אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4786/15 ויליאם סליביא נ' מדינת ישראל

בש"פ 4786/15 ויליאם סליביא נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/07/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
4786-15
16/07/2015
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
העורר:
ויליאם סליביא
עו"ד סרי ח'ורי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עמרי כהן
החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.6.2015 למעצר עד תום הליכים בתיק מ"ת 11477-06-15 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אברהם

 

           ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) מיום 5.6.2015 ומיום 3.7.2015 במ"ת 11477-06-15, בגדרן הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 11475-06-15.

 

  1. נגד העורר, יליד 1973, ו-4 נאשמים נוספים, הוגש ביום 5.6.2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29 לחוק; תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; החזקת סכין לפי סעיף 186(א) בצירוף סעיף 29 לחוק; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

 

  1. על פי הנטען בכתב האישום, עובר ליום 24.5.2015, חסמו בני הזוג בשארה חורי (להלן: המתלונן) ואחלאם חורי (להלן: המתלוננת) (וביחד המתלוננים) את שביל הגישה לחצר האחורית של ביתם בכפר עילבון באמצעות שרשרת ברזל. החסימה עוררה את חמתם של העורר וארבעה מבני משפחתו (להלן: הנאשמים הנוספים), ועל כן החמישה קשרו קשר לחבול במתלוננים. לשם כך הצטיידו באלות, מוט ברזל, שרשרת ברזל וסכין שאחז העורר.

 

           ביום 24.5.2015 סמוך לשעה 23:40, הגיעו העורר והנאשמים הנוספים לבית המתלוננים, דפקו בדלת הנעולה, וכאשר המתלונן סובב את המפתח, נכנסו החמישה בפראות לתוך הבית בהובלת הנאשם 1, אבי אשתו של העורר, שצעק כלפי המתלונן - "באנו להרוג אותך". העורר דקר באמצעות הסכין את המתלונן בירכו, בעוד הנאשמים 3-2, גיסיו של העורר, היכו את המתלונן במוט ושרשרת ברזל.

 

           כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן פצע דקירה בירך רגלו השמאלית, חתך עמוק בראשו, חבלה בבית החזה ובכתף שמאל, וחשד לשיתוק של עצב הראיה הרביעי מימין. המתלונן נזקק לתפרים בירכו ובראשו, ואף אושפז לכמה ימים בבית החולים.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.ביום 5.6.2015, נעתר בית משפט קמא לבקשה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים (להלן: החלטת המעצר הראשונה). בישיבה זו, שהתקיימה ביום הגשת כתב האישום, ויתרו הסניגורים על צילום חומר הראיות וביקשו לקיים הדיון על אתר תוך שאינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות, באשר ענייננו בתקיפה אכזרית בצוותא תוך שימוש בנשק קר. נקבע כי אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו של העורר, בהתאם להלכות הקובעות כי מקום בו נעשה שימוש בנשק קר לצורך תקיפה, מתקיימת מסוכנות גבוהה המצדיקה החזקה מאחורי סורג ובריח עד לתום המשפט. עוד עמד בית משפט קמא על כך שלעורר עבר פלילי של החזקת סכין משנת 2007.

 

           ביום 28.6.2015, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר על החלטת המעצר הראשונה לבית משפט קמא, זאת לאחר צילום חומרי החקירה ובעקבות חומר חקירה חדש שהתקבל ועניינו אליבי של שני חשודים אחרים בפרשה. לטענת העורר, מידע זה משליך באופן ישיר על קיומן ועוצמתן של הראיות לכאורה כנגדו, ומהווה שינוי נסיבות. בהחלטתו מיום 3.7.2015 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון חוזר, וקבע כי עניינו של העורר אינו דומה כלל לזה של החשודים ששוחררו, הן מבחינת העדויות והן מבחינת הראיות האובייקטיביות.

 

           על כך נסב הערר שבפניי, תוך שהעורר מתייחס גם להחלטת המעצר הראשונה.  אתייחס להלן בקצרה לשלושת הרכיבים הנדרשים לענייננו.

 

  1. ראיות לכאורה: אקדים ואומר כי משניתנה הסכמת בא כוחו הקודם של העורר לקיומן של ראיות לכאורה, אין מקום לפתיחה מחדש של הדיון בנושא זה במסווה של בקשה לעיון חוזר (בש"פ 6083/14אשרף אבו אלהווה נ' מדינת ישראל בפסקה 4 (18.9.2014); בש"פ 4950/14 נח פיין נ' מדינת ישראל בפסקה יג (24.7.2014); בש"פ 8265/09 מדינת ישראל נ' יהונתן אלמליח בפסקה 22 (28.10.2009); בש"פ 5214/06 מחמד מסארווה נ' מדינת ישראל בפסקה 7 (1.8.2006)). הערר הוגש בעקבות ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, ועל כן יש לבחון את הדברים באספקלריה של ההלכה לפיה "יש להראות כי בתשתית הראייתית חל 'מהפך ראייתי', 'כרסום מהותי ומשמעותי', 'שינוי דרמטי', 'כרסום עמוק', כי 'הקערה נהפכה כליל על פיה', כי השינויים הם כאלה 'שמוטטו את ראיות התביעה' וכיו"ב" (בש"פ 8216/13 ערן אוחיון נ' מדינת ישראל בפסקה 7 והאסמכתאות שם (30.1.2014). לסקירה מרחיבה ולגישות אחרות בנושא העיון החוזר ראו החלטתו של השופט מ' לוי בעמ"ת (מחוזי ב"ש) 62556-01-14 עדנאן אל סאנע נ' מדינת ישראל (4.2.2014). נוכח התוצאה אליה הגעתי בהחלטה זו, איני רואה להידרש לשאלת המבחן הראוי ואותיר את הדברים לעת מצוא).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ