אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4398/16 שמעון סבח נ' מדינת ישראל

בש"פ 4398/16 שמעון סבח נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 26/06/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
4398-16
26/06/2016
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העורר:
שמעון סבח
עו"ד גלאון קפלנסקי; עו"ד לירון שרקוביק
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן; עו"ד ניסים מירום; עו"ד אלכסנדרה קרא
החלטה

 

תאריך הישיבה:                     ג' בסיון תשע"ו (9.6.16)

 

 

 לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ב' שגיא) במ"ת 25166-07-15 מיום 2.5.2016, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

תמצית הרקע העובדתי והחלטות קודמות

  1. ביום 13.7.2016 הוגש כתב אישום נגד 18 נאשמים, ובהם העורר כנאשם 10, הכולל 13 אישומים שעניינם רצח, אלימות, סמים ועבירות נוספות, הכל במסגרת ארגון פשיעה. לעורר מיוחסת מעורבות באישומים השלישי והרביעי של כתב האישום.

             האישום השלישי, מייחס לעורר (ולנאשמים 1, 4, 9 ו-11) מעורבות, ביחד עם עדי מדינה, בניסיון לרצוח את זאב רוזנשטיין ביום 30.6.2003 בגני התערוכה בתל-אביב. על פי המפורט באישום זה, נפגש העורר עם הנאשם 11, עד המדינה ה.צ. ויניב בן סימון, מספר ימים לפני ניסיון הרצח. העורר פירק יחד עם בן סימון פגוש של רכב. לאחר מכן, העלו את הפגוש לביתו של הנאשם 11, שם הכין ה.צ. את המטען נשוא כתב האישום שהוטמן בפגוש דנן, והוא הורכב חזרה ברכב בנוכחות העורר והנאשם 11. לאחר מכן, סייעו העורר והנאשם 11 לבדוק אם המטען עובד באמצעות שלט. בהמשך, הופעל המטען ובעקבותיו אירע פיצוץ רב עוצמה, שכתוצאה ממנו נחבלו רוזנשטיין, מאבטחיו ואנשים נוספים. בגין המעשים הללו, הואשם העורר בעבירה של ניסיון לרצח במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 305(1) יחד עם סעיף 3 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה בכוונה מחמירה במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 329(א)(1) ו-(3) יחד עם סעיף 3 לחוק (שלוש עבירות); קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 449(א) יחד עם סעיף 3 לחוק; וגרימת חבלה של ממש במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 3 לחוק.

             האישום הרביעי, מייחס לעורר (ולנאשמים 4-1, 9 ו-14-11) מעורבות בניסיון התנקשות נוסף בזאב רוזנשטיין, מיום 11.12.2003. על פי המפורט באישום זה, שהו העורר והנאשם 11, יחד עם עד המדינה ה.צ. בביתו, בזמן שהכין מטען. בשלב מאוחר יותר, מסר העורר את המטען (להלן: המטען הראשון) לידיו של הנאשם 13 אשר הגיע לאסוף אותו בשליחות ש.כ., עד המדינה. לאחר מספר ימים חזר עד המדינה ש.כ. עם המטען ל-ה.צ., טען כי הוא אינו תקין וכי יש צורך בהחלפת הסוללה וביקש מ-ה.צ. שירכיב אותו מחדש. באותן נסיבות, תיקן ה.צ. את המטען (להלן: המטען השני) ומסר אותו לנאשם 13 בנוכחות עד המדינה י.מ. והעורר. בהמשך, הופעל המטען השני וגרם למותם של שלושה אזרחים ולפציעתם של 51 אנשים נוספים. בגין המעשים הללו, הואשם העורר בעבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 20(ג)(2) לחוק (שלוש עבירות); חבלה בכוונה מחמירה במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 329(א)(3) יחד עם סעיף 3 לחוק (שלוש עבירות); פציעה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 334 וסעיף 335(א)(2) יחד עם סעיף 3 לחוק (ריבוי עבירות); גרימת חבלה של ממש במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 3 לחוק (ריבוי עבירות); וקשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 449(א) יחד עם סעיף 3 לחוק.

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, יחד עם יתר הנאשמים. ביום 4.1.2016 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיבה, על העברתו של הנאשם 11 למעצר בפיקוח אלקטרוני. לאחר שנדחו הדיונים מספר פעמים – בשל שאלות של ייצוג ולצורך לימוד החומר – האריך בית המשפט, ביום 2.5.2016, את מעצרם של חלק מהנאשמים בכתב האישום – ובכלל זה העורר והנאשמים 9 ו-14 – עד תום ההליכים נגדם. ביחס לעורר, קבע בית המשפט כי מתקיימות ראיות לכאורה וכי הוא שימש בתפקיד מרכזי ומשמעותי בארגון הפשיעה. עוד קבע בית המשפט, כי אף אם מעורבותו של העורר דומה למעורבותם של נאשמים אחרים – ובכלל זה הנאשמים 9, 11 ו-14 – הרי שנוכח המשך פעילותו העבריינית המשמעותית של העורר לאורך השנים שחלפו מאז האירועים שבכתב האישום, ניתן להשיג את מטרת המעצר אך בדרך של מעצר מאחורי סורג ובריח. יוער, כי ביחס לנאשמים 9 ו-14 קבע בית המשפט כי יש מקום להורות על מעצרם בפיקוח אלקטרוני. המשיבה הגישה על כך ערר לבית משפט זה (בש"פ 3925/16, השופטת ע' ברון), וביום 23.5.2016 הורה בית המשפט כי ייערך תסקיר מעצר בעניינם של הנאשמים כאמור; וכי על בסיסו ישוב בית המשפט המחוזי ויחליט האם להעבירם למעצר בפיקוח אלקטרוני.
  2. ביום 8.4.2016 האריך בית משפט זה, בהסכמת הצדדים, את מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת (בש"פ 2865/16, השופט מ' מזוז). ביום 5.6.2016, האריך בית משפט זה, בהסכמת הצדדים, את מעצרו של העורר ב-45 ימים נוספים (בש"פ 4078/16, השופטת ע' ברון).

           מכאן הערר שלפנַי.

טענות הצדדים בערר

  1. בהודעת הערר המתוקנת מיום 13.6.2016, טוען העורר – באמצעות באי-כוחו, עו"ד גלאון קפלנסקי ועו"ד לירון שרקוביק – מספר טענות מרכזיות.ראשית, תוקף העורר את קיומן של ראיות לכאורה בעניינו ומבקש להצביע על "קשיים ראייתיים משמעותיים" בהוכחת האישומים נגדו. בין היתר, נטען ביחס לאישום השלישי כי הודעתו של עד המדינה י.מ. איננה יכולה להוות סיוע להודעתו של עד המדינה ה.צ. – כדרישת סעיף 54א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) – והיא דווקא סותרת אותה. ביחס לאישום הרביעי, נטען, בין היתר, כי ה.צ. – שהוא היחיד שלטענת העורר קושר אותו לאישום זה – מסר בהודעתו כי אינו בטוח שהעורר היה נוכח בעת הרכבת המטען השני.

             שנית, טוען העורר טענת אפליה ביחס לנאשם 11 (השוהה, כאמור, במעצר בפיקוח אלקטרוני), ביחס לנאשמים 9 ו-14 (הממתינים להכרעה עקב הערר שהוגש בעניין העברתם לפיקוח אלקטרוני), וביחס לעדי המדינה. שלישית, טוען העורר כי נוכח היותו "במדרג הנמוך יחסית" של ארגון הפשיעה, כך שנטל בו חלק "קטן ושולי", ובהתחשב בפרק הזמן הארוך בו נמשך משפטו, יש להורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. יוער כי בדיון שנערך לפנַיאמר העורר מספר מילים, תוך שציין כי "אינו יודע כלום" וכי הוא חולה סרטן.

  1. המשיבה טוענת – באמצעות באי-כוחה, עו"ד שאול כהן, עו"ד ניסים מירום ועו"ד אלכסנדרה קרא – כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בעניינו של העורר; וכי נוכח מעשיו החמורים והמסוכנות העולה מהם – אותם אף כינתה "פיגועי טרור" – אין להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד מטעימה המשיבה, כי העורר מצוי "בלב העשייה העבריינית" המתוארת בכתב האישום; ומסבירה מדוע, לטעמה, קיימת הבחנה בינו לבין הנאשמים האחרים בתיק. יוער כי במהלך הדיון הגישה המשיבה ראיות מטעמה, ועל כן אף העורר הגיש, לאחר מספר ימים, ראיות מטעמו.

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בהודעת הערר המתוקנת, בחנתי את חומר הראיות שהגישו הצדדים ושמעתי את טיעוניהם בדיון שנערך לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
  2. כידוע, לפי סעיפים 21 ו-22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966 (להלן: חוק המעצרים), מעצרו של נאשם מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו מותנה במספר תנאים מצטברים: קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו; קיומה של עילת מעצר בעניינו; והיעדרה של חלופת מעצר שפגיעתה בחירותו פחותה. בטענותיו, מבקש העורר לתקוף את התקיימותם של תנאים אלו ואדרש להם כסדרם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ