אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4568/15מדינת ישראל נ' אהרן גרוס

בש"פ 4568/15מדינת ישראל נ' אהרן גרוס

תאריך פרסום : 01/07/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
4568-15
01/07/2015
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד תומר סגלוביץ'
המשיב:
אהרן גרוס
עו"ד דוד הלוי
החלטה

 

 

  1. ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) מיום 29.6.2015 במ"ת 1457-06-15, בגדרה הורה בית המשפט על שחרור המשיב ממעצר בתנאים.

 

  1. נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 27.5.2015 הגיעו מספר שוטרים לביתו של המשיב בביתר עלית על מנת לעצור את בנו. השוטרים דפקו על הדלת מספר פעמים, ולא נענו. השוטרים ערכו תצפית על הבית וכל מספר שעות דפקו על הדלת, אך ללא הועיל. כשהגיעה אשתו של המשיב לבית, נכנסו בעקבותיה שני שוטרים, איציק ואילן, לבנין ודפקו על הדלת שוב. המשיב אמר לאשתו כי מדובר בבלשים והורה לה לא לפתוח את הדלת. השוטרים הבהירו למשיב כי יש בידיהם צו מעצר וחיפוש, והמשיב צעק וקילל אותם. בין היתר אמר להם "חבל שהיטלר לא שרף אתכם, אתם שוטרים נאצים, תשרפו, אני אדקור אתכם, אני ארצח אתכם". לאחר זמן מה, בתיווכו של שכן, פתחה אשתו של המשיב את הדלת לשוטרים. המשיב המשיך לצעוק ולקלל, ואף הכה, שרט ודחף את שוטרים. המשיב חטף מידו של איציק את הצווים וקרע אותם. לאחר שדחפו אותו השוטרים והוא נפל ארצה, תפס המשיב בידו מסחטת מיצים והניפה אל עבר השוטרים. לאחר מכן נטל המשיב סכין חיתוך וניסה לדקור את אילן במרכז הגוף. אילן התגונן באמצעות זרועו והמשיב נעץ את הסכין באמתו השמאלית של אילן. המשיב אף ניסה לדקור את איציק, אך הלה הצליח להדוף אותו. בסופו של דבר, עצרו השוטרים את המשיב (לאחר שאיציק כיוון אליו את האקדח). המשיב התנגד למעצר והמשיך לקלל את השוטרים, ובבואו של שוטר אחר, לידור, לאזוק את המשיב ברגליו, נשך המשיב את אצבעו של לידור. המשיב המשיך לקלל את השוטרים גם בדרך לתחנת המשטרה.

 

בגין מעשיו אלה הואשם המשיב בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 בצירוף סעיף 334(א)(1) לחוק, ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

 

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בא כוח המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אך טען כי מדובר באירוע שארע בשוגג וכי למשיב לא הייתה כוונה לפגוע בשוטר. בהחלטה מיום 4.6.2015 קבע בית המשפט כי הונחה תשתית ראייתית מספיקה להוכחת המיוחס למשיב, לרבות בשאלת היסוד הנפשי. כן קבע, באין חולק, כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות בעניינו של המשיב, וזאת גם בשל העובדה שבשנת 2012 נקבעה אשמתו של המשיב בעבירת תקיפה במסגרת תיק אחר. לבסוף, הורה בית המשפט לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לבחינת חלופת מעצר.

 

  1. בתסקיר המעצר המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בביתו בפיקוח אשתו ושכנה, ועל שהות יומיומית ב"כולל" עד השעה 16:00 בפיקוח שניים. בהחלטה מיום 17.6.2015 הורה בית המשפט לשירות המבחן להשלים את התסקיר ולבחון חלופה של מעצר בית מלא ב"כולל". בתסקיר המשלים חזר שירות המבחן על המלצתו כאמור בתסקיר המעצר הראשון והציע שהשהות ב"כולל" תהיה עד השעה 22:00.

 

  1. בתום דיון שהתקיים ביום 29.6.2015, אימץ בית המשפט את המלצתו של שירות המבחן והורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: המשיב ישהה כל יום בין השעות 22:00-7:30 ב"כולל" בפיקוח רב ה"כולל", וכן מזכיר ה"כולל" או אדם אחר שאושר על ידי שירות המבחן. ביתר שעות היממה ישהה המשיב בביתו בפיקוח אשתו או שכנתו. בדרכו ל"כולל" ובשובו ילווה אותו אחד המפקחים. כמו כן נקבע כי המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 10,000₪, יפקיד 5,000₪ להבטחת תנאי שחרורו, וכי כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000₪.

 

           על החלטה זו הוגש הערר שלפני.

 

  1. בערר נטען כי החלטת בית המשפט נעדרת התייחסות למצבו הנפשי של המשיב, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. כמו כן, נטען כי מהמשיב נשקפת מסוכנות רבה, הנלמדת גם מרישום פלילי קודם משנת 2012 המלמד על דפוס פעולה אלים. בהקשר זה הודגש, כי גם אם נכונה התרשמותו של שירות המבחן כי מסוכנותו זו ממוקדת בקשר עם התנהגות בנו, הרי שאין בשחרורו לחלופה שנקבעה כדי להבטיח שמעשיו לא יישנו. בנוסף, נטען כי בהחלטת בית המשפט לא ניתן הסבר מדוע אשתו של המשיב נמצאה ראויה לפיקוח, שכן מחומר החקירה עולה כי היא לא התירה לשוטרים להיכנס לבית אלא רק לאחר שניהלה עמם משא ומתן מבעד לדלת סגורה, וכי היא לא מנעה את התנהגותו האלימה של המשיב אף שנכחה בדירה בעת האירועים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ