אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4720/15 ואח' ראובן בן משה ואח' נ' מדינת ישראל

בש"פ 4720/15 ואח' ראובן בן משה ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 02/08/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ, מ"ת
בית המשפט העליון
4720-15,4760-15
28/07/2015
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
העורר:
1. ראובן בן משה
2. אביב ירמיהו

עו"ד גד זילברשלג
עו"ד ליאור בר-ניר
עו"ד אבי חימי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נורית הרצמן
עו"ד אופרה קרמני-אוטולנגי
החלטה

 

 

           שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' שריזלי) מיום 29.6.2015 במ"ת 33506-02-15, בגדרה הורה על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים.

 

  1. בחודש אוגוסט 2010 מגיעה למשטרת ישראל ידיעה ראשונה אודות חבורה של "צרפתים" המבצעים מעשי הונאה ו"עוקץ" מישראל כנגד גופים וחברות בצרפת. בחודש אוקטובר מצטברות מספר ידיעות נוספות, ובסוף חודש דצמבר מתחילה המשטרה בחקירה סמויה. ביום 30.12.2015, מטמינה המשטרה האזנת נפח במשרד ברחוב משכית 21 בהרצליה (להלן: המשרד), לשם הוביל אותה המידע המודיעיני. במקביל, מתחילה המשטרה להאזין לאחד הטלפונים של העורר בבש"פ 4720/14, ראובן בן משה, הידוע גם בשמו הצרפתי "רוברט בלחסן" (להלן: ראובן). לא חולפות שעות, וראובן מורה לעורר בבש"פ 4760/15, ירמיהו אביב, הידוע גם בשמו הצרפתי "טומי בלאיש" (להלן: ירמיהו), לפנות מיידית את המשרד. ירמיהו מגיע אל המשרד יחד עם אדם נוסף בשם חג'ג (להלן: חג'ג'), השניים עובדים מספר שעות במשרד, מפרמטים את המחשבים, זורקים ניירת לפחי הזבל ומרוקנים את המשרד מתכולתו. המשטרה, שבאותו שלב לא הייתה מוכנה כלל לצאת לחקירה גלויה, נאלצת לפעול ועוצרת את השניים בדרכם מהמשרד, ולאחר מכן את ראובן. כך מגיחה לאויר העולם פרשת "העוקץ הצרפתי" מושא כתב האישום ושני העררים שבפנינו.

 

כתב האישום והחלטת בית משפט קמא בבקשת המעצר

 

  1. כנגד העוררים הוגש ביום 15.2.2015 כתב אישום המונה עשרה אישומים והמייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (3 אישומים); עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) (2 אישומים); התחזות לאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין (4 אישומים); ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין (4 אישומים); השמדת ראיות לפי סעיף 242 לחוק העונשין; ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. ירמיהו הואשם גם בהלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

 

           על פי הנטען באישום הראשון, במהלך שנת 2014 העוררים קשרו קשר ביניהם ובין אחרים לרמות חברות בצרפת (להלן: החברות). על מנת לעשות כן, העוררים אספו מידע פיננסי אודות החברות, זייפו מסמכים שונים, התחזו לבעלי תפקידים בחברות ולעורכי דין, והורו להעביר כספים בהיקפים של מאות אלפי אירו תוך הצגת מצגים כוזבים ושימוש במידע שנאסף. העוררים פתחו חשבונות בנק במספר מדינות אירופאיות, התקינו במחשביהם תוכנה המאפשרת להם לבצע שיחות טלפון מישראל הנחזות להיות ממספר טלפון מקומי בצרפת, ויצרו כתובות דואר אלקטרוני הנחזות להיות כתובות של בעלי תפקידים בחברות ושל עורכי דין.

 

           אישומים 7-2 ו-9 נוגעים למקרים קונקרטיים בהם הוציאו העוררים את מזימתם לפועל, ואסקור אותם בקצרה:

 

           (-) על פי הנטען באישום השני, ביום 22.10.14 מי מהעוררים, בעצמו או באמצעות אחר, התקשר לממונָה על מינהלה וכספים בחברת חשמל צרפתית בשם "ברבני", ושכנע אותה, תוך הזדהות בשם בדוי כעורך דין, ותוך שליחת דואר אלקטרוני הנחזית להיות מחשבונו של מנהל חברת ברבני, כי התמנתה ל"משימה סודית" של רכישת מניות מחברה אחרת. בהמשך, דרשו העוררים, תחת הזהות הבדויה של עו"ד, להעביר כספים בהיקף כולל של מעל מיליון אירו לחשבון בנק צ'כי בשליטת הנאשמים, והממונה עשתה כן.

          

           (-) על פי הנטען באישום השלישי, במהלך קיץ 2014, קבוצת הכדורגל Olympique de Marsseille רכשה שחקן חדש, והייתה אמורה לשלם 756,000 אירו לסוכן. ביום 11.9.2015 מי מהעוררים, בעצמו או באמצעות אחר, יצר קשר עם נציגי הקבוצה, הציג את עצמו בכזב כסוכן, והודיע לנציגים על שינוי פרטי חשבון הבנק להעברת התשלום. בעקבות כך, ובהסתמך על מצג השווא שהציגו העוררים, הקבוצה העבירה ביום 27.10.2014 756,000 אירו לחשבון בנק בצ'כיה שבשליטת העוררים.

 

           (-) על פי הנטען באישום הרביעי, מי מהעוררים, בעצמו או באמצעות אחר, התקשר לעובדת בהנהלת החשבונות של חברת "ארבה", והציג את עצמו כנציג של אחת הספקיות שלה. העורר טען בפניה כי חברת האם של הספקית החליפה חשבונות בנק, וכי על החברה להעביר תשלום בסך 1,262,752.26 אירו לחשבון בנק חדש, אשר בפועל היה בשליטת העוררים. חברת ארבה גלתה את המרמה מבעוד מועד ולא ביצעה את התשלום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ