמות והתרשמותו ממאפייני אישיותו של העורר, אך המליץ בכל זאת על שחרור העורר למעצר בית בלוד, מקום מרוחק מביתו בנגב, ובפיקוח המשלב איזוק אלקטרוני ושלושה מפקחים לסירוגין.

 

  1. בדיון שהתקיים לפני בית המשפט ביום 25.12.2014, שעל ההחלטה שנתקבלה בסיומו נסוב ערר זה, התנגדו למעשה שני הצדדים להמלצת שירות המבחן. בא כוח המדינה התנגד לשחרורו של העורר לחלופת מעצר נוכח מסוכנותו, עליה עמד גם שירות המבחן; ואילו בא-כוח העורר התנגד להמלצת שירות המבחן בטענה שאין ראיות לכאורה בנוגע לעבירה העיקרית שבכתב האישום (חבלה חמורה), בעוד לגבי העבירות האחרות, הן אינן מצדיקות כלל מעצר. 

 

           בהחלטתו ציין בית המשפט, כי התרשמות שירות המבחן שהעורר עלול לפעול באופן עובר חוק וחוצה גבולות במצבים של לחץ כלכלי, מתח ותסכול, כמו גם העבר הפלילי של העורר והיותו אסיר ברישיון עת ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו, מלמדות על מסוכנותו לציבור. עוד הודגש, כי לא ניתן להמעיט גם מחומרתה של עבירת ניסיון הברחת הטובין, גם אם לא ידוע טיב הטובין וכמותו. טעמים אלה הביאו את בית המשפט למסקנה שלא ניתן לתת אמון בעורר שיקיים תנאי שחרור, אם יושתו עליו, וכי אין בחלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנותו הרבה, ולכן הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ